קרית ספר/עבודת יום הכיפורים/ג

קרית ספר ‏ עבודת יום הכיפורים ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שני הגורלות אחד כתוב בה לה' ואחד כתוב בה לעזאזל והן כשרין מכל דבר ושניהם שוים פרק הממונה תנו רבנן גורלות גורלות של כל דבר יכול יתן שנים על זה ושנים על זה והכי קאמר קרא ונתן על כל אחד משניהם גורלות דמשמע שנים תלמוד לומר גורל אחד גורל אחד אין כאן לכל אחד אלא גורל אחד אין כתיב שם אלא על אחד מהם ועזאזל על אחד מהם יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה ושל שם ושל עזאזל על זה לקיים על כל אחד מהם ונתן גורלות שנים ואי זה שירצה יעשה לשם תלמוד לומר אחד ממשמע שנאמר גורל יודע אני שהוא אחד וכי כתיב אחד לדרשא כתיב אם כן מה ת"ל גורלות שיהיו שוין שלא יעשה אחד של כסף ואחד של זהב אחד גדול ואחד קטן וגורלות דמרבינן כל דבר לא איצטריך אלא לגורל של שם שמצינו בציץ שהשם כתוב עליו והוא של זהב יכול אף זה כן תלמוד לומר גורל גורל ריבה ריבה של זית ריבה של אגוז ריבה וכו'.

ב

היכן מגריל במזרח העזרה בצפון המזבח שם במשנה וטעמא שיהיו בתוך חלל העזרה כדכתיב והעמיד אותם לפני ה' ואף על גב דלא שחיט ליה הכא מכל מקום כל מעשיו טעונים צפון.

ג

ההנחה מצוה ואינה מעכבת וההגרלה מעכבא פרק טרף אמר רבי ינאי עליית גורל מתוך קלפי מעכבא עבודה שאין השעירים מתפרשים זה לשם וזה לעזאזל אלא על פי הגורל לפיכך צריך לראות אי זו עלה בימין ויהא שעיר של ימין נקבע בו ואיזה עלה בשמאל ויהא שעיר של עזאזל נקבע בו דכתיב אשר עלה עליו הגורל דהיינו ימין בימין ושמאל בשמאל דהכי משמע עליו וכתיב ברישא גורל אחד לה' דהיינו של ימין דסליק ברישא כבזמן שמעון הצדיק והנחה אינה מעכבת שאפילו לא הניחו הגורל על השעיר אינה מעכבא שהרי הוקבע של ימין בגורל שעלה בימין ושל שמאל בגורל שמאל ורבי יוחנן אמר אף עליה אינה מעכבת וסליק בתיובתא בשלהי שמעתין ורבי ינאי אף על גב דאית ליה דרבי יהודה דפליג ארבי נחמיא ואמר דלא כתיבא חוקה אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים והגרלה מבחוץ היא ולא מעכבא שאני הכא דתנא בה קרא דאף על גב דחקה לאו עלה קיימא לעכב מעכבא שהרי שנה בה הכתוב לעכב ומקרא יתירא נפקא לה עיכובא דכתיב אשר עלה אשר עלה תרי זמני ומשום דלא תנייה בה קרא בלשון ציוי איצטריך קרא דועשהו חטאת לומר דגורל עושה אותו חטאת ואין השם עושה אותו חטאת אם קרא לו שם בלא גורל אלמא הגרלה מעכבא ואי לא תני ביה קרא לא הוה דרשינן ועשהו אלא למעוטי דלא מהני הגרלה בעלמא כי ההוא דיגאלנו לזה ולא לאחר כדכתבו התוספות התם לפיכך הנחה כשרה בזר ועליית הגורלות מן הקלפי פסולה בזר כיון דמעכבא כדילפינן.

ד

וקושר לשון של זהורית משקל שני סלעים פרק טרף אמר רבי יוחנן שלשה לשונות שמעתי של פרה ושעיר המשתלח ומצורע אחת משקל עשרה זוז ואחת משקל שני סלעים ואחת משקל שקל ואין לי לפרש כי אתא רבין פירשה משמיה דרבי יונתן של שעיר המשתלח דבעיא חלוקה משקל שני סלעים ואתה חוצהו חציו בסלע וחציו בין שתי קרניו לראות אם הלבין כדכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו והיינו מדרבנן בעלמא לסימנא. ושוחט את פר החטאת אשר לו ואת השעיר שעלה עליו הגורל לשם כדכתיב ושחט את פר החטאת אשר לו וכתיב ושחט את שעיר החטאת אשר לעם. ומכניס דמן להיכל ומזה מדם שניהם ארבעים ושלשה הזיות מדם הפר שמנה הזיות בקדש הקדשים בין שני בדי הארון קרוב לכפרת בטפח אחת למעלה ושבע למטה ואחר כך מדם השעיר גם כן שמנה אחת למעלה ושבע למטה וחוזר ומזה בהיכל על הפרכת מדם הפר שמנה אחת למעלה ושבע למטה וחוזר ומזה כן מדם השעיר שמנה אחת למעלה ושבע למטה ואחר כך מערב ב' הדמים פר ושעיר ומזה משניהם ארבע הזיות על ארבע קרנות מזבח הזהב שבהיכל ושבע על אמצעו של מזבח זה פ' הוציאו לו משנה ובגמרא מנה"מ דאינו מזה על הכפרת אותן שתים אחת של מעלה בפר ואחת של מעלה בשעיר על גג הכפרת ממש א"ר זירא אמר קרא בשעיר והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת לא יאמר למטה בשעיר דהיינו ולפני הכפרת דסוף סוף גמר ממטה דפר שהרי לא פורש בו כמה הזאות וילפינן ליה לקמן ממטה דפר דכתיב ביה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים וכיון דסוף סוף יליף מיניה לישתוק קרא מיניה וליגמר לכולה מילתא דמטה דשעיר ממטה דפר דאיתקיש להדדי דכתיב ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר דבשלמא למעלה דידיה איצטריך דמפורש בו אחת דכתיב והזה אותו על הכפרת ואותו חדא משמע ובמעלה דפר לא פורש אחד וא"כ מטה דשעיר למה נאמר לאקושי ליה למעלה דשעיר ולומר על הכפרת כלפני הכפרת מה לפני דלאו נוגע ממש בכפרת דלפני על הארץ משמע אף על גב דלאו ממש נוגע בכפרת אלא לענין שיהא מצדד ידו למטה ולמעלה דפר אף על גב דלא הוה צריך דסוף סוף גמר ממעלה דשעיר שפי' בו אחת אפ"ה איצטריך לכדתניא דבי ר' אליעזר בן יעקב כל מקום שנאמר פני אינו אלא קדים כדכתיב על פני הכפרת קדמה. ואחת למעלה ושבע למטה ילפינן לה הכי התם ת"ר והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת למדנו כמה למעלה בשעיר אחד דאותו חדא משמע כדאמר' למטה בשעיר איני יודע כמה הרי אני דן נאמרו דמים למטה בפר ונאמרו דמים למטה בשעיר מה למטה דפר שבע כדכתיב ולפני הכפרת יזה שבע פעמים אף למטה בשעיר שבע ודנין מטה ממטה וכתיב נמי ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר שאין ת"ל כאשר עשה שהרי אף כאן בשעיר פורש והזה על ולפני ומה ת"ל כאשר עשה שיהו כל עשיותיו שוות כשם שלמטה בפר שבע כך למטה בשעיר שבע למדנו למטה בפר ובשעיר שבע למעלה בפר איני יודע כמה הריני דן נאמרו דמים למעלה בשעיר ונאמרו דמים למעלה בפר מה למעלה בשעיר אחת כדכתיב אותו אף למעלה בפר אחת ודנין מעלה ממעלה וכתיב נמי ועשה את דמו כאשר עשה שאין ת"ל כאשר עשה אלא לשיהיו כל עשיותיו שוות כשם שלמטה בפר שבע כך למטה בשעיר שבע כדאמר' וכשם שלמעלה בשעיר אחת כך למעלה בפר אחת הזאות דהיכל שמנה דפר ושמנה דשעיר ילפינן לה התם הכי ת"ר וכן יעשה לאהל מועד מה ת"ל כשם שמזה לפני לפנים כך מזה בהיכל מה לפני לפנים אחת למעלה ושבע למטה משניהם כדילפינן כך בהיכל שמנה אחת למעלה ושבע למטה בפר ובשעיר דבתר תרוייהו כתיב האי קרא ואע"ג דאין למדין בקדשים היקש מן ההיקש והכא פר ושעיר ילפי מהדדי כדאמר' והיכי ילפינן מינייהו להזאות שבהיכל אפ"ה מקומות הוא דגמרי מהדדי ואין זה היקש הלמד מן ההיקש שהרי בהקש ראשון בהמות למדו זו מזו כאשר עשה לדם הפר ובהיקש השני לא הוקש שום דבר לאחת מן הבהמות ללמוד הימנה מה שלמדה בהיקש מחבירתה אלא המקומות הוקשו זה לזה וכן יעשה לאהל מועד כאשר כפר על הקדש והקדש לא למד כלום מתחלה בהקש אלא הפר הוקש לשעיר והשעיר לפר במתנות הקדש ואבע"א חוץ מפנים בחד זמנא גמר מה שכתוב בו בפי' ומה שלמד בהיקש דכיון דהוצרך ללמוד ממנו את המפורש בו למד הכל בבת אחת הזאות דמזבח הזהב ילפינן להו נמי התם דכתיב ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וכו' מדם הפר ומדם השעיר שיהו מעורבין כר' יאשיה דאמר אף על גב דלא כתיב יחדיו כמאן דכתיב יחדיו דמי וכתיב נמי וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה ולא שתים דפר ושעיר אלא הכל בבת אחת ועל קרנות המזבח סביב היינו ד' הזיות על ד' קרנות והזה עליו מן הדם שבע הזאות על גגו כדכתיב עליו. והזאות של לפני לפנים והיכל היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים וכו' מ"ט ר' אלעזר אמר שלא יטעה בהזאות ורבי יוחנן אמר אמר קרא ולפני הכפרת יזה שאין ת"ל יזה ומה ת"ל יזה לימד על הזאה ראשונה שצריכה מנין עם כל אחת ואחת דמשמע שיהא מונה הזאה ראשונה עם כל הזאה והזאה של ז' פעמים דכתיב יזה שבע פעמים וכתיב חקה לעיכובא ואיכא בינייהו דלא מנה ולא טעה. ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף דבביאת פנים כתיב אל פני הכפרת אשר על הארן מדכתיב אל פני ולא על פני משמע שאינו מתכוין לא למעלה וכו' דעל פני משמע למעלה אל פני לא משמע לא למעלה ולא למטה ובגמרא תנא כשהוא מזה אינו מזה על הכפרת על גגה אלא כנגד עביה ולא היו דמים נוגעי' בה וכשהוא מזה אחד למעלה מצדד גב ידו למטה ומזה כלפי מעלה וכשהוא מזה השבע למטה מצדד ידו למעלה ומזה למול פניו אחד גבוה ואחד בנמוך הימנה וכולן נופלות לארץ כל אלו המ"ג הזיות טובל אצבעו בדם טבילה על כל הזיה לא שיזה ב' הזיות מטבילה א' ושיירי הדם שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון משנה פרק הוציאו לו ובגמרא דאמר קרא גבי פר כהן משיח ואת כל דם הפר ישפוך ותניא בת"כ הפר לרבות פר יום הכיפורים שיהו שייריו נשפכין ליסוד אשר פתח אהל מועד זה יסוד מערבי.

ז

ואחר כך משלח את השעיר ביד איש המוכן להוליכו כדכתיב וכלה מכפר וגו' וסמך ושלח ביד איש עתי וגו' איש עתי המוכן לכך מבעוד יום. והכל כשרים להוליכו אלא שעשו הכהנים קבע להוליכו משנה שם ובגמרא ת"ר איש להכשיר את הזר דמהו דתימא כפרה כתיבא ביה קמ"ל. עתי שיהא מזומן לכך מאתמול עתי ואפילו בשבת דמשמע בעתו ובמועדו ישלחנו ולא יעבור ואפילו בשבת ובטומאה וקמ"ל דאם חלה השעיר מרכיבו על כתפו ואם נטמא המשלח נכנס טמא לעזרה ומשלחו שהכהן מוסרו לו שם ואם כשל כחו בדרך וצריך לאכול אוכל דכיון דכתיב ושלח ביד איש עתי המדברה אם כשל כחו ולא יוכל לשלחו מעכב כפרתן של ישראל הילכך דחי עינוי יום הכיפורים ומעולם לא הוצרך אדם לכך כדאיתא התם. וכשהגיע לשם דוחפו לאחוריו ונעשה איברים פרק שני שעירים ת"ר עזאזל שיהא עז וקשה אל לשון קשה יכול בישוב ת"ל במדבר ומנין שבצוק והוא הר זקוף תלמוד לומר גזרה חתוכה. ובא ויושב לו תחת סוכה האחרונה דשילוחו הוא דהותר ולא חזרתו. וחוזר כ"ג אצל הפר והשעיר העומדים לישרף ומוציא את אימוריהם להקטירם על גבי המזבח שם במשנה וכתיב את חלב החטאת יקטיר המזבחה דהיינו אימורי פר ושעיר יקטיר המזבחה על מזבח החיצון דאלו בפנימי כתיב לא תעלו עליו קטרת זרה. ומחתך שאר בשרן חתיכות גדולות מעורות זו בזו כמין קליעה ואינו (מפרש) [מפרק] אותן שם לא היה מנתחן ניתוח בשר עולה שהוא מופשט מן העור קודם ניתוח כדכתיב והפשיט ונתח אלא עור ע"ג בשר ואינו מפשיטן מה"מ דתניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר ופרש את עורותם ואת בשרם ואת פרשם ונאמר בפר כהן משיח עור ובשר ופרש ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו מה להלן על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט אף כאן על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט והתם מנא לן דתניא וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם יכול ישרפנו שלם נאמר כאן ראשו וכרעיו ונאמר להלן בעולה ראשו וכרעיו בהקטרתה והקרב והכרעים מה להלן על ידי ניתוח אף כאן על ידי ניתוח אי מה להלן על ידי הפשט אף כאן על ידי הפשט תלמוד לומר וקרבו ופרשו הקיש עור ובשר דכתיב ואת עור הפר ואת כל בשרו להוצאת קרבו ופרשו דאכולהו כתיב והוציא את כל הפר וגו' מה פרשו בקרבו אף בשרו בעורו כתיב והוציא והדר ושרף מה הוצאתו בשרו בעורו אף שריפתו כן.

ח

כיון שהגיע שעיר למדבר יצא כ"ג לעזרת נשים לקרוא בתורה ובזמן קריאתו שורפין הפר והשעיר דאין רשאי להתחיל בעבודה אחרת עד שיגיע שעיר למדבר דכתיב ושלח את השעיר למדבר ואח"כ ואת חלב החטאת וגו' ואת פר החטאת וגו' ושרפו באש וגו' וקריאה זו אינה עבודה לפי' אם רצה לקרות בבגדי חול קורא וילפינן לה להאי קריאה ממילואים דאמרינן בפרק קמא מנין שאף מקרא פרשה מעכב ת"ל ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' אפילו דיבור מעכב והכא נמי קורא בענינא דיומא ואפשר דמדרבנן בעלמא הוי אסמכתא. ומברך לפניה ולאחריה לפניה מן התורה כדילפינן בדוכתיה ומוסיף לאחריה שבע ברכות כדאיתא ריש פרק בא לו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.