קרית ספר/איסורי ביאה/יד

קרית ספר ‏ איסורי ביאה יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ז

אי זהו גר תושב שמותר להושיבו בינינו בארץ ישראל זה גוי שקבל עליו שלא יעבוד ע"ז ושאר מצות שנצטוו בני נח ולא מל ולא טבל הרי זה מקבלים אותו דכתיב לא תסגיר עבד אל אדוניו וגו' דמשתעי בגר תושב וכתיב בתריה עמך ישב בקרבך וגו' ואלו עובד ע"ז כתיב ביה לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וגו'. ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג דגמר טוב טוב מעבד עברי דאינו נוהג אלא בזמן היובל כדכתיב עד שנת היובל יעבוד עמך.

ט

עבד הנלקח מן הגוים ולא רצה למול ולקבל עליו מצות העבדים אסור לקיימו כמו שמצינו שנצטוה אברהם אבינו ע"ה למול את עבדיו ולא היה יכול לקיימם בלא מילה והיכא דאתני לא הוי בכלל זה ומותר לקיימו בעבודתו כשהוא גר תושב בזמן היובל.

י

הגוים אין אסורין עליהם משום ערוה אלא אמו ואשת אביו ואחותו מאמו ואשת איש וזכור ובהמה. דנאמר לאדם הראשון על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו אביו אשת אביו דאלו אביו ממש הכתיב ודבק ולא בזכור ולאחר מיתת אביו דאלו בחייו היינו באשתו ולא באשת חברו ואת אמו היינו אמו ממש מאנוסתו דאלו אשת אביו ילפינן לה מאביו. אחותו מאמו דלא נאמר איסור אחוה בבני נח אלא מן האם דכת' וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי אלמא בת האב שרי' להו ובת האם לא שרי'. ואשת איש דכת' באשתו ולא באשת חבירו. וזכור ודבק ולא בזכור דמתוך שאין הנשכב נהנה אינו נדבק. בהמה דכתיב והיו לבשר אחד מי שנעשה בשר אחד שזרע יוצא מהם שנעשה בשר האם והאב בו אחד יצאו בהמה וחיה שאין נולדים מן האדם. וכל שאר עריות מותרות להם דלא ילפינן שאר עריות מהנך דכתי' בקרא דמדפרט כל הני ש"מ דוקא כתבינהו.

יא

גר שנתגייר ועבד שנשתחרר הרי הוא כקטן שנולד וכל שאר בשר שהיו לו כשהיה גוי או כשהוא עבד אינן שאר בשר ואם נתגייר הוא והם אינו חייב על אחת מהם משום ערוה כלל ודין תורה מותר לגוי שישא אמו או אחותו מאמו שנתגיירו אלא שחכמים אסרום דכל גר שנתגייר כקטן שנולד עכשיו בלא אב ואם וקרובים דמי ואין עליו קורבה מקודם לכן ולענין ירושה גר נמי מצינו דכקטן שנולד דמי ואינו בנו ליורשו מן התורה ואפילו אביו גר נמי מדכתיב ואם אין לאיש גואל להשיב האשם וכו' וכי יש לך אדם מישראל שאין לו גואלים ואח או בן או שאר בשר הקרוב ממשפחת אביו למעלה עד יעקב אלא זה הגר שמת ואין לו יורשים ל"ש אית ליה קרובים או לא דליכא קורבה כלל לגר דכקטן שנולד דמי ולא ירתי ליה מדאוריתא ואמרינן נמי דאיש אתה צריך לחזר אחריו ולשאול אם יש לו בנים בגרות אם לאו אבל קטן שאינו איש בידוע הוא שאין לו בנים ויתנהו לכהנים ומהכא נפקא לן דקטן לאו בר אולידי הוא.

יד

שני אחים תאומים אע"ג דודאי בני אב אחד נינהו דטפה א' היתה ונחלקה לשתים אין להם קורבת אב אם היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה דזרע גוי כזרע בהמה אבל חייבים כרת משום אשת אח מן האם שהרי היא כישראלית שילדה בנים.

יז

העבד מותר לישא אמו ושאר עריות מן התורה אפילו כשישתחרר כמו הגר.

יט

נותן אדם שפחתו לעבדו או לעבד חברו ומוסר שפחה א' לב' עבדים לכתחלה ושפחה מיוחדת או שאינה מיוחדת אחד היא דאין אישות אלא לישראל או לגוים על גוים כדכתיב ודבק באשתו אבל לא לעבדים על העבדים ולא עבדים על ישראל דהרי הם כבהמות כדכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.