אור שמח/עבודת יום הכיפורים/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png עבודת יום הכיפורים TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

טרף בקלפי והעלה שני הגורלות כו' ואם בשמאל כו'.

בגמרא מתניתין דלא כהאי תנא דתניא ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר כו' מר סבר ימיניה דסגן עדיף משמאלו דכה"ג ומ"ס כי הדדי נינהו. וקצ"ע דלפי מה דמפרש בפרק בא לו בירושלמי ה"ב דר' אליעזר דסובר דחובת היום קודמין למוספין הוי טעמא משום דעבודת היום מקודש טפי ומוספין הוי תדיר וסבר מקודש קודם, וכן מפורש בירושלמי בפרק כ"ג ונזיר דמשו"ה סבר ר"א דיטמא כה"ג ולא נזיר משום דכ"ג תדיר ונזיר מקודש שמביא קרבן על טומאתו ומקודש עדיף, א"כ הכא שמאלו דכה"ג מקודש טפי דהוא כשר להולכת קטורת לפני ולפנים, וימינו דסגן הוי תדיר שכשר בכל השנה בכל עבודות חוץ וסבר ר"א תדיר קודם והחליף שיטתו, ונראה טעמא דר"א דסבר בהוריות סוף פ"ב דכהן משיח פטור מטומאת מקדש וקדשיו דלכן לא תני דמשיח מביא פר יעו"ש א"כ השעיר הפנימי אינו מכפר רק על טומאת מקדש וקדשיו, וכבר בארנו שיטת רבינו בהלכות שגגות פי"א דשעיר הפנימי אינו מכפר על זדון דכהנים כמו על זדון דישראל דעל זדון דכהנים פר כ"ג מכפר, אבל לתלות על יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף, גם על כהנים תולה שעיר הפנימי רק דחלוקין בכפרתן רק על זדון דמתכפרי בפר כ"ג יעו"ש, ואשכחן בירושלמי סוף פ"ק דשבועות דכהן משיח שאינו מביא כלום על שגגת טומאת מקדש וקדשיו הוי לדידיה דאיהו משיח חטא שוגג של טומאת מקדש וקדשיו כמו זדון ולא מתכפרי בשעיר החיצון כמו אין בה ויש בה דלא אתי שגגתו לחיוב קרבן, משום דזה דוקא במי דמתחייב בשוגג קרבן ובאין בה ידיעה בתחלה קיל שוגג דיליה לכן מתכפר בשעיר החיצון אבל במשיח שלא נתנה לו תורה כפרה בטומאת מקדש וקדשיו הוא דלחשיבותו הוי שגגתו בטומאת מקדש וקדשיו שהוא ממונה עליהן שקול כזדון דאחריני, א"כ לפ"ז כהן משיח מכפר הפר על טומאת מקדש וקדשיו גם על שגגותיו, וא"כ לפ"ז הסגן מתכפר על זדונו בטומאת מקדש וקדשיו בפר ועל שגגתו לתלות ביש בה ואין בה מתכפר בשעיר הפנימי לכן סבר דימיניה דסגן עדיף, משום דאיהו מתכפר בהשעיר, משמאל דכ"ג דאינו מתכפר בהשעיר מידי רק בשאר עבירות מתכפר בשעיר המשתלח ואיהו עולה בימינו, כן נ"ל ליישב אחר העיון. ואע"ג דר' יהודה סבר דרק משיח ולא מרובה בבגדים מביא פר הבא על כל המצות וא"כ מרובה בבגדים ששגתו שוה לקהל חייב בטומאת מקדש וקדשיו ומתכפר בשעיר הפנימי מכל מקום כיון דלגבי משיח ימיניה דסגן עדיף לא חלקו גם במרובה בגדים דקילא קדושתו מכהן משיח ודוק:

וההגרלה מעכבת אעפ"י שאינה עבודה כו'.

בגמרא יומא (דף מ') ואזדו לטעמייהו דתניא יעמד חי לפני ד' לכפר עליו עד מתי יהיה זקוק לעמוד חי עד שעת מתן דמו של חבירו כו' ר"ש אומר עד שעת וידוי. הך סוגיא עלומת הביאור ורש"י מחקה וגרסה לעיל, וגירסא דילן הביאה גם ר"ח והיא עתיקה. והנראה דלפי מה דמסיק נהי דכסדרה לא מעכבא הגרלה מיהא מעכבא הוא נגד מה דפשיטא לעיל דאי אקדים מתנות דפר בהיכל מקמי מתנות דשעיר בפנים דמעכב חוקה כתיב, הרי אע"ג דעשה בחוץ כיון שהעבודה שבפנים נתאחרה להמעשה שבחוץ מיקרי דשינה בסדר שבפנים, ה"נ אע"ג דלגבי הגרלה סדר לא מעכב אבל הקדימו למתן פר שבפנים והוי שנוי בסדר מתן פר שבפנים ועיין תו"י בזה, ולזה משני הגמרא בסברה עמוקה, דפלוגתתן אם הגרלה מעכבא תלוי בפלוגתא דאם וידוי מעכב, דבירושלמי סוף פ"ק דשבועות אמר דאזלו לטעמייהו דר"י סובר שם במשנה דוידוי של שעיר המשתלח ווידוי הפר אינן מחלקין הכפרות, דלענין שאר עבירות מתכפרין הכהנים עם שעיר המשתלח יעו"ש לכן סובר דוידוי אינו מעכב רק גוף השעירים מעכבא, ור"ש סובר דכהנים בשאר עבירות מתכפרין בוידוי של פר כמו כן סובר דישראל מתכפרין בוידוי של שעיר המשתלח א"כ הוידוי עיקר ומעכב, כן נתבאר שם בירושלמי וט"ס נפל בדפוס (יעוין נועם ירושלמי) וכיון שכן א"ש דנתבונן דשעיר הנעשה בפנים מכפר על טומאת מקדש וקדשיו לחודיה כמבואר בשבועות, ובזה הפר מכפר על הכהנים בטומאת מקדש וקדשיו, א"כ השעיר מכפר רק על ישראלים לחודייהו בלא כהנים דעליהם הפר מכפר בטומאת מקדש וקדשיו, ושעיר המשתלח הוא מכפר על ישראל וכהנים בשאר עבירות א"כ השעיר קנוי לכולהו, ונמצא דשני השעירים חלוקים השעיר הפנימי שייך לישראל לבד בלא כהנים ושעיר המשתלח שייך לכולהו לכהנים ולישראל, וע"ז בא ההגרלה לידע מי הוא קנוי לכולהו גם לכהנים ומי קנוי לישראל לבד והוי כמו שהגורל ברר הקנין בארץ ישראל וכמו באחין שחלקו דהגורל קונה להם כדאמר ר"י בפרק בית כור (דף ק"ו) יעו"ש, ובזה לא מצאנו שיהא השם קובע, דרק בחלוק הקדושות אשכחן כמו בקנים דהשם קובע דזה קדוש לעולה וזה לחטאת דשם אין חלוק דהמתכפר הוא אחד, אבל כאן שהוא חלוקה בין המתכפרים רק בגורל ולכן מעכבא הגרלה וזה עליית גורל מתוך קלפי מעכבת לר' יהודה, אבל לר"ש דסובר דבשאר עבירות כהנים מתכפרין בוידויו של פר ונמצא דבין שעיר הפנימי בין שעיר המשתלח מתכפרין בהם רק ישראל בלא כהנים, רק דחלוקין באופן הקדושות השם קובע כמו בכל מקום וזה ענין נכון. וכיון שכן א"ש, דמה דאם הקדים מתנות דפר מקמי הגרלה לא הוי שנוי בסדר הפנימי דאין זה העיכוב משום העבודה רק מתורת קנין נגעו בה שזה קנוי למתכפרים גם כהנים וזה קנוי למתכפרים ישראל לבד בלא כהנים, וזה ביאור הגמרא ואזדו לטעמייהו דלמאי דפליגי בוידוי דתלוי בענין אם מכפר הוידוי ואז הלא הכהנים נתכפרו בוידוי של פר לר"ש ואין שעיר המשתלח מכפר עליהם בשאר עבירות, ולר"י אין הוידוי מכפר רק גוף השעיר המשתלח ומכפר גם על כהנים ונמצא דחלוק בהמתכפרים שעיר הפנימי משעיר המשתלח ולכן הגרלה מעכב שמברר הקנינים ולכן סדרא לא מעכב וכמו דפרישית בס"ד:

ומזה מוכח דפר מכפר על הכהנים בין על המזיד בין לתלות השגגות יש בה ואין בה ויעוין לרבינו הלכות שגגות פי"א שמשמע מדבריו דבשוגג לתלות מתכפרי כהנים בשעיר הפנימי א"כ תו שייך השעירים השניים להתכפר בהן בין בכהנים בין בישראל. אמנם כבר תמה עליו הלח"מ בזה דמגמרא לא משמע כן יעו"ש, וגם רש"י פירש שם דכל מה ששעיר פנימי מכפר מכפר על כהנים פר יעו"ש במשנה ולדבריו א"ש ודוק. וליישב שיטת רבינו דלא יקשה עליו מהא דאמר סוף פ"ק בשלמא לר"ש תרין וידוין ודם הפר חד כנגד שעיר הפנימי וחד כנגד שעיר החיצון כו' דלר"ש דסבר בפ"ב דהוריות דכהן משיח פטור על טומאת מקדש וקדשיו לגמרי הוי לדידיה כל שגגות כמו זדון [כדאמר בירושלמי ועיין נועם ירושלמי] כיון שאין עליו חיוב קרבן כלל ומתכפר בפר תו גם הכהנים איקרו ביתו ונגררין אבתריה ולכן פרש"י דעל שימוש בטומאה מכפר שעיר הפנימי כיון דלאו חיוב קרבן הוי כזדון טומאת מקדש ולכן אמר סוף פרק שתי מידות דסמיכה דשעיר המשתלח אינו בבעלים יעו"ש, אבל לפסק רבינו דכהן משיח בטומאת מקדש וקדשיו חייב בשגגת מעשה קרבן כהדיוט דעלמא כמוש"כ בפ"י משגגות יעוין שם א"כ לתלות על יש בה ואין בה או לכפר באין בה ויש בה הוי ככל הצבור שמתכפרין בשעיר וה"ה הכהנים ורחמנא אפקריה לגזא דצבור לגביה לשגגה דהוא ככל הצבור ורק על זדון לחודיה חלוק בפר ודוק:

וקצת סעד לדעת רבינו דאינם מתכפרים בפר אלא בזדון אבל בשגגה מתכפרים הכהנים בשעיר, דאמר ר"ש בן יהודה אמרו לו א"כ יהיו של יום הכפורים קרבין בר"ח כו' ובירושלמי א"כ יהיו של יוהכ"פ כו' שמכפרין כפרתן וכפרת ר"ח כו', ואכתי לא מיתבא דשעירי יוהכ"פ לא הופרשו על כהנים דשעיר החצון הוא דמכפר על אין בה ויש בה וזה בכהנים פר מכפר ואיך יקרב בר"ח דשם אין חלוק בכפרתו ומכפר על כהנים ג"כ, וע"כ כרבינו דלרבנן אין הכהנים מתכפרין בפר בלבד רק בזדון אבל על שגגות גם המה מתכפרים בשעיר. וכן בשמשו בטומאה דאין בזה חיוב קרבן כלל הוי כזדון כמו שמבואר בהירושלמי הנ"ל מתכפרי בפר וזה כפרש"י בכהנים אבל ישראל לא הוזהרו על שמוש בטומאה כמוש"כ תוס' יבמות (דף ל"ב ע"ב) ובהלכות ביאת מקדש פ"ט הי"א עיי"ש היטב ודוק בכ"ז:

לפיכך ההנחה כשירה בזר.

נ"ב ירושלמי פרק טרף בקלפי הלכה א' יעו"ש:

והעלת הגורלות כו' פסולה בזר.

פירוש דאמר בירושלמי שם מה אם נתינה שכתוב בה אהרן אם נתן זר כשר העלייה שאין כתוב בה אהרן לא כש"כ לא צורכה דלא העלייה שהיא מעכבת אם העלה זר פסול כו', פירוש דמסתברא קרא דאהרן וחוקה דהכוונה על פעולת ההעלייה מתוך הקלפי דמעכב וע"ז כתיב חוקה, ומשום זה כתיב אהרן ונתן אהרן על שני השעירים גורלות משום דנכלל בזה גם פעולת ההעלייה מתוך הקלפי דמעכב וע"ז כתיב חוקה, אבל גבי שחיטה של פר כה"ג לא כתיב אהרן על השחיטה לחוד דשם קאי על הכפרה הוא הוידוי דלזולתו אין שייך הוידוי שזר אינו מתכפר בו:

ה[עריכה]

ומזה מדם שניהן [ביום הזה] מ"ג הזיות.

נ"ב, מפורש פרק ב"ש (דף מ"ב) עיי"ש. ובמשל"מ, אם לא נגע הדם כו' אם עלתה לו הזייה. נ"ב פלוגתא דתנאי יומא (דף נ"ז) ועיין תו"י שם וירושלמי ודוק:

ז[עריכה]

אם כשל כוחו וצריך לאכול אוכל.

פשטיות דברי רבינו דהותרה לו לאכול אף אם אינו מסוכן רק שלא יוכל להביאו לעזאזל נדחה מפני זה ענוי דיוהכ"פ וכמו שהותרה לו שבת וטומאה כמו דדרשו מעתי, ולא קשיא מהא דאמרו (דף פ"א) מה לענוי שלא הותר מכללו תאמר במלאכה, דזה לא מקרי הותר מכללו מה שקדושת יוה"כ נדחה עבור עבודת יוה"כ דזהו גופיה קדושת יוה"כ והוי כמו שאמרו מנחות (דף מ"ח) חטא בשבת בשביל שתזכה בשבת כו' רק מה שנדחה עבור מוספי שבת שאינן מקדושת יוהכ"פ או תמידין דמלאכה הותרה בשביל זה ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.