רבי עקיבא איגר/חמץ ומצה/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
רבנו מנוח
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
ברכת אברהם
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
סדר משנה
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
רבי עקיבא איגר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png חמץ ומצה TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

בלח"מ: [כתב] הה"מ אבל כשכרכן בסיב וכו'. וי"ל דמרור אע"ג דכרכן מותר

(נעה"ג) לכאורה הי' נראה בפשוטו לפמ"ש רבינו פ"ג ה"ה מהלכות שאר אבות

הטומאה הכורך כזית בשר נבלות עוף טהור בחזרת וכיוצא בה ובלעה אע"פ שלא

נגע בגרונו הר"ז טמא כרכו בסיב ובלעו הר"ז טהור וכתב הכ"מ שם דהטעם

דמב"מ איננו חוצץ והובא במל"מ פי' מהלכות מא"ס א"כ ה"נ דוקא בסיב (אינו

חייב) (אינו יוצא) אבל במרור דהוא מין אוכל אמרינן מב"מ אינו חוצץ.

ושמעתי מפי בני הרב הגדול מוה' שלמה נ"י דבר נחמד לתרץ קושי' תוס'

סוכה רפ"ג דלמ"ל קרא דאינו יוצא בטבל תיפוק לי' דהוי מצוה הבא בעבירה

עי"ש והיינו עפ"י דברי הלח"מ דכאן א"כ י"ל דאיצטרך קרא להיכא דכרך הכזית

טבל במרור ואכלו דלגבי איסור טבל דאין שייכות למרור בזה הוי חציצה ולא

עבר עליו [לפ"מ דמחדש המל"מ פי"ד מהמ"א דגם לענין איסור אמרינן כרך בסיב

דלא עבר] ומ"מ ידי מצוה יצא כיון דמעין המצוה הוא אינו חוצץ ודפ"ח ואולם

לפ"ז יקשה מההיא דאמרינן קידושין ל"ח, דאקריב עומר והדר אכיל והא יכלו

לקיים מצות מצה לאכול חדש ע"י כריכת מרור - וצ"ל דמ"מ אסור מדרבנן ע"י

כריכת סיב והא דאיתא בירושלמי והובא בתוס' שם להקשות דליתי עשה דמצה

ולדחי ל"ת דחדש אף דאפשר לקיים שניהם לאכול ע"י כריכת מרור. י"ל דבאמת

קושי' הירושלמי דעכ"פ הו"ל לאכול ע"י כריכת מרור דאף דאסור מדרבנן

והעמידו דבריהם במקום מצוה היינו דעשו כשל תורה וכמו דאמרינן בשופר

דאין עולין באילן ויו"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה היינו דעשו

שבות דעליית אילן כמו מלאכה אבל הכא לו יהא דאסור ע"י כריכת [סיב] הוא

כמו איסור דאורייתא מ"מ הי' הדין דעשה דוחה ל"ת.

ה[עריכה]

בלח"מ ולא ממעטינן מהאי קרא ודבר נכון הוא (נעה"ג) כבר זכר סברא זו

הרמב"ן במלחמות ודחה אותה וע' במג"א סי' תנ"ה.

בא"ד לכך אני

אומר דאין כוונת היש מי שכתב אלא לפרש דברי הברייתא (נעה"ג) להרב הלח"מ

הי' הגירסא בהה"מ וראיתי מ"ש שא"י במצה שנילושה ביין שמן ודבש וכן הי'

הגירסא לפני הראנ"ח (ח"ב סי' ע"ד) מש"ה הוצרך לדחוקי. אבל לפי גירסתינו

הנילושה במי פירות וכמו שהגי' הראנ"ח שם א"כ הדברים כפשטן.

ז[עריכה]

בלח"מ והשתא צ"ל לדעתו ז"ל דמה שאמרו בגמרא בפ' כ"ש האוכל נבלה ביה"כ

(נעה"ג) דברים אלו הם כספר חתום ולא אאמין אם יצאו דברים אלו מפה קדוש

הלח"מ ז"ל דהרי הך דינא דברייתא דאוכל נבלה ביה"כ פטור היינו הך דר'

שמעון דמיני' אמרינן ולמדינן דר"ש לית ליה איסור כולל והגמרא מדמי זה

דמש"ה לר"ש גם בטבל חמץ אינו לוקה משום חמץ.


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.