קרית ספר/מעשה הקרבנות/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

כל הקרבנות אין מקריבין אותם אלא ביום דכתיב ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ביום ולא בלילה לפיכך אין שוחטין אלא ביום דאף על גב דשחיטה לאו עבודת כהונה היא דכשרה בישראל אפילו הכי עבודה היא דמחשבה פוסלת בה ובעינן לפני ה' וכתיב בה בשחיטה ביום זבחכם וגו' ואין זורקין אלא ביום השחיטה דכתיב ביום הקריבו את זבחו שתהא הקרבה וזביחה ביום אחד דאי לגופיה איצטריך ללמד זמן אכילת שלמים ביום זביחתו וממחרת נימא קרא ביום זבחכם יאכל וממחרת הקריבו למה לי שמע מינה ביום שאתה זובח אתה מקריב דהיינו זריקה וכיון ששקעה החמה נפסל דהא אינו יום השחיטה.

ב[עריכה]

כל שקרבו מתירין ביום והוא זריקת הדם מקטירין אימוריהן בלילה וכן איברי העולות כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר דכתיב לא ילין לבקר זבח וגו' וכתיב היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה ואף על פי כן חביבה מצוה בשעתה. ומשתדלין להקטיר הכל ביום כיון דדוחין את השבת בזמנן בשחיטה נדחה נמי אצל הקטרה.

ד[עריכה]

כל דבר שאינו קרב אלא ביום כקומץ ולבונה וקטורת ומנחות הנשרפות דהקרבת קרבן נינהו וכתיב ביום צוותו מותר להקריבן עם מבוא השמש כיון שהם מתאכלין כל הלילה דעד צאת הכוכבים יממא הוי כדגלי קרא דעזרא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים וכתיב והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ובזריקה לחוד הוא דאמרינן לעיל דשקעה חמה נפסל דכתיב ביום זבחכם וגו' דמשמע דבעינן יום השחיטה ואינן קרבין בלילה כלל אבל במאי דלא תלי באחרינא ומתעכלין כל הלילה אלא דבעי יום אפילו אחר ששקעה חמה הוי יום.

ה[עריכה]

הנסכים הבאה עם הזבח אין קרבין אלא ביום דכתיב ולנסכיכם ולשלמיכם מה שלמים ביום אף נסכים ביום ונסכים הבאים בפני עצמן מתקדשין [בלילה] וקרבין בלילה דכיון דלא קדשו בשחיטת זבח יכול להקריב בלילה דדוקא נסכים הבאים עם הזבח הוא דאיתרבו מדכתיב לנסכיכם ולשלמיכם ועלות השחר פוסלת בהם כאיברי העולות דכתיב כל הלילה עד הבקר וקודם צאת השמש הוי בקר ואיקרי יום דכתיב ויקרא אלהים לאור יום למאיר ובא קראו יום.

ו[עריכה]

כל היום כשר לסמיכה לשחיטה דכתיב וסמך ושחט מה שחיטה ביום דכתיב בה ביום זבחכם אף סמיכה ביום והיינו לאפוקי לילה אבל ביום בכל שעה כשר למליקה לקמיצה ולהקטרה ולהזייה דכתיב ביום צוותו וכל הני הקרבה נינהו הקטרת קומץ הקרבה היא וקמיצה איתקש להקטרה דכתיב וקמץ והקטיר מליקת עוף והזייה כאחד אי נמי כתיב ביום צוותו להקריב וכולן צרכי הקרבה היא דלא איפשר בלא הן לתנופה דכתיב ביום הניפכם והגשה איתקש לתנופה דכתיב והניף והקריב ולקרבן המוספין דכתיב דבר יום ביומו וכל הלילה כשר להקטרת אימורין ואיברים כדילפינן מוקדה על המזבח כל הלילה ואף על פי כן זריזין מקדימין למצות.

ז[עריכה]

כל הזבחים אין שוחטין אותן לכתחלה אלא בסכין מכלי שרת דכתיב את המאכלת בעולה ומינה ילפינן לכולהו זבחים ואם שחט בכל דבר ששוחטין בו החולין כשר דקרא אינו צווי אלא למצוה ילפינן מיניה.

ח[עריכה]

וכל הזבחים שקבל דמן פחות מכדי הזייה לא קדש דמן כדכתיב והקריבו וזרקו דמשמע הקריבו שהוא קבלה שיעור הזייה וצריך להתכוין לקבל כל הדם כדכתיב ואת כל דם הפר ישפוך ואם אינו ענין לשירים דהא ליתיה לכולי דם שכבר נתן ממנו על [הקרנות] תנהו ענין לקבלה וצריך שיגביה סכין למעלה שלא ירד הדם מעליה דכתיב מדם הפר ולא מפר ודבר אחר והיינו סכין ודם סכין מקנחו בשפת מזרק כדקרינן למזרק כפורי זהב בס' עזרא ע"ש קינוח.

ט[עריכה]

אויר כלי הרי הוא ככלי כשסופו לנוח וכשאין סופו לנוח בעי' אויר מזרק תוך דפניו דאי לאו הכי לא נתקדש אבל כשסופו לנוח מכנגד אוירו נתקדש דהא לא איפשר להניח וורידין לתוך כלי.

י[עריכה]

כל הזבחים צריכין מחשבה לשם זבח ולשם בעלים בארבעה עבודות שחיטה קבלה הולכה זריקה דכתיב ואם זבח שלמים קרבנו שתהא זביחה דהיינו שחיטה לשם שלמים דמיום שחיטה הוא דקרוי זבח ולאו היינו שמייהו דשלמים זבח שלמים דהא כתיב הזורק את דם השלמים ולא כתיב זבח והכא כתיב זבח שמע מינה שתהא זביחה לשם שלמים קבלה ילפי לה מדכתיב המקריב את דם השלמים שתהא קבלה לשם שלמים דהקרבה היינו קבלה כדאמר' והקריבו זו קבלת הדם הולכה דכתיב והקריב את הכל זו הולכה דלשון הקרבה הוי הולכה ואפקה רחמנא לקבלה בלשון הולכה דהיינו הקרבה למימרא דהולכה לא תפקה מכלל קבלה דבעינן לשם הזבח בהולכה ובקבלה זריקה ילפי' דכתיב הזורק את דם השלמים שתהא זריקה לשם שלמים ושם בעלים ילפינן מדכתיב ובשר זבח תודת שלמיו שתהא זביחה דהיינו שחיטה לשם תודה ואם אינו ענין לשינוי קדש דהא ילפינן ליה תנהו ענין לשינוי בעלים שצריך לשחטו לשם בעלים שיתכפרו בו ולא שיתכפרו בו אחר והאי דרשא הויא מזבח תודת דמתודת שלמיו דרשינן מלתא אחריתי ומזבח נמי דרשינן מלתא אחריתי אלא מדאקדמה וקאמר זבח תודת ולא קאמר תודת שלמיו זבח דרשינן להא מילתא זריקה דכתיב ונרצה לו לכפר דהיינו זריקה דכפרה תלויה בה לו ולא לחברו הולכה וקבלה ילפינן להו בהדי הני תרי מדכתיב באיל נזיר ואת האיל יעשה זבח שלמים שתהא עשייתו לשם שלמים ואם אינו ענין לשינוי קדש תנהו ענין לשינוי בעלים והוו כלל ופרט וכלל יעשה כלל זבח פרט לה' חזר וכלל ואף על גב דלא דמי כללא בתרא לכללא קמא רבי ישמעאל דריש כלל ופרט וכלל כי האי גוונא מה הפרט מפורש עבודה ובעינן לשם זובח אף כל עבודה ובעינן לשם זובח ואף על גב דאיכא למימר כעין הפרט כהאי גוונא ואיכא למימר בגוונא אחריתי דלא אתי הולכה אפי' הכי שקולים הם המדות שוות והולכה לא תפקה מכלל קבלה אשכחן איל נזיר שאר שלמים מנא לן הקישן הכתוב לשלמים מה שלמים בין שינוי קודשבין שינוי בעלים בעינן לשמה אף כל קדשים בין שינוי קדש בין שינוי בעלים בעינן לשמה אימא היכא דעבד שלא לשמה ליפסל אמר קרא מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת וגו' האי נדבה נדר הוא והיכי כתב נדבה אלא אם כמו שנדרת עשית הרי הוא נדר ויעלה לנדרך ואם לאו יהא לנדבה ולא לשם הראשונה ומשום דלא כתיב בהאי קרא עבודות בהדיא כתב רחמנא זאת התורה למילף משלמים דמפרשא בהו לשמן כדאמר' ואם לא חשב כלל בעולה ובשלמים אלא עבד סתם כשרים ועלו לבעלים לשם חובה דסתמן נמי כלשמן דמי דכל שלא שנה סתמא הוי לשמה דלהכי קאי.

יא[עריכה]

ושחיטת העולה צריכה מחשבה ששה דברים זבח וזובח ולה' והקטרה לאישים ולריח זבח וזובח הא ילפינן להו והכא נמי כתיב עולה אשה וגו' לשם עולה לאפוקי לשם שלמים דלא אשה שתהא הקטרה לשם אשה ריח לשם ריח ניחוח לשם הנחת ריח ניחוח לה' לשם מי שאמר והיה העולם ואם שחט סתם כשר דלהכי קאי כדאמר' והשוחט חטאת ואשם לשם אותו החטא שבא עליו יחשוב כדמשמע פשטיה דקרא דכתיב על חטאתו אשר חטא ונסלח לו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף