קרית ספר/עבודת יום הכיפורים/ב

קרית ספר ‏ עבודת יום הכיפורים ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כל מעשה התמידין והמוספין של יום זה כהן גדול עושה אותם לבוש בגדי זהב כדכתיב ולבש את בגדיו דהיינו בגדי זהב והדר ועשה את עולתו ואת עולת העם דהיינו איל של מוספי' שהוזכר כאן ובפנחס ועבודות המיוחדות ליום זה דהיינו פרו ושני השעירים וקטרת לפני לפנים בבגדי לבן דכתיב בראש הפרשה כתונת בד קדש ילבש וגו' ובתר כל הני עבודות כתיב ופשט את בגדי הבד וגו'.

ב

כל עת שישנה הבגדים טעון טבילה דכתיב ופשט את בגדי הבד ורחץ את בשרו וגו' ולבש את בגדיו שמנה בגדים המיוחדים לו כל ימות השנה הא למדת שכל המשנה מעבודת פנים לעבודת חוץ טעון טבילה והוא הדין מחוץ לפנים דחמש טבילות ועשרה קדושין טובל ומקדש כהן גדול בו ביום משנה פרק הממונה ואמר רב חסדא חמש טבילות ועשרה קדושין גמירי הלכה למשה מסיני דעושה כהן גדול בו ביום ואי לאו הלכתא הוה אמינא אינו משנה מעבודה לעבודה אלא ג' פעמים דהוו להו שלש טבילות ותו לא ואי לאו קרא הוה אמינא חמש טבילות יטבול אפילו בזה אחר זה כולם ביחד להכי איצטריך קרא ור' מפיק להו להני חמש טבילות ועשרה קדושין מדכתיב בראש הפרשה כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד וגו' ורחץ במים את בשרו ולבשם הרי כשהוא משנה מעבודת תמיד להתחיל בעבודת היום שהיא פנימית כדכתיב בתריה ולקח את שני השעירים וגו' וכוליה ענינא אשכחן מבגדי זהב לבגדי לבן מבגדי לבן לבגדי זהב מנין תלמוד לומר בגדי קדש הם ורחץ במים וגו' תלה הכתוב טעם הטבילה בשביל שהם בגדי קדש ללמדך שכל חליפות בגדי קדש ביום זה טעונין טבילה ובגדי זהב בגדי קדש הם וכיון דילפינן טבילה לכל עבודה אם כן הוו חמש טבילות דחמש עבודות הן תמיד של שחר בבגדי זהב דאין דבר קודם לתמיד של שחר ומקריבו כהן גדול בבגדיו של כל השנה דהיינו בגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן דכתיב כתנת בד קדש ילבש וגו' והקריב את פר החטאת אשר לו ולקח את שני השעירים וגו' אילו ואיל העם בבגדי זהב כדכתיב ולבש את בגדיו דהיינו בגדי זהב כדאמרינן ויצא את עולתו ואת עולת העם דהיינו איל לעולה הכתוב בו ואיל לעולה הכתוב בעם דהיינו איל דמוספין דפנחס כדאמר' כף ומחתה בבגדי לבן דתנו רבנן ובא אהרן אל אהל מועד למה הוא בא (אינו בא) אל ההיכל הרי גמר כל עבודותיו אינו בא אלא להוציא כף ומחתה שהניח בין הבדים כדכתיב ונתן את הקטרת על האש וגו' שכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר כסדרן בפרשה כך סדר עבודתן חוץ ממקרא זה שכתב הוצאת כף ומחתה עם עבודות הפנימיות ולא הפסיק בעבודת אילו ואיל העם בנתיים והיה לו לכתוב ויצא ועשה את עולתו וגו' ואחר כך ובא אהרן להוציא כף ומחתה ואחר כך ופשט את בגדי הבד ורחץ וגו' ולבש בגדיו של כל השנה ועשה מוספין ותמיד של בין הערבים ומאי טעמא צריך להפסיק באילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה דגמירי הלכה למשה מסיני חמש טבילות בו ביום ואי כסדרן של עבודות כתיב מקרא זה לא משכחת להו אלא שלש אחד לתמיד של שחר ואחד בינו ובין עבודת היום כלה עם הוצאת כף ומחתה ואחת בין הוצאת כף ומחתה לאילו ואיל העם ועמהם המוספין ותמיד של בין הערבים לפיכך צריך להפסיק אילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה והוצאתן תפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים הרי חמש עבודות תמיד של שחר בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב הוצאת כף ומחתה בבגדי לבן מוספין ותמידין של בין הערבים בבגדי זהב וקרא דובא אהרן הכי משמע דהוי שלא כסדר דאי כסדר למה נאמר ובא אהרן והא התם קאי אלא שמע מינה משום דאפסקה בעבודת חוץ להכי כתב ובא ואפילו הכי איצטריך להלכתא דאי לאו הלכתא הוה אמינא גזרת הכתוב היא שאחר שיגמור עבודת פנים ויצא יחזור להוציא כף ומחתה ומשום דגמירי חמש טבילות אמרינן דהוי שלא על הסדר דהפסיק באילו ואיל העם כדאמרן ולא מצינן לאוקומי האי ובא לעבודה אחרת דבכולהו עבודות כתיב ובא והביא אבל הוצאת כף ומחתה לא כתיב להכי איכא למימר דבהוצאת כף ומחתה איירי ומנין שכל טבילה צריכא ב' קדושין דכתיב ופשט ורחץ ולבש ואם אינו ענין לטבילה דנפקא לן מבגדי קדש הם כדא' תנהו ענין לקידוש וילפינן מיניה תרי קדושי דשדינן ורחץ אופשט אולבש כאלו כתיב ורחץ תרי זמני ואמר רב אחא בר יעקב הכל מודים בקידוש שלאחר טבילה שלובש ואחר כך מקדש דאמר קרא או בגשתם מי שאינו מחוסר אלא גישה יצא זה שמחוסר לבישה וגישה דקידוש שני הוי אחר לבישה אפילו לרבי כדאמר דרשי ליה לקרא הכי כרבנן דרבי מאיר דכיון דורחץ קאי אפשיטה ואלבישה הקיש קדוש פשיטה ללבישה מה לבישה כשהוא לבוש מקדש כדילפינן מבגשתם אל המזבח אף פשיטה כשהוא לבוש מקדש ואם כן ופשט ורחץ ולבש לא בעי למימר דפשט והדר רחץ ורחץ והדר לבש אלא דאיכא רחיצה אפשיטה ואלבישה וכשהוא לבוש כדאמ' ותניא בתוספת' ופשט בגדי הבד אשר לבש כלום אדם פושט אלא מה שלובש אלא מקיש פשיטה שתטען קידוש כמו הלבישה כשהוא לבוש ואמרינן התם דלרבנן לא עביד קדוש קמא אטבילה קמייתא כיון שעדיין לבוש בגדי חול לא הוצרך לקדש על הפשיטה ואם כן תשעה קדושין הוו אלא כי פשיט בגדי קדש ולביש בגדי חול עביד ליה התם כשבא לפשוט בגדי קדש. בתמיד של שחר מקריב הפר ושבעה כבשים של מוסף היום דבפ' בא לו פליגי במשנ' רבי אליעזר ורבי עקיבא בשבעה כבשים ונקטינן כרבי עקיבא דתוספתא דתניא התם דפר העולה נמי לרבי עקיבא היה קרב עם שבעת כבשים כתמיד של שחר דכת' במוספי כל הרגלים מלבד עולת הבקר אלמא מוספין עם עולת הבקר נעשים בסמוך לה וילמוד יום הכיפורים מהם ואחר כך בטבילה שניה עבודת היום כולה הוידוים וההגרלה וזריקת דמים בפנים והקטרת ושילוח שעיר עזאזל ואימורי פר ושעיר ושריפתן כסדר האמור בפרשה כדנילף פ"ד בס"ד ואחר כך בטבילה שלישית שעיר הנעשה בחוץ ואף על פי שהוא מן המוסף אינו יכול להקדימו לעבודת היום לפי שנאמר בו ושעיר חטאת א' מלבד חטאת הכפורים למדנו ששעירה פנימי קדמו ואילו ואיל העם ואימורי פר ושעיר הנשרפין כדכתיב את עולתו ואת עולת העם וגו' ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה דהיינו אימורי פר ושעיר ומקריב תמיד של בין הערבים וטבילה רביעית להוצאת כף ומחתה ובטבילה חמישית מקטיר קטרת של בין הערבים כדתנן התם פרק בא לו בתר הוצאת כף ומחתה נכנס להקטיר וכו' ורש"י כתב תמיד של בין הערבים נמי בטבילה חמישית ומוספין דאמרינן לעיל בתמיד של בין הערבים היינו שעיר החטאת של מוסף היום ואיל העם דפר ושבעה כבשים עם תמיד של שחר היו קרבין כדילפינן לעיל טעמא דכולהו.

ג

כל  הטבילות במקום קדוש במשנה פרק אמר להם הממונה וכולם בקדש על בית הפרוה דכתיב ורחץ את בשרו במים במקום קדוש וקידוש כתיב ביה ונתת אותו בין אהל מועד ובין המזבח וגו' וילפינן מיניה לכל טבילות מחלפות היום דליהוו במקום קדוש דלהכי אפקיה רחמנא לקידוש בלשון טבילה למימר טבילה כקדוש מה קידוש במקום קדוש אף טבילה במקום קדוש דמקרא דהכא דכתיב במקום קדוש לא הוה ילפינן לכולהו טבילות וטבילה ראשונה היא בחול דלא הוי מדאוריתא והא דאמר רב חסדא גמירי הלכה למשה מסיני חמש טבילות ועשרה קידושין. [פשטא אתיא כבן זומא פ' הממונה (יומא ל, א) דסביר ליה דאפילו טבילה ראשונה הויא דאורייתא מק"ו ולרבי יהודה דסבר דהויא טבילה אחת דרבנן נקט הל"מ משום ד' טבילות דהוי דאורייתא לכו"ע ואגבן אמר דחמשה הל"מ משום דכולהו הוו כחדא בי"ה ואפי' במה שהוא מדרבנן אשכחן ביה הל"מ בכמה דוכתי והכי נמי תניא (שם לב, א) אמר רבי יהודה מנין לה' טבילות וכו' אע"ג דאיהו גופיה קאמר לעיל דטבילה ראשונה מדרבנן.] כל כהן שלא טבל או לא קדש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה ועבד עבודתו כשרה ברייתא פרק ב' דזבחים דאף על גב דכתיב בהו חוקה והיתה להם לחוקת עולם בחדש השביעי וגו' ומשמע דמעכבי הא כתיב ולבשם שינה הכתוב בלבישה לעכב דכתיב ילבש ולבשם לבישה מעכבת ואין דבר אחר מעכב ופסוק זה דחוקה אשאר דברים הכתובים בפרשה כתיב אי הכי קדוש דצפרא נמי לא תעכב אמר חזקיה אמר קרא והיתה להם חוקת עולם לו ולזרעו לדורותם דבר המעכב בזרעו מעכב ביום הכפורי' דחוקה לדורות כתיב וזרעו אחריו להקישא אתא.

ו

זה שנאמר בתורה וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת וגו' מפי השמועה למדו שזה וידוי דברים פרק הממונה תנו רבנן וכפר בכפרת דברים הכתוב מדבר והם דברי וידוי או אינו אלא כפרת דמים הרי אני דן נאמרה כאן כפרה ונאמר להלן בשעיר המשתלח כפרה יעמד חי לפני ה' לכפר עליו מה כפרה האמורה בשעיר דברים דכתיב וסמך וגו' והתודה עליו וגו' אף כפרה האמורה בפר דברים וכי תימא נילף משעיר הנעשה בפנים שכפרתו בדמים דכתיב וכפר על הקדש מטומאות וגו' וההוא בתר מתן דמים היא כתובה ועוד שאין בו וידוי לא איפשר למימר הכי שהרי אומר והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו וגו' ואחר כך ושחט את פר החטאת אשר לו ע"כ וכפר ועדיין לא נשחט אלמא כפרה זו דברים הוא דהיינו וידוי נמצאת למד שהוא מתודה ביום זה שלשה וידויין אחד ע"י עצמו כדכתיב וכפר בעדו וידוי שני על ידי עצמו עם שאר הכהני' ושניהם על פר החטאת אשר לו כדכתיב ברישא וכפר בעדו ובעד ביתו דהיינו בני ביתו ואחר כך כתיב וכפר בעדו ובעד ביתו והוא וידוי שני עליו ועל אחיו הכהנים שהם קרויין גם כן ביתו כדכתיב בית אהרן ברכו את ה' מכאן שהכהנים מתכפרים בו וכל כפרתן אינה אלא על טומאת מקדש וקדשיו כמו שנאמר וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל מה שהפר מכפר על הכהנים מכפר שעיר שהוא לשם על ישראל. וידוי ג' על ידי ישראל על שעיר המשתלח כדכתיב וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר ובפרק הוציאו לו פליג רבי יהודה ארבי שמעון וקאמר הכהנים כמשמען עם הקהל אלו ישראל יכפר אלו הלוים הושוו כולם לכפרה אחד שכולן מתכפרין בשעיר המשתלח בשאר עבירות דבטומאת מקדש וקדשיו אי איפשר להשוותן שהפר מכפר על הכהנים והשעיר הנעשה בפנים על ישראל כדא' ובאי זו כפרה הושוו מלמד שכולם מתכפרים בוידוי של שעיר המשתלח בשאר עבירות דבהאי יכפר בתרא הושוו כהנים לוים וישראלים. ומזכיר את השם בכל וידוי מהם שלשה פעמים ואומר אנא השם וכו' פרק הממונה ומנין שבאנא נאמר כאן כפרה ונאמר כפרה בחורב דכתי' אולי אכפרה מה להלן באנא דכתי' אנא חטא העם הזה אף כאן באנא ומנין שבשם נא' כאן כפרה ונא' בעגלה ערופה כפרה כפר לעמך ישראל מה להלן בשם דכתי' אשר פדית ה' אף כאן בשם ושלשה פעמים איפשר דילפינן להו תרתי דכתיבי בכפר אשר פדית ה' בעיני ה' וחדא דלפני ה' תטהרו וכן בכל וידוי ואומר חטאתי עויתי פשעתי כרבנן דפליגי ארבי מאיר בברייתא וכן בדוד ושלמה ודניאל כתיב חטאנו העוינו והרשענו ומה שאמר משה עון ופשע וחטאה היינו נושא עון ופשע כחטאה דהויא שוגג ואמר רב הלכה כדברי חכמים. וכשנותן את הגורל על שעיר החטאת אומר לה' חטאת דכתיב הגורל לה' ועשהו חטאת שיאמר לה' חטאת כרבנן דרבי ישמעאל בתורת כהנים נמצא מזכיר את השם י' פעמים כנגד י"פ דכתיב ה' בפרשה עד לפני ה' תטהרו פרק טרף תנו רבנן עשרה פעמים מזכיר כהן גדול את ה' בו ביום וכו' ובכולן הוא מזכיר ככתבו שהוא השם המפורש כדילפינן מדכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' דבאהל מועד ושילה ובית עולמים דכתיב בהו אבא אליך הוא מצוה להזכיר את שמו דהיינו המיוחד לו ודרשי' לקרא מסורס בכל המקום אשר אבא אליך וברכתיך תזכיר את שמי.

ז

כשהיו שומעים את שם המפורש היו כורעים ואומרים ברוך שם וכו' דכתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר משה לישראל בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה אתם הבו גודל. כל היום כשר לוידוי יום הכפורי' ולוידוי פרים הנשרפים משנה במגילה פרק הקורא למפרע ויליף טעמא בגמרא מדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם אלמא כפרה דהיינו וידוי ביום וידוי פרים יליף כפרה כפרה מיום הכיפורים כתיב הכא וכפר עליו הכהן בפר העלם דבר ופר כהן משיח וכתיב ביום הכיפורים יעמד חי לפני ה' לכפר מה להלן כפרת דברים וביום כדילפינן אף כאן כפרת דברים וביום:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.