לחם משנה/שגגות/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png שגגות TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
יד דוד
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה]

מגדף וכו'. בריש כריתות תניא מגדף מביא קרבן הואיל ונאמר בו כרת במקום קרבן דברי ר"ע וכו' ומפרש התם דרבנן פליגי עליה דסבירא להו דאינו מביא קרבן דמגדף דכתיב בקרא והנפש אשר תעשה ביד רמה וכו' ונכרת דכתיב גבי קרבן אדלעיל מיניה כתיב כי תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לאו היינו מברך את השם אלא עובד ע"א הוא דעבד מעשה אבל מברך את השם לא כתיב במקום קרבן ולכך אינו חייב קרבן וכיון דרבינו ז"ל פסק כאן דמברך את השם פטור מפני שאין בו מעשה א"כ היה לו לפסוק דמגדף דקרא היינו עובד ע"א כרבנן וא"כ קשה דהוא ז"ל פסק פ"ב מהל' ע"א דמגדף דקרא הוי מברך את השם וכן משמע שקרא למברך את השם מגדף אם כן היכי מזכי שטרא לבי תרי. וי"ל דרבינו ז"ל פוסק דהוי מברך את השם משום דשם הביאו ברייתא דפליגי ר"א בן עזריה וחכמים וחכמים סוברים דהוא מברך את השם וראוי לפסוק כרבנן ומהך טעמא פסק רבינו ז"ל בהל' קרבן פסח פ"ב דמי ששגג ולא הקריב בפסח ראשון ולא הזיד בפסח שני דחייב כרת משום דבפ' מי שהיה טמא אמרו דרבי ס"ל דמגדף הוא מברך את השם כרבנן ונסתלקה השגת הר"א ז"ל אשר השיג שם וכן פירש שם הרב בעל כ"מ ז"ל ומ"מ פסק כחכמים דאמרי פטור מגדף מקרבן משום דהוי רבים לגבי דר"ע וסובר דלאו הא בהא תליא דאפילו נאמר דמגדף היינו מברך את השם אין ראוי לחייבו קרבן משום דכתיב במקום קרבן והכי משמע קצת בריש כריתות (דף ג') דאמרו שם מגדף איצטריך ליה הואיל וכתיבא כרת במקום קרבן אימא מודה ליה לר"ע קמ"ל משמע דהשמיענו דבלאו טעמא הוי הא דכתיבא במקום קרבן אע"פ שיש לדחות ורבנן דאמרו באידך ברייתא שהבאתי שם (דף ה') מי סברת מגדף היינו מברך את השם הוא מפני שהם סוברים ורוצים להקשות לר"ע אפי' שיודו לו דמשום דכתיב במקום קרבן חייב קרבן אבל האמת שאין זה מוכרח:

ד[עריכה]

ואלו הן הבא על וכו'. בפ"ק דכריתות תנן הבא על האם ועל אשת אב ועל הכלה הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה הבהמה עליה הבא על אשה ובתה ואשת איש הבא על אחותו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל אשת אחי אמו ועל הנדה וכו' ורבינו ז"ל מני טובא דלא מני במתני' ונראה טעמו משום דבמשנה לא מני אלא שם אחד כדאמרו בגמ' שם שבת קתני שם ע"א קתני וכן אמרו שם והאיכא בת אשה ובת בתה ובת בנה ולא קתני אלא שם אשה ובתה קתני ע"כ. ורבינו מני כולהו בפרטן דבכלל אשה ובתה דמני במתני' איתנהו להנהו דמני רבינו ז"ל אם אשתו ואם אמה דאע"ג דבקצת ספרים איתא אם אמו הוא שיבוש דאם אמו מד"ס כדכתב רבינו ז"ל בפ"א מהל' אישות אלא אם אמה של אשתו היא דהיינו אם חותנתו ואם אביה ובתו ובת בתו ובת בנו ובת אשתו ובת בנה ובת בתה כל זה בכלל אשה ובתה דמני במתני' וכן פירש"י ז"ל שם דכולהו שם אשה ובתה הוא ואחד דמני רבינו בהדיא תני לה במתני' וכן אחותו אבל מה שמנה בתרתי אחותו אחת אחותו ואחת אחותו בת אשת אביו קשה דאי טעמא משום מ"ש בפ"ב מהלכות איסורי ביאה הבא על אחותו שהיא בת נשואת אביו חייב שתים אחת משום אחותו ואחת משום ערות בת אשת אביך גם בבתו יכול למנות שתים בתו מאנוסתו ובתו מנשואתו וכ"כ שם רבינו הבא על בתו מנשואתו חייב שתים משום בתו ומשום ערות אשה ובתה וכן באמו אם אמו בזנות חייב אחת ואם היא אשת אביו חייב שתים וכדאמר שם ג"כ רבינו על אמו שהיא אשת אביו חייב שתים ומאי שנא דבאחותו מני לה תרתי טפי מבאינך וצ"ע. אבל סמ"ג בעשין רי"ג לא מנה אלא מ"ב ולא מנה באחותו אלא חדא ונראה טעמו כדכתיבנא דלדידיה ניחא מה שהקשינו:

ואחות אביו וכו'. היא מפורשת במשנה וכן אשת אחיו ואשת איש ונדה וזכור והבא על הבהמה ואשה המביאה עליה את הבהמה כלם מפורשות במשנה וכן אחות אמו ואחות אשתו ואשת אביו ואשת אבי אביו ואשת בנו אבל אשת אחי אמו מני שם במשנה ולא ידעתי למה לא מנאה רבינו ז"ל:

הבא על אביו והבא על אחי אביו וכו'. לא מני להו במשנה ואיתנהו בפרק ארבע מיתות (דף נ"ד) עובד אלילים הבא על אביו חייב שתים הבא על אחי אביו חייב שתים וכתבו רבינו ז"ל לקמן בפ"ד ובתוס' אמרו שם דבירושלמי מקשה דאמאי לא מני להו במתני' בל"ו כריתות ותירצו דשם זכור אחד הוא:

הבא על הזכור והביא זכור עליו וכן הבא על הבהמה והביא בהמה עליו בהעלם אחת. פסק רבינו דאינו חייב אלא אחת כר"ע ולכך לא מנאן כאן דלר' ישמעאל דאמר הבא על הזכור והביא זכור עליו חייב שתים מנינן להו בתרתי כדאמרינן התם בגמ':

בעל ידעוני במעשה וכו'. וא"ת התם תנן בעל אוב ושואל בגמרא אמאי לא תני ידעוני ותירץ ריש לקיש משום שאין בו מעשה והא איכא בעל ידעוני במעשה כדכתב רבינו ז"ל ואמאי לא תני ליה. וי"ל דסתמיה הוי בלא מעשה ולא דמי לאוב דסתמיה הוי במעשה וכן עובד ע"ז אע"ג דאיכא בלא מעשה כגון קבלו באלוה דפטור כדכתב רבינו ז"ל מ"מ סתמו במעשה:

המעלה קרבן חוץ לעזרה וכו'. תימה דאמאי לא מני רבינו ז"ל המעלה איברי פנים בחוץ ואיברי חוץ בחוץ בתרתי דשם הקשה רב ביבי קושיא זו והקשו שם ונישני שם העלאה אחד הוא ותירצו דמ"מ כיון דלא מני להו בדוכתא אחריתי הוה ליה למימנינהו ורבינו דלא מני שמות דהא אשה ובתה מני כל פרטיה ולא איכפת ליה דכולהו הוי שם אשה ובתה וכן אינך א"כ אמאי לא מני הני נמי בתרתי אע"ג דכבר כתב הדין בהלכות פסולי המוקדשין מ"מ הוה ליה למימנינהו הכא כי היכי דמני אינך שכתב הדין במקומות אחרים כיון דבגמרא משמע לכולי עלמא דאי לא מנינן שמות ראוי למנותם ואולי כיון דלרב ביבי קשיא ליה אמאי לא מני לה מתניתין אע"ג דהיה ראוי למנותה ומ"מ המשנה לא מנאה ודאי דלאיזו סבה הוא ולכך לא מנאה רבינו ז"ל וכל אינך דמני רבינו ז"ל מפורשות הם במשנה שם:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף