קרית ספר/כלים/ז

קרית ספר ‏ כלים ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כלי עור מאימתי מקבלין טומאה התורמל משיחסום כדתנן פרק י"ו ובכלי חרס ילפינן לעיל פרק ה' דבעינן גמר מלאכה לכלי כדי שיקבל טומאה ובכלי מדין כתיב נמי כל כלי מעשה דמשמע שנגמר כל מעשהו כדכתב רש"י ז"ל פרק במה בהמה ואם כלי עור אלו הם פשוטי מקבלים טומאה מדרבנן משיגמרו ואם הם מקבלים הוי טומאתם מדאורי' כשיגמרו. ועור שאין עליו צורת כלי הכף של עור של לוקטי עצים ולוקטי גללי בהמה ובית אצבעות של קייצין ועורות קטוגין מקבלין טומאה וטומאתן נראה דהוי דרבנן וכמו שכתב הרב ז"ל כלים פרק כ"ו ואפילו יש לו צורת כלי אלא שאין עשוי לאחוז בו יפה יפה אלא כדי שלא יפסיד הדבר שמתעסק בו בזיעת ידו כעור שתופרין הצבעין והנפחין על היד אינו מקבל טומאה ואם היה עור של זורעי גנות וכיוצא בו שהוא כדי שיאחז יפה מקבלים טומאה ואפשר דטומאתן מדרבנן אף ע"ג דאינן פשוטי כלי עור כיון דכשאין עשויין אלא בשביל הזיעה הן טהורין אף על גב דהוו כצורה הני דמקבלי טומאה.

ו

שיעור נקב כלי עור ליטהר החמת במוציא פקעיות של שתי ואם אינה מקבלת אלא של ערב עד שתנקב רובה ומשום דראוי לתקנו אין אדם פורש ממנו עד כדי שיעור טהרת כל אחד.

ט

סנדל עמקי וכיס של שנצית מקבלין טומאה כשהן מותרין ונפשטין כיון שהדיוט יכול להחזירן ולהדק השנצות בלולאות ויחזור כלי קבול וכל שכן אם היו טמאים קודם התרן והפשטן דאכתי טומאתן עליהו וכן אם הסיר השנצות מהן שהעבירן מכל וכל מפסדת צורת הכלי נטהרו אף על פי שאיפשר להחזירן שלא באומן כרבי יוסי ריש מתניתין דפרק כ"ו כלים ואם היה כיס של שנצות אעפ"י שהוסרו השנצות עדין הוא כלי מקבל ואם נפשט בעור טהור כדתנן נמי התם ואם תלה עליו מטלית טמא שהרי יש עליו צורת כלי וכדתנן נמי התם ונראה דקבלת טומאה כהני גווני הויא נמי מדאוריתא כיון דחשיבי כלי קיבול.

יא

תפלה של ראש ד' כלים בהיתר ראשון שהתירו הד' קציצות וחזרו וניתקנו כתב הר"ש בפי' המשנה פרק י"ח דרביעית אין בגופה טומאה דאי משום שנגעה בג' אין מגע עושה מגע והרב ז"ל כתב כאן דכולן ראשון לטומאה דהיינו מגע טמא מת וכדמשמע מתני' דקתני התיר הד' טהורה מטומאת מת אבל טמא מגע ויפרש הר"ש ז"ל מתניתין אבל טמא מגע דקאי אשלשה לא אד' דהא פרחה ממנה טומאתה ולישנא דמתניתין לא משמע אלא שכולן טמאות טומאת מגע ואיפשר דמאי דכתב דאין בגופה טומאה כלל היינו משום שכשהתירה פרחה ממנה טומאה וכשחזר ותקנה אין מקבל טומאה דאין מגע עושה מגע אבל כיון שהיא מחוברת לג' שהן טמאות מגע היא נמי טמאה מגע כמותן מצד שהן כלי אחד והרביעי מחוברת לשלשה כמו השלשה כשנתקנו שפרחה מהן טומאתן ומצד חיבורן לד' טמאות כולן טמא מת דאי לאו האי חיבור הוו הג' מגע טמא מת והד' טמא מת ובהתר שני שחזרו והתירו הג' ותיקנום תנן במתני' התיר השלישית טהורה שהרביעית במגע ואין מגע עושה מגע דמשמע שהג' טהרו מכל טומאה וכמו שכתבו בפירוש המשנה וכאן כתב הרב ז"ל חזר והתיר האחד פעם שני ותקנה הרי היא ראשון כשהיתה וכן אם היתר השניה ואת השלישית חזר והתיר אף הד' ותקנה הרי כולה טהורה וכו' ונראה שיש בספרים טעות סופר ואפשר לפרש כדי לישב הלשון דהתיר השלישית טהורה שהרביעית במגע ואין מגע עושה מגע דקתני מתני' היינו שהן טהורות דאין מקבלות טומאה מהד' אבל כל שהן מחוברות עם הד' שהיא טמאה מגע הוו כולהו כלי אחד מצד חיבורן וכולן טמאות מגע מחמת חיבורן לד' כדאמרינן כמו בהתר ראשון כשהתיר שלשתן דהא אינן טמאות אלא מגע טמא מת ומצד חיבורן לד' שטמאה טמא מת הוו כולהו טמא מת ולהכי כתב הרב ז"ל בהתיר שני דכשהתיר השלישית נמי הוו ראשון כלומר מצד שהן כלי אחד עם הד' שהיא ראשון והן מחוברות לה אבל כשהתיר גם הד' והחזירה הרי כולן טהורות מכל טומאה וכן סנדל שנפסק אחד מאזניו כשהיה טמא מדרס ותקנה הוי מגע מדרס נפסקה שניה או עקבו או ניטל חוטמו נחלק לב' טהור כדתנן פרק כ"ו. מנעל שנפסק ואינו מקבל רוב הרגל טהור כדתנן נמי התם. טהרות טומאת תפילין של יד בהתרת ג' רוחות ושל ראש בשלש ובקציצה מייתי לה בתוספתא פרק כ"ב.

טו

הכדור והאימום וקמיע ותפילין שנטמאה הנוגע במה שבתוכן טהור והאיכוף אף נוגע במה שבתוכו טמא כדתנן פרק כ"ג שהתפירה מחברתו ועושהו אחד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.