קרית ספר/תמידין ומוספין/י

קרית ספר ‏ תמידין ומוספין י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קמד להקריב מוסף ביום הצום כמוסף ר"ה פר ואיל. ואיל זה נקרא איל העם מפני שיש אילו של כ"ג וז' כבשים כולן עולות כדכתיב בפ' פנחס והקרבתם עולה לה' וגו' ושעיר חטאת והוא נאכל לערב כסתם חטאות הנאכלות ועוד מקריבין הצבור שעיר חטאת והוא נשרף שבן זוגו שעיר המשתלח כדכתיב ואת שעיר החטאת וגו' ושרפו באש וגו':

ג

מצות קמה להקריב מוסף ביום הראשון של חג והוא שלשה עשר פרים ושני אלים וי"ד כבשים כולן עולות כדכתיב בפנחס ובחמשה עשר יום לחדש הזה וגו' והקרבתם עולה לה' פרים בני בקר י"ג אילים שני כבשים בני שנה י"ד תמימים ושעיר חטאת נאכל כסתם חטאות דכתיב בהאי קרא ושעיר חטאת אחד וכן בכל יום משבעת ימי החג מקריבין שני אילים וי"ד כבשים ושעיר חטאת אבל פרים פוחתין אחד בכל יום עד יום השביעי פרים שבעה כדכתיב בהדיא קראי בכל יום:

ה

מצות קמו להקריב מוסף בשמיני עצרת פר ואיל ושבעה כבשים כולן עולות כדכתיב ביום השמיני עצרת וגו' והקרבתם עולה אשה וגו' פר אחד איל אחד כבשים בני שנה ז' תמימים ושעיר חטאת אחד וזה מוסף בפני עצמו דאינו כמוספי ימי החג ולכך נמנה מצוה בפני עצמה.

ו

כל שבעת ימי החג מנסכין את המים ע"ג המזבח ודבר זה הל"מ הוא ורמיזה במ"ם יו"ד מ"ם דיתירי בימי החג בשני בששי בשביעי ועם ניסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך המים לבדן דתרוייהו ניסוך הן ואם ערה זה לתוך זה ונסך שניהם מכלי אחד יצא דשם ניסוך חד הוא וכיון דיין מזוג פסול דבעיא מידי דמשכר מים חשיבי בגווייהו ויצא מידי ניסוך מים ונראה דאף ידי ניסוך יין יצא אע"ג דיין מזוג פסול דהא דפסול היינו רביעית ההין מזוג דליכא רביעית יין כדכתיב ונסכו יין רביעית ההין אתה מנסך ולא את המזוג אבל הכא דאיכא רביעית יין יצא ידי ניסוך יין ומים כדא' ואם הקדים ניסוך מים לזבח ואפילו נסכן בלילה יצא דדוקא נסכים הבאים עם הזבח הוא דאתרבו מדכתיב ולנסכיכם ולשלמיכם אבל נסכים הבאים בפני עצמן דלא קדשי בשחיטת זבח נקרבין בלילה. ובקרן דרומית מערבית היה מנסך למעלה מחצי המזבח כניסוך היין. ומים מגולין פסולין דכתיב הקריבהו נא לפחתך וגו'.

יא

ושירה בכל יום ילפינן לה לעיל פ"ו.

יב

כל המשמרות שוות ברגלים דכי כתיב חלק כחלק יאכלו היינו בשאר ימות השנה אבל ברגלים כתיב וכי יבא הלוי [באחד] שעריך מכל ישראל בשעה שכל ישראל באין בשער אחד דהיינו ברגלים ולכך התקינו חכמים ז"ל סדר הקרבת המשמרות כדי שיהא יד כולן שוה.

יד

ביו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת היה שם מנחת של מוספין ושל תמידין ס"א עשרון ולכך לא היו מערבין אותן דכתיב וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה אמרה תורה הבא מנחה שיכולה ליבלל ושיערו חכמים דעד ס' עשרון יכולין וראויין ליבלל בבת אחת טפי לא ואע"ג דאין בילה מעכבת ראוי לבילה מיהא בעיא.

טו

ולעולם אין מערבין נסכים של פרים ואילים וכבשים אלא כל מין בפני עצמו דילפינן מחלבים דאין מערבין זה בזה דכתיב והקטירו ללמד שלא יערב אלא כל אחד בפני עצמו בין בקרבנות צבור בין בקרבנות יחיד ואם נתערבו החלבים מקטירן כאחד דלאו לעיכובא איירי קרא. מנחות שנתערבו אחר בלילתן בשמן מותר לערב יין שלהם לכתחלה ואפילו לא נבללו מותר לערב יין מדאוריתא דליכא משום והקטירו אלא בחלבים ושמן וסלת כדאמרן:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.