קרבן העדה/שבת/ב/ז

קרבן העדה שבת ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עם חשכה. שאם יזכיר מבע"י יפשעו ויאמרו עדיין יש שהות:

עשרתם. פירות האילן לסעודת שבת שאף אכילת עראי של שבת קובעת למעשר:

ערבתם. עירובי תחומין וחצירות והני תרי שייך למימר בלשון שאלה דשמא כבר עשה אבל בנר לא שייך הדלקתם דדבר הנראה לעיני' הוא:

ספק חשיכה. כגון בין השמשות:

אין מעשרין את הודאי. דתיקון מעליא הוא אע"ג דשבות בעלמא הוא קסבר גזרו על השבות אף בין השמשות:

ואין מטבילין את הכלים. דהוה נמי כשבות:

ואין מדליקין. כ"ש דספיקא דארייתא היא וזו ואין צ"ל זו קתני:

אבל מעשרין את הדמאי. דלא דמי למתקן דרוב ע"ה מעשרין הן:

ומערבין. עירובי חצירות:

וטומנין את החמין. נותנו בקופה של מוכין להיות חומה משתמר בהן אבל משחשכה ודאי אין טומנין בהן:

גמ' הלכות הקדש וכו'. מפרש להו בסמוך:

דתנינן. בחגיגה פרק ג' ביהודה נאמנין עמי הארץ על טהרת יין ושמן לקדש אם אמרו טהורין הן והימנוהו רבנן כדי שלא יהא כל אחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו אבל על התרומ' אין נאמנין אלא בשעת הגיתות והבדים עברו הגיתות והבדים והביאו לו חבית יין של תרומה הרי זה לא יקבל הימנו ואם אמר הפרשתי לתוכו רביעית קדש נאמן על כולם ומקבלה כהן ושותה:

חטאת. טהרת פרה אדומה שנקראת חטאת:

דתנינן. בפ"ה דאהלות:

הכל נאמנין על החטאת. ואפי' ע"ה שלא יהא כל אחד שורף פרה לעצמו אי נמי מפני מעלות וחומרת שבה הכל נזהרין בה וכתיב והיתה לעדת בני ישראל למשמרת הכל נאמנין על שמירת':

דתנינן. במכשירין פ"ו:

ועל כולן. בין ביצים בין פירות בין ציר:

נאמנין לומר טהורין הן. שעדיין לא הוכשרו דאף דאינן נאמנין על השמירה מ"מ על שלא הוכשרו נאמנין:

ה"ג לא צורכה דלא הדליקו את הנר עישרתן ועירבתן אר"ח וכו'. וה"פ לא צ"ל אלא הדליקו תחלה שהוא איסור דאורייתא אם יעשה כן בשבת ואחר כך עישרתם עירבתם שהן איסורי דרבנן:

מתוך שאתה מחמיר עליו בקלה. באיסורי דרבנן אף הוא נזהר ביותר באיסורי דאורייתא החמורים:

הוה מפקיד וכו'. היה מצוה בתוך ביתו ע"ש עם חשכה הני תרתי עירבתן הדליקו:

מן השוק. היה לוקח ואוכל ולא היה אלא דמאי ויכול לעשר אפי' בשבת א"נ מחבר היה לוקח ולא היה צריך לעשר לכך לא אמר עישרתם:

לחלוץ את תפיליו. של אביו שסבור שבת לאו זמן תפילין הוא ואסור להניחן שמא יצא בהן לרשות הרבים:

מצות הנר. הדלקת הנר:

ה"ג נכנס הורקנוס לחלוץ תפיליו גער בו ויצא בנזיפה יצא לו והיה צועק ואמר אוי לי שדעתו של אבא נטרפה אמר ליה דעתך היא שנטרפ' דעתי היא לא נטרפה הינחת מצות הנר וכו' ואינן אלא מצוה כיון שראו תלמידיו וכו' כן הגי' בבבלי בסנהדרין פ"ד מיתות:

וחייבין עליה כרת. העושה בשבת:

שאינן אלא רשות. למ"ד שבת לאו זמן תפילין אינן אלא רשות דמ"מ המניחן קצת מצוה קעביד:

ואינן אלא מצוה. למ"ד שבת זמן תפילין ומצוה גמורה היא אלא שחכמים גזרו עליהן שמא יצא בהן לרה"ר עכ"פ מצוה קעביד:

ונסתלקה נשמתו. באמירת הדיבור שאמר טהור:

ועד כדון ניכר. ומכאן הוא ניכר שהוא טהור בתמיה וכי אין אנו יודעין שטהור ונקי היה:

הותר הנדר. שברכוהו:

רכב ישראל ופרשיו. טוב אתה לישראל בזכותך ובתפלתך מרכב ופרשים:

בכלים גדולים. שניכר. שעושה כן לטבילה ונראה כמתקן כלי:

מערים עליהן. כאלו צריך לשאוב בהן מים ומטבילן:

נפלו כליו וכו'. מערים עליהן ומטבילן כדין טבילה ואפי' לא. נפלו אלא במקצת מותר להטבילן כולן:

ה"ג מתיב מ"ד בולד טומאה למ"ד באב הטומאה הא בעי הערב שמש. וה"פ בשלמא לדידי דאוקימנא לה בולד הטומאה ולא בעי הערב שמש הלכך מותר להערים ואם טבל בלא הערמה ישתמש בהן אלא לדידך דמוקמת ליה באב הטומאה וצריך הערב שמש ולא חזי לאישתמושי ביה רק בחול אם כן ה"ל מטביל בשבת לצורך חול:

לשתמש בהן חולין בטהרה דטבול יום שרי בחולין בלא הערב שמש:

פקחת. חכמה:

מדיחה כוס כאן. בזוית הבית כאן וקערה במקום אחר נמצא כל הבית מתרבץ מן האבק דריבוץ להדיא אסור בשבת:

דמאי דא מי תקן. מפרש ל' דמאי מאי הוא וקאמר שהוא ל' ספק דמי תקן דמי לא תקן כלומר אם מתוקן במעשרות או לא:

דבר תורה הן. פי' והוי כמתקן מנא כמעשר את הודאי וכמטביל את הכלים דאסר לעיל:

הדרן עלך פ' במה מדליקין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף