מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
במה נחלקו ב"ש וב"ה לענין מפלת אור לשמונים ואחד, מהם 2 טענות ב"ה ומה משיבים על כך ב"ש?
כתוב זאת תורת היולדת שיכולה להביא קרבן אחד על לידות הרבה אך 'וזאת' בא למעט אם ילדה אחרי מלאת.
ונחלקו באופן שהפילה אור לשמונים ואחת שעדיין אינה יכולה להביא קרבן עד הבוקר.
סברת ב"ה: 1. היום הולך אחר הלילה. 2. לענין ראיית דם אם רואה בלילה הרי היא טמאה.
תשובת ב"ש: 1. לענין קרבן בלילה עדיין אינה ראויה להביא קרבן. 2. גם בתוך מלאת אם הפילה הרי היא טמאה טומאת לידה ואעפ"כ יכולה להיפטר בקרבן אחד.
עד מתי אוכלים שלמים ומתי שורפים?
2 ימים ולילה אחד, ובליל יום שלישי אין אוכלים ואין שורפין, וביום שלישי נשרף.
מדוע נקט התנא לשון אור ולא לילה?
שרצה לבחור בלשון צח ונקי כעין מה שאמר ריב"ל לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו
כמה אותיות עיקמה תורה כדי לא להוציא דבר מגונה? (4)
מחלוקת: י"א שמונה, י"א תשע, י"א עשר וי"א שש עשרה.
מדוע נקט הכתוב אצל אביגיל אשת נבל "והיא רוכבת על החמור"? (4)
1. ביעתותא דליליא. 2. ביעתותא דדוד. 3. ביעתותא דהר. 4. רכבת כתיב ובא להשמיענו שישנה לתלמידו דרך קצרה ואפילו בלשון מגונה.
אם עדיף לשנות דרך קצרה ואפילו מגונה, מדוע עקמה התורה כמה אותיות?
ללמדנו שכשיכול לדבר בלשון נקייה בלא להאריך - יעשה זאת.
מדוע בדקו אחרי האומר הגיעני כזנב הלטאה, והלא אין בודקין מן המזבח ולמעלה?
1. לא בדקו אלא מצאו בו שחץ פסול - שהיה גס ומזלזל בעבודות הכהונה.
2. איהו דארע נפשיה.
מדוע אמרו ליוחנן חקוקאה צא ובשר לסוסים ולחמורים על שאמר להם שעורים נעשו יפות?
שהיה לו לנקוט לשון נקיה: 1. אשתקד נעשו חיטים יפות. 2. עדשים נעשו יפות.
מעבר לתחילת הדף