קרית ספר/שגגות/א

קרית ספר ‏ שגגות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קסא שיקריב החוטא בשגגה קרבן חטאת על עבירה שחייבין על זדונה כרת דכתיב ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשנה ואשם או הודע אליו וגו' והביא את קרבנו וגומר וכל עבירה שחייבין על זדונה כרת חייבין על שגגתו חטאת חוץ משלש עבירות מגדף ומבטל מילה וקרבן פסח ריש כריתות תנן ל"ו כריתות שבתורה הבא על האם וכו' והפסח והמילה מצות עשה ואמרינן בגמרא דפסח ומילה לא תנא להו לחטאת דהא אינו חייב חטאת אלא דומיא דע"ז דכתיב בה והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' דהיא בשב ואל תעשה ופסח ומילה בקום עשה וכתיב נמי גבי חטאת אשר לא תעשנה דמשמע דאינו בא אלא על מצות לא תעשה וא"כ לא תנא להו בהדי חייבי חטאות אלא לסיומינהו בכריתות דחייבים בהו כרת כדכתיב בפסח והאיש אשר הוא טהור וגו' ונכרת ובמילה כתיב וערל זכר וגו' ונכרת ומגדף נמי לית ביה חטאת כדתנן התם וחכ"א אף המגדף דכתיב תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה יצא מגדף שאין בו מעשה ושוגג דמגדף הוא כסבור שמברך שם בן שתי אותיות וברך שם בן ד' דאין חייב אלא על שם בן ד' כדא' פ"ד מיתות המקבל ע"ז עליו באלוה אע"פ שבמזיד נסקל דאיתקש להשתחוא' דהויא מד' עבודות כדכתיב וישתחוו לו ויאמר אלה אלהיך וגומר משמע דקבלהו עליו לאלוה הוי כהשתחוא' לו ואפ"ה פטור מן הקרבן דלא עבד מעשה וכתיב גבי חטאת אשר לא תעשנה וגומר ושאר כריתות חוץ ממגדף ופסח ומילה מביאין חטאת כדאמ' אלא טמא שאכל קדש והבא אל המקדש בטומאה דקרבנם הוי עולה ויורד ולא חטאת קבועה כדכתיב בפרשת ויקרא ובענין כריתות הוא דתנן להו בהדי הנך חייבי חטאות ותנן נמי חוץ ממטמא מקדש וקדשיו שהוא בעולה ויורד.

ד

חטאת קבועה היא הבאה מן הבהמה בלבד גבי חטאת פרשת ויקרא נפש כי תחטא וגו' והביא וגו' וקרבן עולה ויורד אינו קבוע אלא עשיר מביא קרבן בהמה ועני מביא עוף או עשירית האיפה כדאמ' ואם דל הוא ואין ידו משגת והביא וגו'. כל עבירות שהיחיד מביא על שגגתן חטאת קבועה מ"ג ואלו הם

א הבא על אמו. ב הבא על אם אשתו.

ג הבא על אם אמה. ד הבא על אם אבי אמו.

ה הבא על בתו. ו הבא על בת בתו.

ז הבא על בת בנו. ח הבא על בת אשתו.

ט הבא על בת בתה. י הבא על בת בנה.

יא הבא על אחותו. יב הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו.

יג הבא על אחות אביו. יד הבא על אחות אמו.

טו הבא על אחות אשתו. טז הבא על אשת אביו.

יז הבא על אשת אחי אביו. יח הבא על אשת בנו.

יט הבא על אשת אחיו. כ הבא על אשת איש.

כא הבא על הנדה. כב השוכב עם הזכר.

כג הבא על אביו. כד הבא על אחי אביו.

כה השוכב עם בהמה. כו האשה שמביאה עליה את הבהמה.

כל כריתות שבעריות כ"ז וכריתות שבשאר עבירות י"ז. ואלו הן.

א העובד ע"ז במעשה. ב הנותן מזרעו למולך.

ג בעל אוב. ד בעלי ידעוני במעשה.

ה המחלל את השבת. ו העושה מלאכה ביוה"כ.

ז האוכל ושותה ביוה"כ. ח האוכל נותר.

ט האוכל חמץ בפסח. י האוכל חלב.

יא האוכל דם. יב האוכל פגול.

יג השוחט קדשים חוץ לעזר'.

יד המעלה קרבן חוץ לעזרה.

טו המפטם את שמן המשחה. טז המפטם את הקטרת.

יז הסך בשמן המשחה.

הרי אלו מ"ג עבירות על שגגתו חטאת קבועה דחייבי כריתות נינהו דבכל הני עריות דלעיל כתיב כרת דכולל להו בסיפה ונכרתו הנפשות העושות ובאחותו שהוא בת אביו אמרינן פ"ב דיבמות דחייב שתים אחת משום אחותו ואחת משום בת אשת אביו דאחותו מאנוסת אביו אינו חייב אלא אחת וזו הוא אחותו שמנה הרב (ריז"ל) [ז"ל] ולאו נמי כתיב בכולהו ערות אמך לא תגלה וכן בכולהו ובנדה נמי ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכרת דנדה בכלל ונכרתו הנפשות העושות דאכולהו דלעיל קאי והני עריות דלא תנן להו בריש כריתות ולא כתיבי נמי בקרא באזהרה אם אשתו ואם אמה ואם אביה ילפינן מדכתיב עונש שריפה בחמותו ולא הזהיר בה דכתיב ואיש כי יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אותו ואתהן וה"ק אם אשתו קיימת הוא וחמותו ישרפו ואם לאו אין כאן שריפה אלא איסור ארור שוכב עם חותנתו ומנין לעשות אם חמותו ואם חמיו כחמותו נאמר כאן בחמותו זמה היא ונאמר באשה ובתה שארה הנה זמה היא מה להלן חייב הכתוב על בת בנה ועל בת בתה כבתה אף כאן נעשה אם חמותו כחמותו לשריפה ובחמותו ליכא לאו וילפינן להו דמה להלן בבת בנה ובת בתה באזהרה כדכתיב את בת בנה וגו' אף כאן חמותו ואם חמותו ואם חמיו באזהרה עובד ע"ז לאו וכרת [לאו] לא תשתחוה לאל אחר וכרת דכתי' כי דבר ה' בזה וגו' הכרת וגו' ובע"ז משתעי דהוי דבר ה' דאמר בסנהדרין אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום ולא יהיה לך בע"ז מדבר לאו דמולך ומזרעך לא תתן להעביר למולך אי נמי לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וגו' כרת דידיה אשר יתן מזרעו למולך מות יומת וגו' וכתיב בתריה ושמתי אני את פני באיש ההוא וגו' והכרתי אותו וגו' ובעל אוב לאו אל תפנו אל האובות וכרת דכתיב והנפש אשר תפנה אל האובות וגו' ונכרתה וגו' וידעוני לא תנן ליה בריש כריתות ופליגי בגמרא ר' יוחנן ורשב"ל אמאי תנא ליה בסנהדרין גבי סקילות ולא תנא ליה הכא וא"ר יוחנן הואיל ושניהם בלאו אחד נאמרו ואין חייבים עליהם אלא א' ורשב"ל אמר הואיל ואין בו מעשה אלא שמכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו ומדבר והואיל ואין בו מעש' לאו בר קרבן הוא ולהכי כתב הרב ז"ל בעל ידעוני במעשה ומחלל שבת לאו לא תעשה כל מלאכה כרת כל העושה בו מלאכה ונכרתה העושה מלאכה ביה"כ [לאו] וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כרת דכתיב והאבדתי את הנפש ההיא והיינו כרת האוכל ביה"כ [לאו] כל הנפש אשר לא תעונה וגמר עינוי עינוי מאשר ענה מה התם לא ענש אלא א"כ הזהיר וכרת דכתיב ביה באוכל ונכרת כי כל הנפש אשר לא תעונה ונכרתה ובעינוי אכילה קא מיירי דגמר עינוי עינוי מהתם דכתיב ויענך וירעיבך מה להלן עינוי רעבון אף כאן עינוי רעבון לאו דנותר ושרפו את הנותר באש לא יאכל כרת ואוכליו עונו ישא כי את קדש יי' חלל ונכרתה חמץ בפסח לאו כל מחמצ' לא תאכלו כרת כי כל אוכל חמץ ונכרתה. אוכל חלב ודם לאו דידהו כל חלב וכל דם לא תאכלו כרת בחלב כי כל אוכל חלב ונכרתה בדם כי כל נפש בשר דמו בנפשו הוא וגו' כל אוכליו יכרת האוכל פגול לאו דידיה ואם יותר מבשר זבח השלמים לא יאכל כי קדש הם ואמרי' פ"ב דפסחים כל שבקדש פסול בא ליתן לא תעשה על אכילתו וכרת דילפינן עון עון מנותר והשוחט קדשים בחוץ למאן דגמיר בג"ש הבאה בהעלא' ואל פתח אהל מועד לא יביאנו והבאה בשחיט' ולפתח אהל מועד לא הביאו מה להלן לא ענש אא"כ הזהיר אף כאן לא ענש אא"כ הזהיר ואיכא מאן דמייתי ליה בהיקשא א"ק שם תעלה עולותיך ושם תעשה מה העלאה לא ענש אלא א"כ הזהיר דכתיב השמר לך פן תעלה עולותיך וגו' וכל מקום שנאמר בו השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה אף שחיטה נמי לא ענש אלא א"כ הזהיר וכרת אית בהו דכתיב אשר יעלה עולה או זבח ונכרתה המפטם את שמן המשחה לאו ובמתכונתו לא תעשו כמוהו כרת איש אשר ירקח כמוהו וגו' ונכרת מעמיו וגו' המפטם את הקטרת לאו ובמתכונתו לא תעשו לכם כרת אשר יעשו כמוה להריח בה ונכרת הסך בשמן המשחה לאו על בשר אדם לא ייסך כרת אשר יתן ממנו על זר ונכרת. על כל אלו מביא על שגגתו כשבה או שעירה דילפי כולהו כריתות מע"ז דכתיב בה וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות וגו' ובע"ז משתעי דהמודה בע"ז ככופר בכל מצות שבתורה מה ע"ז חייבין על זדונה כרת כדילפינן לעיל וחייבין על שגגתם חטאת אף כל שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת דכתיב התם תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה א"כ פרשת חטאת דכתיב בפרשת ויקרא נפש כי תחטא בשגגה וגו' אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה וגו' אכולהו חייבי כריתות קאי דהדיוט מביא כשבה או שעירה ומלך שעיר עזים כדכתיב אשר נשיא יחטא וגו' וכהן משיח מביא פר בן בקר והוא נשרף כדכתיב אם הכהן המשיח יחטא וגו' והקריב פר בן בקר ובשגגת ע"ז אחד הדיוט ואחד מלך וכהן משיח הכל שוין לע"ז בת שנתה דכתיב בפרשת שלח לך וכי תשגו ולא תעשו וגו' דלא ילפינן מע"ז להני כריתות אלא דחייבי חטאת נינהו כיון שיש בהם כרת במזיד כמו ע"ז שהוקשו לה כדמתני ליה ר' יהושע לבריה תורה אחת לעושה בשגגה וגו' אבל ע"ז לחודה היא דשוין בה הכל והני כריתות הדיוט ומלך וכהן חלוקין בהם כדאמ'.

ה

אחד יחיד ששגג באחד מאלו או מרובין דכתיב תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה דמה שצבור מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת היינו ברוב ישראל ששגגו ועשו על פי הוראת בית דין:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.