קרית ספר/מאכלות אסורות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספר מאכלות אסורות ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"



דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל מאכל היוצא ממין מן המינין האסורים שלוקין על אכילתן הרי אותו המאכל אסור מן התורה כגון חלב בהמה וחיה הטמאים וביצי עוף ודג הטמאים דכתיב ואת בת היענה וכי בת יש לה ליענה והלא אינה אלא מטלת ביצים ולא שייך בה בת ועוד דאין בתה חלוק ממנה דליכתיב בתה אלא זו ביצת' וה"ה לכל האיסור כיענה ולכל הדברים הדומים לביצה.

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלב האדם מותר באכילה מן התורה אף על פי שבשרו אסור בעשה דכל האסור בלאו דומיא דיענה הוא דמרבינן ומבת היענה דאסור כל מה שיוצא ממנו אבל אדם דלא אסיר אלא בעשה לא.

ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

דבש דבורים ודבש צירעה מותר מפני שאינו תמצית גופן אלא כונסין אותן מן העשבים בתוך פיהם ומקיאים אותו בכוורת ולא אסר רחמנא אלא מאי דהוי מגופן.

ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואין לוקין על ביצה וחלב היוצא מן הטמא מן התורה דמריבוי דבת הוא דילפינן לה ועיקר קרא לאסור יענה גופה הוא דאתא ומדכתיב מבשרם לא תאכלו משמע דעל הבשר בלחוד הוא דלקי לא על ביצה וחלב והוו כאוכל חצי שיעור שאסור מן התורה אלא א"כ הם בצים הנמצאים במעי דגים או תלוים באשכול שהאוכל אותם לוקה משום דהוו כבשר עצמה לענין טומאה.

ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביצת עוף טמא שהתחיל האפרוח להתרקם בה ואכלו לוקה משום שרץ העוף דכתיב כל שרץ העוף טמא הוא וגו' דכיון שמינו עוף והביצה מעוף טמא לאלתר שרקם ה"ל כשרץ העוף אבל ביצת עוף טהור שרקם פטור מן התורה דאין מינו טמא וכ"ש אפרוח אפילו לא נתפתחו עיניו דמותר אף מדברי סופרים. חלב או ביצת טרפה אסורין מדאוריתא דהא גלי קרא לכל האסור בלאו דומיא דיענה דביצתה ודומה לה אסורה דגדלה באיסור כביצת יענה מה שאין כן בנתנבלה.

יא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואפרוח ביצת טרפה מותר שאין מינו טמא ואיסור טרפות שבה פקעה מינה כד אסרחה והוה עפרא בעלמא הילכך מותר זה שיצא ממנה אח"כ וביצי עוף ספק טרפה הוו ספקא דאוריתא ולחומרא ואם חזרה וטענה ערימה שנייה הותרו הראשונים דטרפה אינה יולדת.

יב[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלב טמא אינו נקפא ולכך גבינות הגוי מותרת מן התורה וחלב שחלבו גוי בעדר שיש בו בהמה טמאה כבהמה טהורה נראה דאסורה מדאוריתא דהוי ספיקא דאוריתא.

יח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביצה ששני ראשיה כדין או חדין או חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים בידוע שהוא מעוף טמא ואם אינה כך איפשר שהיא מעוף טמא או מעוף טהור דאיכא דעורבא דדמי לדיונה לפיכך אין לוקחים ביצים מן הגוים אלא א"כ יש לו בהם טביעות עין שהם ביצי עוף פלוני טהור ולביצי טריפה לא חיישינן דאזלינן בתר רובה. ומישראל לוקחין סתם מדאוריתא דעד אחד נאמן באיסורין כדילפינן מוספרה לה ודוכתי אחריני וכן ביצי דגים וציר דגים טמאים לא הוי בכלל היוצא מן הטמא מדאוריתא דזיעה בעלמא הוא:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.