קרית ספר/תמידין ומוספין/ה

קרית ספר ‏ תמידין ומוספין ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קלו לעשות לחם הפנים ולסדרו בכל יום שבת לפני ה' בהיכל דכתיב ביום השבת יערכנו הכהן והוא י"ב חלות כדכתיב בקרא שנים עשר חלות כל חלה שני עשרונים כדכתיב שני עשרונים יהיה החלה האחת ועורכין אותו שני סדרים שש חלות בכל סדר דכתיב שתים מערכות שש המערכת ובין כל ב' חלות שלשה קנים דכתיב מנקיותיו ואלו הקנים שמנקין את הלחם מעפוש שהרוח מנשבת בין החלות על ידי סכוך הקנים בין כל חלה וחלה וסומך כל מערכה בשתי קשות דכתיב וקשותיו והיינו סניפין שמקשין את הלחם ומחזיקין אותו שלא ישבר ונותנין בצד כל מערכה כלי שיש בו קומץ לבונה דכתיב ונתת על המערכת לבונה זכה ועל היינו סמוך כדכתיב ועליו מטה מנשה ומתרגמינן סמיכין עלוהי על כל מערכת לבונה דהיינו שני בזיכין ושולים היה להם כדי שיניחום כדכתיב ונתת וקומץ לבונה היה בכל אחד דכתיב הכא לאזכרה וכתיב גבי קומץ אזכרה מה להלן קומץ אף כאן קומץ.

ג

שני הסדרים מעכבין זה את זה דכתיב בלחם הפנים חק עולם וכל היכא דכתיב חקה הוי לעכובא וכן הבזיכין מעכבין זה את זה והבזיכין והסדרים מעכבין זה את זה דחק עולם הוי עכובא אכולהו כדאמרן. ואין מחנכין את השלחן אלא בלחם הפנים בשבת כדכתיב ביום השבת יערכנו הכהן משבת לשבת מוציאין את הלחם שהוא על השלחן משבת שעברה ומסדרין לחם אחר דכיון דבשבת מסדרין כדכתיב ביום השבת יערכנו הכהן וכתיב לחם פנים לפני תמיד משמע דכשמסדרין אז מסלקין ולא קודם ומשום הכי צריכין ד' כהנים מהנכנסין לעבודה בשבת לשני סדרים ושני בזיכין וארבעה שיקדימו ליטול שני הסדרים ושני הבזיכין אלו מושכין ואלו מניחין עד שלא יגביהו המושכין מן השלחן אלו מניחין כדכתיב לפני תמיד. נתנו את הלחם על שלחן של זהב שבאולם דאין מורידין בקדש עד שיוקטרו הבזיכין דאין הלחם ניתר אלא בהקטרתם כדכתיב והיתה ללחם לאזכרה כדאמ' לעיל וביום הכפורים שחל להיות בשבת מתחלקות החלות לערב ולא למחר דלחם הפנים נפסל בלינה לאחר זמנו שנסתלק דכל המנחות משנתקדשו בכלי נפסלים בלינה דלחם הפנים הוי מנחה כדכתיב והיתה לאהרן ולבניו קאי אמנחה דכל דבר הבא מן התבואה מנחה הוא ומנחה נאמר בה קדש קדשים כחטאת ואשם הנאכלים ליום ולילה עד חצות והכא נמי כתיב ואכלוהו במקום קדוש כי קדש קדשים הוא מאשי ה' ואכלוהו מוסב על הלחם שהוא לשון זכר.

ו

מעשה לחם הפנים ארבעה ועשרים סאין דכיון דמחטים אתו ומתבואה ישנה נפיק עשרון מובחר מסאה והוו כ"ד עשרון לי"ב חלות כדכתיב שני עשרונים יהיה החלה האחת ומניפין אותו בי"א נפה הלכה למשה מסיני למצוה ולא לעכב ואף על גב דכתי' סלת נקחת נמי בחטים דכתיב ולקחת מכל מקום ובלבד שתהיה סלת בשעת אפיה מה שאין כן בשאר מנחות דכתיב הכא אותה אותה נקחת בחטים ולא שאר מנחות דחסה תורה על ממונן של ישראל לקנותו חטים שיביא לחם בזול בכל יום אבל שאר מנחות שאין באות תדיר לא הותרו לקנות כי אם סלת.

ז

לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים בעזרה כשאר המנחות לא אתברירא טעמא בגמרא אמאי לישתן ועריכתן בחוץ ולשין אותן אחד אחד דכתיב שני עשרונים יהיה החלה האחת מלמד שנלושות אחת אחת ואופין אותם שתים שתים דכתיב ושמת אותם שימה ראשונה שאתה עושה מהם דהיינו בתנור תהא בלשון אותם דמשמע שהיה נותן שתים בב' דפוסין יחד בתנור.

ח

וג' דפוסין של זהב וכל חלה מהן מרובעת שיהו לו פנים רבים כדכתיב לחם פנים אורך כל חלה עשרה טפחים ורחבה חמשה ורומה ז' אצבעות וכל השיעורין הלכה למשה מסיני והר' דוראן ז"ל תשובת ק"ל האריך בצורת לחם הפנים ובשתי הלחם ארכן לרוחב השלחן דכיון דהוו שתים מערכות וארכן כארך השלחן לא איפשר לאנחינהו אלא הכי.

י

אין אפיית לחם הפנים דוחה את השבת ולא את יום טוב דכיון דלישתן בחוץ איפשר למעבדינהו מאתמול דלא איפסל בלינה כל שלא נתקדש בכלי שרת וכן סדור הקנים ונטילתן אינו דוחה את השבת.

יב

סדר הלחם בשבת כמצותו ולא את הבזיכין עד למחר ולשבת הבאה הקטיר הבזיכין נפסל הלחם דכיון שנסדר כדינו בשבת נפסל בלינה דלן בלא בזיכין ואינו קדוש לחייב עליו משום פגול ונותר וטמא וכן סדרן בשבת והקטיר הבזיכין לאחר השבת הבאה הלחם אינו קדוש ולא נפסל דכיון שנסדר שלא כמצותו אין שלחן מקדשו ואפילו הגיע זמנו אבל הקטיר הבזיכין בשבת קדש ונפסל הלחם דכיון שנקטרו בזיכין כמצותן בשבת נפסל הלחם אף על פי שלא נסדר כמצותו כיצד יעשה בלחם ובזיכין שסדרן שלא בזמנן יניחם שם על השלחן עד שיעבור יום השבת והם מסודרין ולשבת הבאה אחר כך יקטיר הבזיכין שאפילו נשאר הלחם עם הבזיכין על השלחן כמה שבתות אין בכך כלום דאין שלחן מקדשו עד השבת ולשבת האחרת כבר הקטיר הבזיכין כמצותן.

יד

סדרן בשבת כמצותן והקטיר הבזיכין לאחר שבת זו או אחרת נפסל הלחם כיון שנסדרו כהלכתן ולא נקטרו הבזיכין כמצותן והוו כקדשים שנפסלו שחייבין עליהם משום פגול ונותר וטמא.

טו

נפרסה טו חלה אחת עד שלא הסירו מעל השלחן פסול דכתיב קדש קדשים היא שאם נפרסה חלה אחת מהן כולן פסולות ואין מקטיר עליו את הבזיכין דהויא לה מנחה שחסרה קודם קמיצה וכתיב בה מן המנחה פרט לשחסרה קודם קמיצה ואם אחר שהסירו נפרס הלחם פסול דהוו שיירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דמקטיר קומץ עלייהו ושיירים אסורין באכילה. הגיע זמן הלחם להסירו שהוא לאחר שש שעות הוי כמי שהסירו ואם נפרס הלחם מקטיר הבזיכין עליו אף על פי שלא פרק דכיון דבריר קומץ דידהו דקאי הבזיכין באפי נפשיה הילכך הגיע זמנה כמאן דקמצה דמיא. נטמאה אחד מן הסדרין בין לפני הקטרה בין לאחר הקטרה או אחד מן הבזיכין הטמא בטומאתו והטהור בטהרתו דאף על גב דהוי קרבן צבור הוי חלוק כשבט אחד שנטמאה בארבעה עשר בניסן דנדחה לפסח שני וטהורין עושים הראשון:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.