מעשה רקח/טומאת צרעת/ה
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כגון שנכוה בגחלת וכו'. בפ"ז דפסחים דף ע"ה אמרו דלגחלת של עץ לא אצטריך קרא כי אצטריך קרא לגחלת של מתכת ע"כ, ורבינו שכתב כאן גחלת מוכרח שהיא גחלת של עץ דאי גחלת של מתכת הרי אח"ז כתב או בברזל וכו' שליבנו באש דהיינו גחלת של מתכת, מ"מ הרי כתבו התוס' שם דסתם גחלת דמשנה וברייתא הוא לוחשות ודקרא עוממות עיי"ש ובפ"ק דחולין דף ח' אמרו דבכל דבר הבא מחמת האור לאתויי חמי האור, וכתב מרן ז"ל דהיינו מ"ש רבינו
או בברזל או באבן שליבנו באור עיי"ש אף שהוא מגומגם דברזל או אבן האש הוא בגופן שהוא ליבון משא"כ המים שאין ניכר בגופן האש ויותר נראה לומר שהוא כלול בתיבת וכיוצא בהם שכתב רבינו ועוד אמרו שם דבכל דבר שלא בא מחמת האור היינו לאתויי (א"ב) [אבר] מעיקרו והקשה מרן ז"ל דלמה השמיטו רבינו ע"כ. ולענ"ד נראה דמדקדוק לשון רבינו יצא דין זה שהרי במשנה כללו גפת וחמי טבריא בהדי עץ ואבן ורבינו הפרידם כמבואר והיינו טעמא מפני שלקות האבן והעץ אינו מחמת חמימות בגוף הדבר אלא החמימות בא מכח המכה בכח משא"כ חמי טבריא וגפת שהחמימות הוא מצד עצמן לכך הפרידם והוסיף עליהם תיבת וכיוצא בהם לכלול בהם (א"ב) [אבר] מעיקרו ועוד שיש ללמדו במכל שכן מחמי טבריא שהרי ר' יוסי קרי להו תולדות האור לענין שבת משום דחלפי אפתחא דגיהנם וכמ"ש התוס' שם:
ב[עריכה]
ליבן שפוד וכו'. הרואה יראה שדברי רבינו אינם מכוונים לדברי הסוגייא דפ"ק דחולין דף ח', ומרן ז"ל יישב דמאי דקאמר דברזייה מברז היינו שראש השפוד לא היה דק אלא עב וכו' ובעיין בשראש השפוד דק ואילו היה חד כחודו של סכין פשיטא לן דחידוד קדים וכו' ע"כ. והקושי מבואר דעם כל זה הרי בגמרא סיימו דהיינו חידוד ורבינו כתב דאם היה ראשו חד ה"ז ספק ולפי דברי הש"ס בראשו חד אין כאן בעיא דהוי דומיא דליבן סכין וכו', ואף אם נאמר דרבינו לא היתה בגירסתו דהיינו חידוד מ"מ עדיין הוא מגומגם ובס' דמשק אליעזר ז"ל האריך בזה וכתב דברזייה מברז היינו שנקבו בנקב שיש בו חיסרון וחידוד היינו נקב שאין בו חיסרון עיי"ש וגם זה הוא מגומגם דסתם שריפה והכאה בבשר אדם ע"י ליבון שפוד פשיטא דעושה חיסרון בבשר ובס' תורת חיים ז"ל כתב קרוב לפי' מרן ז"ל עיין עליו ובדפוס מגדל עוז כתוב אם היה ראשו כדור ועיין להדמ"א ז"ל:
ח[עריכה]
מי שנשר כל שער ראשו בין מחמת חולי וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו מלשון הברייתא דתורת כהנים והוצרך לשבש הברייתא עיי"ש והמבי"ט ז"ל בקרית ספר כתב דאפשר דמחמת חולי דממעט התו"כ היינו בשראוי לחזור ולגדל שער אח"כ וכו' אבל אם הוא חולי שאין ראוי לגדל שער עד לאחר זמן הוי קדחת וכו' ע"כ. ודבריו מגומגמים הרבה חדא דאיך יניח רבינו דין התוספתא ויזכיר דין אחר ועוד שדין זה שהזכיר רבינו לפי שיטת הרב מנין הוציאו ועוד דרבינו כתב להדיא הואיל ונאבד כל שער ראשו עתה ה"ז נקרא קרח וזה היפך דברי הרב בביאור הברייתא דתו"כ ועיין להרב קרבן אהרן ז"ל שיישב גירסת הברייתא ע"פ דעת רבינו בלי שיבוש. ודין הנתק נתבאר בדברי רבינו ריש פ"ח:
י[עריכה]
הקרחת והגבחת אינן מצטרפות זו בזו. פ"י דנגעים ותורת כהנים שם נתנו שיעור מהיכן מתחיל שער הראש בין מלפניו בין מאחריו אך בקרחת וגבחת לא ביארו עד היכן גבולן מכ"ש דהא איכא צדדים והוא דבר שצריך לידעו דהא אין מצטרפין זה עם זה וכעת לא מצאתי בירור לדבר זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |