חתם סופר/פסחים/ג/ב

חתם סופר פסחים ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כגדי מסנקן. נלע"ד דשניהם לדבר א' נתכוונו בשידוע מ"ש אלו ואלו דא"ח ואין בכל התו"ה ד"א לבטלה ע"ד ועליהו לא יבול ומה שנראה עתה נגד הסברא מ"מ יהי' אמת במק"א ובגלגל אחר וזה השיג לפי דעתו וזה לפי דעתו עי' מזה בביאור בס' יערות דבש וע"כ דמהו לדבר אחר מסנקן כמ"ש חכמי' ע"כ נקרא שמו חזיר שחוזר להתירו וחזיר מיער בעין יהי' לעתיד חזיר מיאור באלף וכל ביבשה טמא בים טהור וע"כ אמר שנעשה עיף ויגע מהפלפול להגיע אל האמת והוא רק כדבר אחר שגם הפסולת שהוציא אמת הוא במקום אחר ואינינו לבטלה ואידך בחר לשון ערומי' דמ"מ חזיר מאוס הוא עתה ע"כ כנהו בשם גדי כי אעפ"י שפשוטו הוא גדי עזים ממש מ"מ מרמז נמי על המזל הנקרא גד גדי שהופך ומגלגל תמיד כל היום פעם זה למעלה וזה למטה ופעם בהיפך וע"ז הרמז הקריבו פסחיהם גדי כי הטלה ידוע שירמוז על בטחונם של מצרי' במזל טלה והקב"ה שדדו אך גדי אין בו כונה אם לא כנ"ל שפי' מזל בעצם ואולי ירמוז עוד כי גדי עזים הוא חלקו של עשו וס"ם איש שעיר ושעירים ירקדו שם ומש"ה פירושו מזל כי הוא מסטרא דדהו אבל הישראל הם למעלה מהמזל והשעיר יתהפך לטוב באמת כי זהו חזיר מיער שיתהפך ליאור ע"י הפוך עין דכתונת עור לאלף אור כידוע:

הגיעני כפול. לכאו' הי' נראה דשוה בשוה הי' הכהנים חולקים במקדש אלא נ"ל שהכהן הגיעו כפול ואמר לחביריו שהגיעו חלק קטן מאוד ואמר לו אידך שהחלק הקטן הזה בעיניו נחשב לכזית שראוי לברכה בכ"מ וע"ד שאחז"ל הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו שנא' זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך כי נתנו למשחה לגדולה שזכו לאכול משולחן גבוה. ואידך הי' מבזה ואמר שבעיניו נחשב לבזיון וכלימה להתבזות עבור דבר מועט כזה ע"כ קראוה זנב כמו תהי' לראש ולא לזנב ואמר זנב ההלטאה כידוע מדרכו להיות מפרכסת נראה כחי והוא מת וה"נ אמר הרשע הזה שנראה לפי הדמיון שהכהונה היא יקר ותפארת ובאמת היא לו בושה וכלימה ובנפשו דבר כי באשר הי' בו שחץ פסול ולא הי' ראוי' לה באמת נעשית לו סם המות ככל עסק התורה ומצות שלא כראוי שנתהפכה לו לרועץ ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם:

משופרי שופרי. עי' מהרש"א ולפע"ד שהי' ההוא ארמאה סובר דמשאר קדשי' מאכילין לערל ובן נכר דדוקא בפסח כתי' כל ערל וכל בן נכר וע"כ כדי שלא יאמרו שבני ירושלים הכירו בו אלא שהטעוהו והאכילוהו משאר קדשים דודאי מחולין לא האכילוהו כי הי' עומד במקדש על קרבנו וראהו נזרק על המזבח ועסק הכהנים עם האימורים אלא שלא יאמרו משארי קדשים האכילוהו שהערל מותר בהם לפי טעותו ע"כ אמר והוא בהקדי' דבקדשים כתי' כל חלב לה' ולפי פשוטו הבין הנכרי שאין לחלק בין חלב לחלב כי מה שאנו מחלקים בין תות' קרו' ונקלף וכדומה אין נראה להנכרי לפי פשוטו ובפסח זה האכילוהו באמת מה שהי' ראוי להקריב לפי דעת הארמאה ע"כ חשב בנפשו דפסח שעיקר אכילתו לבעלי' מקילין בהקרבתו וכל מה שראוי ממנו לאכילת אדם אוכלין בני החבורה שהרי באמת בכל הקרבנות נותנים לכהן חזה ושוק לפחות ומפסח אין נותנים לו מאומה הה"נ בענין הקרבה ומזה שאכל הי' לו ראי' שלא הכירוהו והאכילוהו מפסח ממש אך ריב"ב הראה לו טעותו ממקראות מפורשות דאין מקריבין משום קרבן אותו החלב אך הטעהו לפי טעותו ואמר לו שלא ימצא ברור שאכל מפסח אלא ע"י האלי' שהוא מאכל אדם בגדי בכל הקרבנות ומ"מ בטלה מקריבים אותו בשארי קרבנות וכל זה מבואר בקרא להדי' וא"כ לפי טעותו שבפסח אוכלים כל הראוי לאכילת אדם א"כ גם בטלה יאכלו האלי' ואם יתנו לו ממנו ידע שהוא פסח לא זולת. ואה"נ א"נ לא הי' נותנים לו מהאלי' רק שהי' רואה אחרי' אוכלים ממנו הי' די לברר טעותו אלא לפי שידע ריב"ב שלא יראה האלי' כלל על השולחן ע"כ אמר שיתבע ממנו חלקו דאם לא יאמר ספו לי מה לו לשאל אחר האלי' כיון שנתנו לו חלקו הראוי ע"כ הסיתו שישאל חלקו מהאלי' ועי"ז יתברר האמת מהשקר ומיושב נמי ק' תוס' אע"ג דגדי אין אליתו קריבה כו' והא"ש שהגיד לו שימנה על טלה דוקא וכנ"ל ואולי זה נכלל בדברי התוס' שכתבו או שמא הגיד לו עכ"ל והוא אינו מובן לפי פשוטו ולפי דברינו א"ש כנ"ל נכון בעזה"י:

שלם לך ריב"ב שאת בנציב' ומצ"פ בירושלים. הנה זכה את הרבים שעשו פסח כהוגן על ידו וזכותם תלוי בו כאלו גם הוא עשה פסח וראוי לברכה שיזכה גם הוא לעשות פסח כראוי בעצמו ששכר מצוה מצוה. והנה המניעה שלא עלה הי' כמ"ש תוס' שלא הי' לו קרקע או שהי' זקן ע"כ שלחו לו ברכת שלם עלך שיהי' שלם בממונו ויקנה קרקע ושלם בגופו שיחלפהו ה' כח לעלות ברגליו ועד"ז פירשנו פ' בורא ניב שפתים בהקדים מה שנדחק רשיז"ל מה ענין להאי דריב"ב לכאן ולפע"ד הוא פשוט כמ"ש הרמב"ם בפ"ב מה' דיעות כשכתב הך דשמעתתא ותבחר לשון ערומים כ' נמי שלא ירבה בדברי התולים להתל ברעהו וכדומה והא"ש כי אלו לא היו מכירים בריב"ב שהוא מכת החכמים הבוחרים לשון ערומים ובורחים מההתולים הי' אפשר לומר שהאי ארמאה הוא מע"ה והתולי מהתלי בי' לשאול מהאלי' כדי שיתבייש כי ע"ה האיש הזה וכמו שעשה אחיו של חוניו סוף מנחות אבל בשאלם מאן אמר לך הכי ריב"ב ידעו נאמנה כי לא ע"ד התול ושחוק אמר זה ע"כ בדקוהו ומצאוהו ארמאה ושייך שפיר לשמעתין זהו נלע"ד ברור כשמש בצהרים וזהו פי' הפסוק בורא ניב שפתים שיהי' מברר ניב שפתיו מבלי שיהתל את חברו אלא שלו' שלו' יהיה לו מכל עבריו ועי"ז לרחוק ולקרוב כאלו כתי' כרחוק כקרוב פי' שהוא ברחוק בנציב' ודבריו פועלי' בירושלים כאלו הוא שם בקרוב ועי"ז יברכהו אמר ה' ורפאתיו שירפאהו ה' ויהי' שלם בגופו וממונו. ובסמוך אי"ה אכתוב פי' נכון על הך קרא לענינינו:

חיטין נעשו יפות. בפ"י דקדק מה בכך שאמר שעורין נעשו יפות הלא א"י נשתבח בהם ארץ חטה ושעורה ויש לדחות אבל האמת נלפע"ד שהשעורה הוא באמת טוב והוא מדרגה א' למטה מהחטין כדכתי' ארץ חטה ושעורה ומ"מ בשעה שחטין נעשים יפות מאכילים השעורים לבהמות כדכת' בשני' המבורכת דשלמה השעורין לסוסים ורכש ואפי' בחטים גופי' כתי' בשעת ברכה בליל חמיץ יאכלו וע"כ יוחנן חקוקאה לא הואיל כלום להיות נשמר מהוצאת דבה שכיון שבשר להם שיאכלו שעורין הרי אמר שאין להם חטין דידיעת ההפכים א' משא"כ באמרו אשתקד נעשו יפות אין מההכרח שלא נעשו עתה יפות כי מ"מ אוכלים מהישן וכן אוכלים עדשים לתבשיל אפי' כשנעשו חטין יפות כי הוא לפת ועדשים לתבשיל משא"כ בישור השעורים שהוא ממש כאלו אמר שלא יהי' להם חטין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף