קרית ספר/שאלה ופיקדון/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png שאלה ופיקדון TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מי שהפקידו אצלו מעות של פדיון שבויים או של עניים ופשע בהם פטור דכתיב כי יתן וגו' לשמור ודרשינן ולא לחלק דכיון דאמר ליה חלקם לא קרינא ביה לשמור ולאו דמפקיד הוא ומאן קתבע ועניים לא מצי תבעי דלכל חד מצי למימר לאו לדידך יהיבנא כשאינם עניי אותו מקום ואינו קצוץ להם כדאמר' סוף פרק החובל.

ב[עריכה]

המציל עצמו בממון חברו כשהוא אמוד חייב כדאמר' פרק הגוזל משום דלשמ(ט)[ע]ו באו והוא נתן להם הפקדון.

ד[עריכה]

שנים שהפקידו אצל אחד זה מאתים וזה מנה בכרך אחד או שני כלים אחד גדול ואחד קטן בכרך אחד וכל אחד אומר אני הוא בעל המאתים או בעל הגדול נותן מאה לכל אחד והשאר יהיה בידו עד שיודו זה לזה ואם לא היה בכרך א' חייב לשניהם שהיה לו לכתוב על כל אחד שם שלו והויא פשיעה וכן תבעוהו שנים זה אומר שלי הוא הפקדון וזה אומר שלי והוא אומר איני יודע משלם לשניהם דהויא פשיעה מה שאינו יודע.

ה[עריכה]

המפקיד פירות אצל חברו וערבם הנפקד עם פירותיו יחשב חסרון הפקדון לפי פירותיו לא מדדן וערבן הוי פושע וחייב דכיון שאומר איני יודע כמה הוו אינו יכול לישבע ומשלם וכשהמפקיד גם כן אינו יודע אינו חייב מן התורה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.