אור שמח/טומאת צרעת/ה

אור שמח ‏ טומאת צרעת ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

היה בתוך כפו צרבת כו' שמא יולד(ו) לו שחין כו'.

משנה פ"ט מ"ג, אמר להן שמא תכנוס ותפשה כו'. הנה אם אמרינן דאזלינן בתר חזקה הלא בטח לא תשתנה, אמנם זה לא שייך בנגעים דכל עיקר מה דאמרה תורה לסגור הוא על צד הספק שמא יפשה או יולד שער לבן דבעמד בעינו בשני שבועות הוא טהור א"כ ההסגר הוא שמא יפשה וישתנה מהשתא, אבל כ"ז הוא באופן שבא החשש היינו שאתרעי שנולד בהרת בבשר לכן חששה התורה שמא יגדל הריעותא ויתהוה שער לבן או פשיון, אבל להפוך הדבר שתקטן הבהרת שזה היפוך מה שמורה הריעותא ושמא יפשה אח"כ שהוא נגד החזקה זה ודאי אין סברא, אמנם סברת ר"א שענין חזקה אינו על ענין שלהבא רק שלעבר מוקמינן מילי דמספקא לן אחזקה אבל להבא לחוש חיישינן והוא על דרך שמא מת לא חייש שמא ימות חייש. ונודע בזה דברי התוספות פרק האיש מקדש בדברי הר"ת והר"מ מיוני אם חייש שמא יקדש יעו"ש. וענין ספק נגעים להקל הוא על ענין שכבר עבר, ולפי דברי ריב"ב שמא יולד לו שחין אחר הוא ענין שמורה עליו הריעותא שכיון שנולד נגע שמא יולד לו עוד נגע ואף שחין שהוא סיבת הכאה מכל מקום יש לחוש שמסיבה הראשונה יתהווה עוד שחין דבר המורה הריעותא עליו, ולזה קלסו חכם גדול שאין צריך לומר לדבריו דלהבא חייש ולא מוקמינן אחזקה ודוק היטב:

ח

בכסף משנה. ועל מש"כ [בין] מחמת חולי יש לתמוה.

נ"ב עיין תו"כ וקושייתו תמוה וכבר השיגו הקרבן אהרן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.