קרית ספר/יובל/יב

קרית ספר ‏ יובל יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קב לדון בדין בתי ערי חומה והוא שהמוכר בית בתוך עיר המוקפת חומה שגואלה כל שנים עשר חדש מיום שמכר בכל עת שירצה ואפילו ביום שמכרה ואין לו דין שדה אחוזה שצריך להמתין שתי שנים דכתיב איש כי ימכור בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו ודרשינן ליה הכי עד תום שנת ממכרו ולא שנת של מנין עולם. ימים תהיה גאולתו מעת לעת שאם מכרה באחד בניסן בחצי היום אין מונין לו שנה עד חצי יום של ניסן הבא וכשרוצה לפדות נותן כל הדמים שלקח ואינו גורע ללוקח כלום דלא כתיב ביה חשבון אלא והיתה גאולתו דהיינו כל דמים שלקח.

ב

ואין הקרובים פודין אותה אלא הוא עצמו אם השיגה ידו דכתיב איש כי ימכור בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו מי שמכר הוא שגואל ולא מי שלא מכר ויש לו למכור מנכסיו ולפדות דלא כתיב ביה ומצא אבל לא ילוה ויגאל ולא יגאל לחצאין דגמרי' גאולתו גאולתו משדה אחוזה דאינו לוה וגואל ואינו גואל לחצאין אף כאן דכתיב גאולתו אין לוה וגואל ואינו גואל לחצאין והאי לאו ג"ש אלא גילוי בעלמא ולהכי לא ילפינן מיניה למוכר מנכסיו לגאול דכיון שיש לו לגאול גואל דלא כתיב ומצא כדאמר'.

ג

מת הלוקח יפדה מיד בנו דאף על גב דכתיב מיד הקונה אותו והאי לא קנה הא כתיב והיתה גאולתו מ"מ ואפילו מיד בנו וכן אם מת המוכר יש לבנו לפדותה כל שנים עשר חדש דאף על גב דכתיב כי ימכור בית מושב וגו' והיתה גאולתו אפ"ה כיון דה"ל למיכתב יגאלנה ושני דבוריה וכתב והיתה גאולתו משמע אפילו ע"י אחר.

ד

מכר לראשון וראשון לשני בתוך השנה מונין לראשון כיון ששלמה שנה ראשונה הוחלט הבית ביד השני שהמוכר מכר לשני כל זכות שבא לידו דאי לא כתיב אלא עד מלאת שנה לא הוה ידענא אם שנה לראשון או לשני השתא דכתיב לו משמע דאמוכר ראשון קא מהדר. הגיע שנים עשר חדש ולא גאלה הרי זו נחלטת ביד הלוקח דכתיב ואם לא יגאל עד מלאת לו וגו' לצמיתות לקונה אותו לא יצא ביובל וכן אם נתן לו מתנה ולא גאלה כל י"ב חדש נחלטת בידו דכתיב לצמיתות לרבות את המתנה מ"ט צמית הוה מצי למיכת' וכתב לצמיתות.

ה

היתה שנה מעוברת אינו נחלט עד סופה דכתיב עד מלאת לו שנה תמימה להביא חדש העיבור ולפעמים כלה קודם זמן בית שנמכרה אחר כך מאותה שנמכרה קודם מפני שירד הלוקח לחדש העיבור לפיכך יפסיד דתמימה כתיב להביא חדש העיבור אבל שני לא ירד לחדש העיבור אם לא רצה לקבל יעשוהו בית דין לקבל כיון שנתנה תורה רשות לגאול.

ח

המקדיש בית עיר חומה גואלה לעולם דאין הקדש חולט דכתיב לקונה אותו לדורותיו יצא הקדש שאין לו דורות דליכא פריה ורביה קמי שמיא ואם גאלה אחר מיד הקדש כיון שעלתה לו שנה ולא גאלו בעליו נחלט לגואל דכתיב לקונה אותו ואפילו מיד הקדש.

ט

הגיע יובל בתוך שנת מכר אינו חוזר ביובל אלא אם ירצה המוכר יגאול כל שנת המכר או תמלא שנה דחלוט דקרא דלא יצא ביובל יתירא כיון דכתיב לצמיתות לקונה אותו אלא אתא למוכר בית ערי חומה ופגע יובל בתוך שנתו סד"א ליפוק ביובל קמ"ל לא יצא ביובל.

י

המוכר בית בבתי החצרים או עיר שאינה מוקפת חומה כראוי אם רצה לגאול מיד גואל כדין הבתים וגואל עד שנת היובל כדין השדות דכתיב ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשב הקשו הכתוב לשדה אחוזה מה שדה אחוזה יוצא ביובל ובגרעון כסף אף בתי ערי החצרים כן אימא אינה נגאלת פחות משתי שנים כשדה אחוזה ת"ל גאולה תהיה לו מיד כבתי ערי חומה.

יא

כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתים דכתיב אשר בעיר לרבות כל מה שבעיר הדומה לבתים לא השדות דהא כתיב בית.

יב

בית שאין בה ד' אמות על ד' אמות אינו נחלט כבתי ערי חומה אלא פודהו לעולם ויצא ביובל אם לא גאלו כשאר קרקעות דלאו בית מיקרי וירושלם אין בית נחלט בה משום דכתיב לקונה אותו לדורותיו וירושלם לא נתחלקה לשבטים ומאן קא מקני ליה. בית הבנוי בחומה אינו כבתי ערי החומה דכתיב כי ביתה בקיר החומה וכתיב ובחומה היא יושבת לומר בחומה ולא בעיר החומה. עיר שגגותיה חומתה או שהים חומתה אינה כמוקפת חומה דכתיב חומה ולא שור איגר סביב פרט לטבריה שימה חומתה.

יד

אין המקום נקרא ערי חומה עד שיהא בו ג' חצרות או יותר ובכל חצר ב' בתים או יותר דבבציר מהכי לא מקריא עיר וישב ולבסוף הוקף נמי לא מקריא עיר דכתיב בית מושב עיר חומה דמושב נקוד פתח והוא סמוך ומשמעו בית מושב של עיר חומה משמע שהחומה היתה שם תחלה.

טו

ואין סומכין אלא על חומה המוקפת מימות יהושע דכתיב עיר חומה שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון לא שהקיפוה חומה מכאן ולהבא ועיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע אף על פי שאינה עתה הרי היא כמוקפת חומה דכתיב אשר לוא חומה משמע לא ומשמע לו כלומר אין לו עכשיו והיה לו קודם לכן הוי הבית חלוט נמי בה כדין בתי ערי חומה וכיון שגלו בחורבן ראשון בטלה קדושת ערי חומה וכיון שעלה עזרא בביא' שניה נתקדשו כל הערים המוקפות חומה מימות יהושע דכתיב וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון בני ישראל ותהי שמחה גדולה מאד איפשר בא דוד ולא עשו סוכות אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע דהאי כי לא עשו לאו אסוכות קא מהדר אלא ה"ק כי לא עשו מה שעשו עכשיו מימות יהושע ומאי ניהו קדושת הארץ דמה ביאתם בימי יהושע מנו שמטי' ויובלות וקדשו ערי חומה אף ביאתם בימי עזרא כן וכתיב והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה ובשובם מן הגלות מישתעי קרא דכתיב לעיל מיניה ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך וכיון דכתיב אשר ירשו אבותיך וירשת מקיש ירושתך לירושת אבותי' מה ירושת אבותיך בחידוש כל הדברים הללו אף ירושתך בחידוש כל הדברים הללו. וכן לעתיד לבא בביאה שלישית [י]נהגו כל הדברים הללו דקדושה שניה דעזרא לא פסקה דלא כתיבי בקרא אלא שתי ירושות אשר ירשו אבותיך וירישתה משמע דירושה שנייה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.