אור שמח/מעשה הקרבנות/ד

אור שמח ‏ מעשה הקרבנות ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

וכן איברי העולות מקטירין אותן בלילה עד שיעלה ע"ה כו' שאין מקטירין האימורין כו' אלא עד חצות הלילה.

הנה רש"י ריש ברכות האריך דע"ז לא עשו חכמים סייג. ובאמת דחוק טובא לאמר דהמשנה נקטה לחנם הקטר חלבים ואימורים, והנראה דלרש"י דחקו מה דתניא ומייתי לה ריש פסחים היה עומד ומקריב ע"ג המזבח לאורה טעון קידוש ידים ורגלים, ופשטא משמע אף בהנך דלא עלו למזבח מקריבין כל הלילה, לכן פירש דיש נפק"מ בין חלבים לאימורים, דחזינן דלענין אכילה בנאכלין ליום ולילה גזרו רבנן דלא ליתאכיל רק עד חצות ובנאכלין לשני ימים לא גזרו חכמים וכבר פירשו בתוס' משום דביום ניכר שקיעת החמה ועוד דליכא אונס שינה. ויתכן כיון דאמרו כל בשר שאינו כשל שלמים לאו בשר לענין ערב ט"ב עיין סוף תענית, א"כ בשר חולין לאו אורחיה למיכל בתר זמן זה לא יעשה כן בשל קודש וחילקו חכמים בזמן אכילתן כיון דרחמנא חילקה בהו דאלו נאכלין ליום אחד ואלו לשני ימים, אבל לענין הקטרה דמן התורה הקטרת אימורים כל הלילה עד הבוקר בכולהו קרבנות, א"כ אין סברא לחלק בין נאכלין ליום אחד לנאכלין לב' ימים, ועוד בנאכלין ליום אחד אין צריך סייג להקטרת חלבים דהא כיון דעשו סייג לאכילת הבשר וכ"ז דלא יקטירו החלב אסור לאכול הבשר ויקטיר קודם, וא"כ נתבונן בנאכלין לשני ימים אין סברא לומר דהאימורים לא יוקטרו כיון שלא הקטירן עד חצות דא"כ נמצאת דבשרן הנאכלין לשני ימים לא יאכלו עד הבוקר, דבשלמא כשיהיה יום ולא הוקטרו האימורים הוי כמו נאבדו האימורים דאז הבשר נאכל אבל אחר חצות עד הבוקר כיון דמן התורה ראוים האימורים ליקטר רק דמגזירה לא יקטירו א"כ אסור לאכול הבשר מן התורה כיון דלא נקטרו האימורים דקרא כתיב והקטיר הכהן והדר והיה החזה לאהרן ולבניו כמו"ש בפרק תמיד נשחט (דף נ"ט) ואף בחלק הבעלים אסור מה"ת לאכול כ"ז שלא נקטרו האימורים כמו"ש שם (דף ע"ז) ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל קו"ח ומה אימורים כו' כי איתנהו מעכבי אכילת בשר, הרי דבמה שהבעלים אוכלים אסור קודם הקטרה, ומה שפירשו תוס' בנטמאו האימורים למ"ד ציץ מרצה על העולין דכיון דמדרבנן אסור להקטיר מותר לאכול כבר כתב הטורי אבן בחגיגה דדבריהם מרפסן איגרי ובמק"א בארתי דזה מן התורה מה דאסור להקטיר לכתחילה ביחיד ואכמ"ל, וכיון דיהיו אסורים לאכול עד עמוד השחר הלא יפסלו בהיסח הדעת, ובפרט לפי מה שכתבו דעיקר מצותן לאכלן ביום ראשון ומפורש הוא בתו"כ צו פרק י"א עיי"ש איך יעשו חכמים שלא לאכלן ביום מצותן, ולכן לא גזרו בחלבים שלא חילקו חכמים בחלבים רק באימורים של עולות עשו חכמים סייג ותנא דמשנתינו אגב גררא נקט חלבים משום דשגור בלישנא למיתננהו כחדא, ולזה כוון רש"י דדלג אימורים עיי"ש ודוק היטב:

ד

מותר להקריבן עם מבוא השמש כו'.

נ"ב שאין שהות שתצית האש ברובו עיי"ש דלקלוט מועיל אעפ"י שאין מתיר:

ח

עם הוורידין לתוך המזרק.

דעתו דמתחלת שחיטה בעי שיהא הדם נוזל לתוך הכלי אף דעדיין לא גמר השחיטה, וכן דעת רבנן בתוס' מעילה (דף ה') ד"ה היתר שחיטה כגון שקבל קודם גמר שחיטה יעו"ש, וכן בתוס' זבחים (דף ק"י) ד"ה ואי אליבא וצ"ע כו' עיי"ש, וכן מוכח בתוס' ב"ק (דף ע"ו) ד"ה כל העומד הלכך השחיטה שעדיין לא נתקבל כל הדם מורה כן ודוק:

יא

וצריך שתהי' כו' (ואם שחט סתם כשר כמו שבארנו).

נ"ב תיבות אילו מוקפים ומקומם בסוף ההלכה לשם אותו החטא שבא עליו [ואם שחט סתם כשר כמו שבארנו] כן הגירסא הנכונה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.