קרן אורה/סוטה/כה/ב

קרן אורה סוטה כה ב

דף כ"ה ע"ב

אמר ר"נ כו' מחלוקת בעקרה וזקנה אבל איילונית ד"ה לא שותה שנאמר ונקתה ומסקנא דשמעתין דס"ל כרשב"א דברייתא דממעט איילונית מקרא דונקתה ונזרעה כו' אבל עקרה וזקנה משמע דחשובים ראוין להזריע ופלוגתייהו בהני הוא משום דאינה ראויה לאישות כשאין לו בנים וכבר רמזתי לעיל דברי פירוש המשנה להרמב"ם ז"ל שכ' דטעמייהו דרבנן בעקר' וזקנה ג"כ הוא מפני שאין ראוין להזריע והוא דלא כמשמעותא דשמעתין. וכבר כתב בזה המשל"מ ז"ל דאיכא מ"ד בירושלמי דטעמא דכל הני משום דאין ראוין להזריע ועפ"ז כתב דבריו ז"ל בפי' המשנה וניחא ליה בהכי משום דלא מסתבר ליה בטעמייהו דחכמים משום דאין ראויה לו כיון דאיכא צד היתר ליקח עוד אשה בת בנים. כי היכי דס"ל לרבנן לתקנתא גבי מעוברת חבירו:

אבל בחיבורו כתב כסוגיא דשמעתין דכולהו טעמייהו משום דאין ראוין הם ודווקא אם אין לו אשה ובנים וכדתניא בברייתא ובתוספתא וכתב ג"כ דהא דלא ממעטינן להו מונקתה כו' משום דאתי לאם יולדת בצער יולדת בריוח אבל לא איצטריך שתהיה ראויה לילד ולאפוקי ממ"ד בירושלמי דאימעיטו מפני שאין ראוין להזריע וקצת קשה שם בירושלמי דבהלכה א' שם איתא תמן תנינן איילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד לא שותות משום שנאמר ונקתה כו' משמע דמפרש לטעמייהו דחכמים דמתניתין בהכי וא"כ אפילו יש לו אשה ובנים לא שותות ושם בהלכה ג' גבי פלוגתא דחכמים ור"א איתא ומודים חכמים לר"א ביש לו אשה ובנים הרי דמפרש טעמייהו דחכמים משום דאין ראוין לו וי"ל דשם בהלכה א' ס"ל טעמא דאלמנה לכה"ג משום ונזרעה זרע זרע כשר ולא זרע פסול וא"כ באינה ראויה לילד דלא הוי זרע פסול ע"כ טעמא משום דאינה ראויה לילד אבל למאי דמסיק התם טעמא דאלמנה משום שאומרים לו הוצא א"כ באינה ראויה לילד ג"כ מהאי טעמא הוא אם אין לו אשה ובנים ובאמת קשה לפי טעמו של הירושלמי באלמנה לכה"ג משום דהוי זרע פסול איך יפרש הא דמעוברת חבירו ומניקת חבירו וע"כ משום שאומרים לו הוצא הוא ועי' משל"מ ז"ל שהאריך בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף