קרית ספר/טומאת צרעת/ה

קרית ספר ‏ טומאת צרעת ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מכה מחמת האש שנכוה בגחלת או ברמץ או בברזל ואבן שלבנן באש נקרא מכוה ושלא מחמת האש או חולי כגרב ושחפת וקדחת שהשחיתו העור הרי זה נקרא שחין כדתנן ריש פ"ט וגבי מכוה כתיב מכות אש ותניא בת"כ אין לי אלא שנכוה באור נכוה בגחלת ברמץ בסיד רותח בגפסית רותח בחמי האור מנין ת"ל מכוה מכוה ריבה דכתיב מכות אש והיתה מחית המכוה ואמרינן פרק כיצד צולין דלגחלת של עץ לא איצטריך קרא אלא לגחלת של מתכת וגבי שחין נמי תניא התם אין לי אלא שחין שעלה מאליו דשחין לשון חמימות כמו שנה שחונה ותרגם יונתן חמותי ראיתי אור שחינית לקה בעץ באבן בגפת בחמי טבריה וכל דבר שאינו מחמת האור מנין ת"ל שחין שחין ריבה דלהכי כתיב תרי זימני שחין שחין ונרפא והיה במקום השחין לרבות אפילו לקה בעץ וכו'.

ב

ליבן שפוד והכה בו אם היה ראשו מבורז הרי זה מכוה ואם היה ראשו חד הוי ספק מכוה או שחין כדתני' בפ"ק דחולין ליבן שפוד והכה בו נידון משום מכות אש ומוקמינן לה דברזיה מברז שלא הכהו בכח ואין כאן חבטא אלא הבל והוי מכוה אבל הכהו דאיכא חבטא מספקא לן אי חבטה קדים ואתי הבלא ומבטל לה והוה ליה מכוה או דילמא הבלא קדים ואתי חבטא ומבטל לה והוה ליה שחין ונפקא מינה דהוי חצי גריס ויצטרף לחצי גריס אחר של שחין אי הוי שחין או למכוה אי הוי מכוה דשחין ומכוה לא מצטרפי כדנילף לקמן לקה במי טבריה או בגפת וכיוצא בהן הרי זה שחין כדאמרינן לעיל משחין שחין כל מידי דלאו מחמת האור הוא כדתנן להו במתניתין פ"ט.

ג

השחין והמכוה כל זמן שהם מכות טריות נקראים מורדין ואינם מטמאים בנגעים כלל אם נולד במקומם אחד מד' מראות כדתנן פ"ט היו מורדין טהורים ותניא בת"כ שחין יכול מורד דקאי במרדו ולא נרפא ת"ל ונרפא יכול עד שנעשה צלקת דהיינו שנתרפא לגמרי ועשה רושם במקום השחין ת"ל שחין דאכתי אף על גב דנרפא אית ביה שחין הא כיצד נרפא ולא נרפא כשהוא אומר למטה צרבת השחין הוא עד שיקרום כקליפת השום וגבי מכוה נמי תניא מכות אש יכול מורדת ת"ל והיתה מחית המכוה יכול משתעשה צלקת ת"ל מכות אש הא כיצד חיתה ולא חיתה כשהוא אומר למטה צרבת המכוה היא עד שתקרום כקליפת השום דצרבת מתרגמינן רושם שיחנא והוא רושם החימום הניכר בבשר כמו ונצרבו בה כל פנים דאם נתרפא ריפוי גמור אף על פי שהמקום צלקת ואינו דומה לשער העור הרי הוא כעור לכל דבר ומתטמא בג' סימנים אם נולד בו אחת מד' מראות ויש בו הסגר שני שבועות אבל כשלא נתרפא ריפוי גמור דהיינו כשתקרום כקליפת השום דהוי צרבת בין בשחין בין במכוה ונולד בו בהרת אינו מיטמא אלא בשער לבן ובפסיון ואין כהן הסגיר אלא שבוע אחד כדתנן ריש פ"ט ותנן ספ"ו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבא מלשון צרבת מיטמאן בנגעים וכו' ואין מיטמאן משום מחיה דמחיה בשר חי בעיא ואין זה בשר חי כיון דמקומו שחין ומכוה עד שיעשה מקומו צלקת שהוא קרום חזק ודרשי' בת"כ מדכתיב היא שבעה פעמים גבי מכוה דחד מינייהו לומר היא אינו מטמאה במחיה בתחלה ולא בסוף שבוע ולא לאחר הפיטור וכתיב צרעת צרעת שלשה פעמים וחד מיניהו ליתן את האמור בשחין במכוה ואת האמור במכוה דהיינו שאין מטמא במחיה כדילפינן ממיעוטא דהיא הכי נמי השחין לא יטמא במחיה ושער לבן ופסיון כתיבי בהדיא בשחין ומכוה ולא כתיב בהו הסגר אלא שבעת ימים ולהכי לא מטמאו אלא בשבוע אחד.

ה

השחין והמכוה אין מצטרפין זה עם זה כדתנן פ"ט דחצי גריס שחין וחצי גריס מכוה שנולד בהן בהרת אין מצטרפין כדדרשינן בת"כ ובשר כי יהיה בו בעורו שחין ונרפא וכתיב או בשר כי יהיה בעורו מכות אש מלמד שאין השחין ומכוה מצטרפין זה עם זה דלכך חלקו הכתוב בשתי פרשיות ופי' משפט כל אחת בה ולא צירפה יחד שהרי משפטה שוה והיה לו לכתוב ובשר כי יהיה בו בעורו שחין או מכוה ואין פושין זה לזה ולא לעור הבשר דאין שחין ומכוה זה אצל זה ובאחד מהן בהרת כגריס והסגירה ובסוף שבוע פשתה לחברו או לעור הבשר אין מחליטו וכדתנן פ"ט ותניא בת"כ נגע צרעת היא בשחין פרחה ולא פרחה בעור הבשר יכול לא תפשה בעור הבשר אבל תפשה במכוה תלמוד לומר ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה צרבת השחין היא למקום שתחתיה היא פושה ואינה פושה לא בעור הבשר ולא למכוה וכן מכוה נמי אינה פושה לשחין ולא לעור הבשר דכתיב צרעת צרעת ליתן את האמור בשחין במכוה כדאמר' לעיל ואין נגע עור הבשר פושה לתוכן כדתנן נמי פ"ט וכתיב גבי פסיון נגעים לא פשה הנגע בעור תפשה דמספחת בעור דמשמע דבעור פושה ולא בשחין ומכוה. היה בתוך כפו צרבת שחין כגריס ובה בהרת כגריס יסגיר כדתנן פ"ט ששאלו את ר' אליעזר ואמר להן לא שמעתי ולמד ר' יהודה בן בתירא לקיים דברי חכמים שיסגיר דשמא יוולד לו שאין אחר אצלו ויפשה לתוכו דאי לאו הכי אינו מטמא בפסיון לעור הבשר כדילפינן לעיל ושער נמי אי אפשר דאין כף היד מגדל שער ותניא בת"כ שחין אין לי אלא שחין שיש לו להיכן שיפשה שהוא יותר מהבהרת שעליו שהיא כגריס שאין לו להיכן שיפשה שאין השחין אלא כגריס מנין ת"ל כי יהיה בו אפילו בכולו אפילו שכסתה הבהרת כל השחין יסגיר דשמא יעלה שחין אצלה ויפשה לתוכו.

ו

שחין שנעשה מכוה בטלה את השחין ומכוה שנעשה שחין בטלה את המכוה אין ידוע אי זה מהם קדם אין בכך כלום ששניהם סימן אחד וטומאה אחת כדתניא בתוספתא דנגעים ספ"ג וטעמא שיבטל האחרון את הראשון דאזלינן בתר מאי דקמן השתא שחין או מכוה ונפקא מינה אם הוא שחין שבטל את המכוה שאינו מצטרף למכוה שנולדה אצלה אח"כ אבל כשאין ידוע אם שחין אם מכוה ונולד אצלה שחין או מכוה נראה דמצטרף דודאי שחין ומכוה הוא דאין מצטרפין זה לזה או אפשר דאין מצטרף לה לא שחין ולא מכוה שחין דילמא מכוה הוא הראשון ומכוה דילמא שחין הוא והכי משמע לישנא דתוספתא דתני הרי הן לפניך ואין ידוע אם שחין אם מכוה טהור משמע דטהור מלהצטרף כמו שחין ומכוה הנולדים אצלם.

ז

הסגירו בבהרת שבשחין ובסוף השבוע נעשה עור הבשר שנעשה מקומו צלקת או הסגירו בצלקת שהוא בעור הבשר ונעשה מקומו שחין בסוף השבוע יראה בתחלה כדתניא בתוספתא פ"ג שאם היה בתחלה כגריס ועכשיו כסלע לא יחליט אלא יסגיר כאלו עכשיו רואה בתחלה ותני בת"כ והיה במקום השחין שאת לבנה שיקדים השחין לשאת ולא שתקדים השאת לשחין שאם היה בעור הבשר עד שלא נעשה שחין ונעשה שחין ר' אליעזר מטמא וחכמים מטהרים משום דלא קדם השחין ומטהרים היינו שיסגיר בתחלה כדתנא דתוס' דקתני יראה בתחלה ולא נקט מטהרים אלא משום ר' אליעזר בן יעקב דמטמא.

ח

מי שנשר כל שער ראשו מחמת חולי או מכה או שאכל או סך דברים המשירים את השער מן הקדקד ולמטה שופע לאחור נקרא קרח ומלפניו נקרא גבח כדתנן ס"פ עשירי דנגעים דכתיב ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא אין לי אלא פאת פניו מנין אף את הצדעין מכאן ומכאן תלמוד לומר אם מפאת פניו טהור הוא מטומאת נתקים שאין קרחת נידון בסימני ראש וזקן שהוא מקום שער וכדכתיב ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא משמע רישיה דקרא דקרח הוא הוי מלאחוריו ותניא בת"כ יכול אפילו נמרט ראשו מחמת חולי יהא טמא ת"ל קרחת וגבחת מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער אף גבחת אימא קרחת בידי שמים אף גבחת בידי שמים מנין אכל וסך ת"ל קרחת קרחת ריבה והרב ז"ל כתב מי שנשר שער ראשו בין מחמת חולי וכו' ואפשר לומר דמחמת חולי דממעט בת"כ היינו כשראוי לחזור ולגדל שער אחר כך כדקתני מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער אבל אם הוא חולי שאין ראוי לגדל שער עד לאחר זמן הוי קרחת דומיא דמכה דקתני נמי מתניתין דכשאינה ראויה לגדל שער הויא קרחת. ומיטמא בשני סימנים במחיה ובפסיון ובשני שבועות כדתנן פרק עשירי וב' שבועות נפקא לן בת"כ מדכתיב בקרחת ובגבחת כמראה צרעת עור בשר מה עור בשר בשני שבועות אף כאן בשני שבועות ומטמא בד' מראות כנגע עור הבשר ופתוך מנין ת"ל נגע לבן אדמדם ומחיה ופסיון נפקא לן מדכתיב צרעת פורחת היא בקרחתו וגו' צרעת מלמד שמטמאה במחיה דכתיב ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת היא וגו' פורחת מלמד שמטמאה בפסיון היא דאינה מטמאה בשער לבן והא דלא קאמר איפכא שיטמא בשער לבן ולא במחיה כשחין ומכוה דלא מטמאי במחיה משום דסתמה לא מגדל שער ומחיה מטמאה בתחלה ובסוף הסגר ואחר הפיטור ופסיון אחר הסגר ואחרי הפיטור כבהרת ושאת.

י

הקרחת והגבחת אין מצטרפות זו עם זו כדתנן התם וכן אין פושות זו לזו כדתנן נמי התם פרק עשירי ותניא בת"כ וכי יהיה בקרחת או בגבחת מלמד שאין הקרחת והגבחת מצטרפות זו עם זו דאו אתא לחלק יכול לא יצטרפו אבל יפשו ת"ל בקרחתו או בגבחתו ואין פושות לעור הבשר ולא בהרת של עור הבשר פושה לתוכן דהכי משמע פשטיה דקרא דכתיב וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם וגו' דמשמע דבעיא כל הנגע תוך הקרחת או הגבחת.

יא

הקרחת או הגבחת או הזקן שנקרח ונעשה בהם שחין או מכוה מטמאין כשחין ובמכוה שבעור הבשר כדתניא בתוספתא העלה שער ונקרח טמא משום קרחת נעשה שחין ומכוה טמא משום שחין או מכוה ואע"ג דאין מטמאין משום שער לבן בקרחת וגבחת אפ"ה אם יש בהן שחין או מכוה מטמאין כדינם בשער לבן ופסיון ומה שכתב הרב ז"ל אלא שאין מטמאין בשער לבן לא קאי אלא אקרחת וגבחת לחודא דלא עלה בהן שחין ומכוה אבל כשיש בהן שחין ומכוה מטמא בשער לבן כדאמ'. הראש והזקן קודם שיצמח בהן שער כגון קטן וכן הדלדולין הוו כעור הבשר כדתנן ספ"ו לטמא בג' סימנין וב' שבועות כיון שלא עלה בהם שער מעולם הוו כעור כדאמרינן וכן זקן האשה והסריס שלא העלו שער הוו כעור הבשר דלא מיקרי קרחת אלא כשהיה לו שער ונמרט כדכתיב ואיש כי ימרט ראשו וגו' ואם העלו שער הוו כזקן האיש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.