רבינו חננאל/פסחים/ג/ב
ואקשינן אטו טמא מי לא כתיב בתורה ופרקינן אלא כל היכא דכי הדדי נינהו משתעי דרך כבוד אלא במקום טמא שצריך לומר לא טהור שזה שלש אותיות וזה שש אותיות משתעי דרך קצרה. ואמרינן וכל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון כבוד והא רוכבת ויושבת דכי הדדי נינהו ולא משתעי דרך כבוד. ופרקינן רכבת כתיב פי' ואם י"ל נכתוב ישבת חסר וי"ו, כל יושבת מלא נכתב[1] כגון (איכה ד כא) יושבת בארץ עוץ (שופטים ד ה) והיא יושבת תחת תומר. וכשמחסירו למדרש מחסירו ואין שם מדרש:
כגדי מסנקן. פי' כגדי שמן מלא בכל אבריו כלומר נתמלאו מלא מעים שלנו מזו ההלכה, שבענו ממנה, כדתנן בתמיד (כח:) האברים והפדרים שלא נתאכלו מערב סונקין אותן בצדי המזבח. וי"א גדי שנתפשט במים ומתחבט לצאת משם ואינו יכול. וזה שאמר כדבר אחר מסנק ולא אשתעי בהדיה רב לפי שדבר על עצמו גנאי. ופי' דבר אחר כמו חזיר:
בוצרין בטהרה. כלומר נזהרין על בצירת ענבים ומסקי במסיקת זיתים אינן נזהרין כל כך. פי' הענבים עלולים לקבל טומאה מפני שהמשקה שבהן מצוי להיות שותת בשעתו, מה שאינו כן בזיתים. ואע"פ ששניהן מכשירין כדתנן (מכשירין ו ד) שבעה משקין הן הטל והמים והיין והשמן והדם והחלב ודבש דבורים: ושבח לזה שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה דלא הוציא טומאה מפיו:
וזה שאמר ההוא כהן הגיעני כזנב הלטאה שהיא שרץ: ומצא בו שמץ פסול. פי' עבודה זרה[2] כדכתיב (שמות לב כה) לשמצה בקמיהם, שניהן פסולין לכהונה. כי הכהנים ששמשו לעבודה זרה פסולין כדתנן בסוף מנחות (קט.) כהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש בירושלים ואין צריך לומר לדבר אחר שנאמר (מלכים ב' כג ט) אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה', כלומר בבית חוניו פסול וכל שכן ע"ז עצמה. ואקשינן והתנן במסכת קדושין (עז.) אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה ולא מן הדוכן ולמעלה, כלומר כל כהן שהוחזק להקריב למזבח ובן לוי שהוחזק לדוכן אין צריכין לדקדק אחריו, שלא עלה למזבח ולא לדוכן עד שבדקו והכשירוהו יושבי לשכת הגזית כדתנן בסוף מדות (פ"ה מ"ד) לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה יושבת ודנה את הכהונה כהן שנמצא בו פסול כו'. ושנינן לא תימא שמץ פסול אלא שחץ פסול. פי' שחץ פסול, פסולות גסות הרוח ולעיגת לשון, כדאמרינן במסכת שבת פרק במה אשה (סב:) אנשי ירושלים אנשי שחץ היו:
רבי יהושע בריה דרב אידי לא בקש לומר דנח נפשיה דרב כהנא דאמר (משלי י יח) ומוציא דבה הוא כסיל:
חקוקאה. פי' סופר כדכתיב (ישעיה י א) הוי החוקקים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |