מגדל עוז/מאכלות אסורות/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מאכלות אסורות ג

א

כל מאכל היוצא כו' עד אסור באכילה מן התורה. פ' אלו טריפות (דף ס"ד) :

כגון חלב בהמה וחיה הטמאים. פ"א דבכורות (דף ה') :

ביצי עוף ודג הטמאים עד הדומין לביצה. ס"פ אלו טריפות:

ב

חלב האדם מותר באכילה וכו' עד בימות הגשמים. פ"ק דבכורות ופרק אע"פ (דף ס') ובסיפרא פרשת שמיני:

ג

חלב האדם מותר באכילה וכו' עד בימות הגשמים. פ"ק דבכורות ופרק אע"פ (דף ס') ובסיפרא פרשת שמיני:

ד

אע"פ שחלב האדם מותר כו'. עד מכת מרדות: כתב הראב"ד ז"ל הא למדת שאין בבשר האדם אפילו איסור עשה ומה שאמר כיונק שקץ כו' בין תבין עכ"ל: ואני אומר זו ההלכה עיקרה פ' אע"פ במס' כתובות וביאור בשר האדם כתבו פ"ב של אלו ההלכות והוא שביארתי גם אני שמפורש בספרא פרשת שמיני דגרסינן יכול יהא חלב ובשר של מהלכי שתים בלא תעשה על אכילתו ת"ל הוא טמא למעטם ע"כ. וזו אינו צריכה לפנים כי בתורת כהנים מאריך בה כל הצורך בין בחלב בין בבשר. ורמז כיונק שקץ שכתב הראב"ד ז"ל לא ירדתי לסוף דעתו אבל עיקר ההלכה הזו גם היא פרק אע"פ (דף ס') :

ה

יונק תינוק והולך [וכו'] כ"ד חדש [וכו'] עד סוף כ"ד חדש. בכתובות פ' אע"פ (דף ס') :

ו

אע"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א"ט (דף ס"ד) :

ז

אע"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א"ט (דף ס"ד) :

ח

אע"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א"ט (דף ס"ד) :

ט

אע"פ שחלב בהמה טמאה וכו' עד נפש היפה תאכל אותה. פרק א"ט (דף ס"ד) :

י

אפרוח שנולד אע"פ שלא נתפתחו עיניו מותר לאוכלו. פ"ק דביצה (דף ו') :

בהמה טהורה שנטרפה כו' עד כביצת עוף טמא. פ"ק דחולין (דף י"א) :

יא

אפרוח שנולד מביצת עוף טרפה מותר שאין מינו טמא. בתמורה ס"פ כל האסורין (דף ל"א) :
כתב הראב"ד ז"ל מה ראה לשנות הטעמים וכו' עפרא בעלמא הוא עכ"ל: ואני אומר יש לו שני טעמים הטעם האחד מה שפירש רש"י ז"ל על עיקר ההלכה בתמורה ס"פ כל האסורין שלא נאמרו אותן הדברים אלא לגבי קרבן והטעם השני שאותו טעם לא נאמר בעיקרי הסוגיא הקבועה בספרים שלנו אלא לפום לישנא אחרינא שהיא על רוב מס' תמורה ולדברי רבותינו בעלי התוס' ז"ל לרבותא ולא שהוא עיקר הטעם ולכך חזר ר"מ ז"ל אצל הכלל העיקרי שבפ"ה מס' בכורות וכמו שכתב בפ"א של אלו ההלכות וכן כתב הר"מ ז"ל מקוצי:

היה העוף ספק טרפה כו' עד הרי הן אסורות. פרק א"ט (דף נ"ז נ"ח) :

יב

חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל נחלקו בהם אך ר"מ ז"ל הלך בשיטת רבותיו ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:

יג

חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל נחלקו בהם אך ר"מ ז"ל הלך בשיטת רבותיו ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:

יד

חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל נחלקו בהם אך ר"מ ז"ל הלך בשיטת רבותיו ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:

טו

חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל נחלקו בהם אך ר"מ ז"ל הלך בשיטת רבותיו ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:

טז

חלב בהמה טמאה אינו נקפה עד כמו שיתבאר. פרק אין מעמידין (דף ל"ה) הוא עיקר אלו ההלכות ומשם יצאו לראשונים גם לו ולאחרונים ז"ל אלו הסברות ואחרים חלקו עליהם וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל נחלקו בהם אך ר"מ ז"ל הלך בשיטת רבותיו ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו והמחמיר תבא עליו ברכה:

יז

ישראל שישב בצד העדר עד ויראה אותו. פ' אין מעמידין (דף ל"ט) :

יח

ביצה ששני ראשיה כדין וכו' לפיכך שואל וכו' עד אינו סומך עליו: כתב הראב"ד ז"ל דבריו אינם אלא בישראל וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה ודעות חלוקות על השמועה פ' אלו טרפות (דף ס"ג) ופ' אין מעמידין (דף מ') ור"מ ז"ל לא כיון בחבורו זה אלא לעשות תלמוד ארוך קצר ולא שם מגמתו לכתוב סברתו:

יט

לפיכך אין לוקחין ביצים מן העכו"ם עד מכל ישראל בכל מקום. פ' אלו טרפות ופ' אין מעמידין:

כ

לפיכך אין לוקחין ביצים מן העכו"ם עד מכל ישראל בכל מקום. פ' אלו טרפות ופ' אין מעמידין:

כא

לפיכך אין לוקחין ביצים מן העכו"ם עד מכל ישראל בכל מקום. פ' אלו טרפות ופ' אין מעמידין:

כב

הכובש דגים טמאים וכו' עד לחלוחית: כתב הראב"ד ז"ל ציר חגבים טהור בירושלמי שאינו מכשיר עכ"ל: ואני אומר מה שכתב ר"מ ז"ל הוא מה שאמרו ס"פ אין מעמידין (דף מ') תלמוד ערוך דמטבילין בצירן. ומה שאמר הראב"ד ז"ל היא משנה שלימה פ"ז דמסכת עדיות ששנינו במשנה שנייה העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור ע"כ. וכתבה ר"מ ז"ל בפירוש פ' ט"ז דהלכות טומאת אוכלין שאינו מכשיר וזה נכון:

לפיכך אין לוקחין ציר וכו' עד הרי כולן מותרות. פ' אין מעמידין (דף מ') :

כג

לפיכך אין לוקחין ציר וכו' עד הרי כולן מותרות. פ' אין מעמידין (דף מ') :

כד

לפיכך אין לוקחין ציר וכו' עד הרי כולן מותרות. פ' אין מעמידין (דף מ') :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.