קרית ספר/כלים/ח

קרית ספר ‏ כלים ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

גמר מלאכה בכלי מתכות דילפינן לה מכלי מדין דכתיב כלי מעשה כלים שלמים וכל שלא נגמרה מלאכת עשייתן הוו גולמים ואמרינן פר' קמא דחולין מ"ש גולמי כלי מתכות דטהורין ושל עץ טמאים רבי יוחנן אמר הואיל ולכבוד הם עשוים לא חשיבי כלי עד שתגמר מלאכתם ורב נחמן אמר הואיל ודמיהן יקרין לא מזו עד דעביד נויין איכא ביניהו כלי עצם דלרבי יוחנן הוו ככלי עץ וכו' ואין מקבלין טומאה עד שלא יהיה מחוסר מעשה כלל כדתנן כלים פרק י"ד ועדיות פרק שלישי ופרק קמא דחולין והעושה כלים מן העשת וכו' פרק י"א ועושה כלי משכב כלי טמא כדתנן נמי התם לפי' הרב ז"ל משום שאינם גולמין והוי דאוריתא ולפירוש אחר דשמא הכלים היו טמאים וחזרו עתה לטומאתן הישנה מדרבנן וכו'.

ג

כלי שמחוסר כיסויו אינו גולם כדתניא בתוספתא פ"ט וכדתניא פרק קמא דחולין וכן מחט שעשאה מתחלתה שלא לנקבה לא הויא גולם וגולמי כלי עץ טמאים וכדאמרינן לעיל כדמייתינן פרק קמא דחולין.

ו

כל כלי המלחמה טמאים כדתנן התם פרק י"א וכן כל תכשיטי נשים אף על פי שאינם אלא לנוי מרבינן להו בסיפרי זוטא מדכתיב וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים ומנה תכשיטין אצעדה וצמיד ואכולהו קאי תתחטאו אתם ושביכם. כל תכשיטי בהמה וכלים טהורין כדתנן ריש פרק י"ב וטעמא משום דלא רבי קרא לטומאה אלא תכשיטי אדם ולא תכשיטי בהמה וכלים וכל כלי של בהמה וכלים שמשמש גם כן לאדם מקבל טומאה והוו כתכשיטי אדם וכדתנן נמי התם וכדתניא בתוספתא פ"ח בזוג של בהמה וכלים המשמיע קול לאדם כדאמ' פרק במה אשה דכתיב כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש אפילו דיבור יבא באש ואף על גב דהאי קרא לגבי הגעלה הוא דכתיב אם אינו ענין להגעלה דהתם מסתברא דאין דיבור מעלה ומוריד תנהו לענין טומאה.

י

כל הכלים יורדים לטומאה במחשבה אם חשב על טבעת בהמה לאדם ואין עולין מידי טומאה אם חשב מאדם לבהמה עד שיעשה מעשה כדתנן פרק כ"ה כלים ומייתי לה פרק בהמה ופרש"י ז"ל לגולמים דאם חשב להניחו כמות שהוא הוי גמר מלאכתו ומקבל טומאה וכאלו נגמר כל מעשה מלאכתו מדכתיב מכל כלי מעשה והא דבמחשבה יורד לטומאה כגון טבעת בהמה לאדם היינו משום דמתחלת עשיית הטבעת נמי לאדם יורדת לטומאה במחשבה לאדם דאלו חשב עליה לבהמה מתחלת עשייתה אינה מקבלת טומאה ובפרק האומר בקידושין אמרינן מחשבה דטומאה כי מעשה דמי דרחמנ' קרייה מעשה דכתיב כי יתן דהיינו בידים וקרינא כי יותן ואף על גב דהוי מחשבה בעלמא דנפלו ממילא וניחא ליה והוי הכשר ומקרי כי יותן.

יג

זוג של דלת שאינו מקבל טומאה חשב עליו לבהמה מקבל טומאה במחשבה כדאמרינן לעיל משום דמשמיע קול לאדם ועל ידו יודע היכן הוא בהמתו ומוצאה ושל בהמה שעשאה לדלת אפי' קבעו לא הוי מעשה דבעינן מעשה בגופו כדאמרינן פרק במה אשה זוגין שעשאן לבהמה ולדלת אזלינן בתר רובא וכולם מקבלים טומאה עד שיפרישם אם היו רובם לדבר שמקבל טומאה. זוגין הנמצאים בכל מקום רובן לבהמה חוץ מהנמצאים בכרכים דרובן לדלתות. אמר לאומן עשה לי ב' זוגים אחד לדלת ואחד לבהמה מקבל טומאה עד שיפרש זה לכך וזה לכך דכל אחד עשוי לכך ולכך כפי מה שירצה מטילין אותו להחמיר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.