מעשה רקח/יובל/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה רקחTriangleArrow-Left.png יובל TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ספר מעשה רקח פרק יב מהלכות שמיטה ויובל

א[עריכה]

המוכר בית וכו'. כתב מרן הקדוש ואמרינן בגמרא די"ב חדש מעת לעת בעינן ויש לתמוה למה השמיטו רבינו ע"כ. גם הסמ"ג עשין קנ"ד השמיטו ומאי דאפשר בדוחק דלא חש לבארו כאן דמכיון שכתב כל י"ב חדש מינה נשמע דשלימים מעת לעת בעינן דאל"כ לימא י"ב חדש סתם גם ממ"ש לקמן הל' ה' שאם היתה שנה מעוברת אינו נחלט עד סופה וכו' מינה ג"כ יש ללמוד דמעת לעת בעינן דהיינו סופה ממש גם הרב קרית ספר הביאו על דברי רבינו משמע שכן הבין בדבריו כנזכר:

ב[עריכה]

ואין הקרובים וכו'. עיין להרב לח"מ ז"ל בפ"ב דהלכות עבדים שהליץ בעד רבינו לתמיהת הרא"ם ז"ל בפרשת בהר סיני:

ח[עריכה]

המקדיש בית וכו'. שם ת"ר המקדיש בית בבתי ערי חומה ה"ז גואל וגואל לעולם וכו' כלומר שאין דינו כמוכר דאין לו זמן לגאול אלא י"ב חדש כמ"ש רבינו בריש הפרק וכאן לא הוצרך לבארו שכבר הוא נשמע ממ"ש שאין ההקדש חולט וכו' כמ"ש בגמרא:

י[עריכה]

המוכר בית בבתי החצרים. פירש רש"י שאין להם לעיירות חומה וכן פירש הרע"ב ז"ל ותוס' יו"ט ז"ל כתב שהוא טעות סופר וצ"ל שאין להם חומה כעיירות ע"כ ותמיהא לי מילתא דנראה פשוט כדברי רש"י והרע"ב וכ"כ להדיא הסמ"ג ז"ל ע"כ:

ובעת שגואל וכו'. מדקדוק לשון רבינו נראה שהגירעון כסף נוהג אף בשנה ראשונה דאל"כ הכי הו"ל למימר גואל עד שנת היובל ובעת שגואל וכו' כדין השדות דאז הוה קאי גם אגירעון כדין השדות דהיינו אחר שתי שנים וקודם היובל כמ"ש בפ' הקודם ומדלא הזכיר בזו כדין השדות משמע דמיפין את כח המוכר גם בזו שוב ראיתי להרב לחם יהודה ז"ל שהאריך הרבה בדין זה עם חכם אחר עיי"ש:

יא[עריכה]

כל שהוא לפנים מן החומה וכו'. בערכין דף ל"ב אמרו החולסית ומצולה אפליגו ר' מאיר ור' יהודה דלר"מ הוו כבתים ולר"י הוו כשדות ורבינו אף שפסק כר"י הו"ל לפרש דחולסית ומצולה הוו כשדות דהא לר"מ הוו כבתים וממ"ש רבינו (פ"א דמכירה הל' י"ט) נראה שהוא מפרש דבחולסית ומצולה היינו הר גבוה ומצולה עיי"ש ובהכרח צ"ל דרבינו סמך למ"ש וקם הבית אשר בעיר בית וכל הדומה לבית וחולסית ומצולה דומים לבית לפי דברי ר"י אך אכתי קשה דבפ"ג דמעשר תנן ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר והכוונה שאם ימכור אילן שעיקרו בתוך החומה אף שנופו נוטה לחוץ לחומה אנו הולכים בו אחר השורש ורבינו השמיט דין זה וכבר נתעורר ע"ז התוס' יו"ט ז"ל. אך לענ"ד נראה עם מ"ש רבינו בפירוש המשנה שם וז"ל ועוד יתבאר בסוף ערכין כי כל שהוא לפנים מן החומה ונופו נוטה חוץ לחומה ימכור אותו הפרי שאין דינו ודין שדה הארץ שוה ע"כ. ולא מצאנו ביאור זה שכתב הרב בסוף ערכין אלא זאת המשנה דכל שהיא לפנים מן החומה נידון כבתי ערי חומה דתנן בהך מתני' וכיון שכן לפי דרכו ז"ל הרי הוא נכלל בדין זה ולכך העתיק כגון הגנות דדרך להיות בהם אילנות משא"כ השדות דסתמן לזרעים זו נראית כוונת רבינו האמתית וכן נראה ממ"ש בפרק י"ג הל' ו' עיי"ש:

יב[עריכה]

בית שאין בו ד' אמות וכו'. סתם ברייתא בפ"ק דסוכה דף ג' ורבינו מפרשה או דאתיא כר' יהודה דבפרק בתרא דערכין דף ל"ב שפסק כמותו בדין הקודם או דאתיא ככו"ע ומ"מ קצת קשה דלמה יגרע בית זה משובכות שאף שאינו עשוי לדירה וקרוב לשמוע שאין בו ד' אמות על ד"א ואפ"ה מקרי בית לענין זה ואולי י"ל שלא חלקו רז"ל בזה דבכל מקום בית שאין בו ד' אמות לא מקרי בית ואף דשאר מילי אתרבו מאשר בעיר בית זה כדקאי קאי ודוחק:

טז[עריכה]

וכן לעתיד לבוא וכו' ויתחייב בכל מקום שיכבשוהו. חידוש גדול הוא זה שהשמיענו רבינו שישראל יכבשו הארצות כימי קדם כימות יהושע בן נון יהי רצון שיהיה כן במהרה בימינו אמן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון