שיירי קרבן/שבת/ב/ז

שיירי קרבן שבת ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואינן אלא רשות. ובבבלי בסנהדרין גרס ועוסקין באיסור שבות ונראה לי דירושלמי לשיטתיה אזיל וגם בבלי לשיטתי' דגרסי' בירושלמי בפ"ב דמ"ק חד בר נש מוכר תפילין בבי מדרשא דרב חננאל אתא לקמיה דרבב"ח אמר ליה זיל הב ליה תפיליך וזיל וכתוב לך אמר ליה רב זיל וכתב ליה בלא הערמה ומתנית' דפליגא עליה דרב כותב אדם תפילין לעצמו אבל לאחר לא איירי בכותב להניחם עד לאחר המועד שיהיו מזומנים בידו אבל להניחם במועד אפי' לאחר שרי כן פי' הרא"ש הרי דסובר אע"ג דחול המועד נמי אות בפסח דאסור באכילת חמץ בסוכות דחייב בסוכה אפי' הכי חייב להניחם לפי זה אם הניחם בשבת ובי"ט אין איסור בהנחתן ואדרבה קצת מצוה איכא לכך קרי ליה רשות כדאמרי' בביצה פ' משילין ואלו הן משום רשות דברים שיש בהן קצת מצוה אבל תלמוד בבלי סובר דאיסורא איכא דגרסי' בפרק הקומץ רבה יצאו שבתות וי"ט שהן עצמו קרוים אות ואיסורא איכא בדבר שפוגם באות שלהן כדאמר בזוהר דחייב מיתה המניחם ע"כ איקרו שבות שאין בהם מצוה כלל כהנהו דקרי להו שבות בפ' משילין:

אבל בכלים קטנים מערים עליהן ומטבילן כתב הה"מ בפכ"ג מה' שבת ויש בירושלמי שמתיר כלים קטנים ולא חשש לו רבינו ובפ"ב דביצה מוכח דכולהו אסירי משום טעמי דאיתא התם ולזה לא חילק רבינו עכ"ל וכ"כ הכ"מ שם ותימא כיון דטעם הירושלמי דמתיר כלים קטנים משום הערמה לכולהו טעמי שריא דאל"כ תקשי להו נדה דתניא התם נדה שאין לה בגדים מערמת וטובלת בבגדיה ועוד הרי רבינו כתב בפ"ד מהי"ט דע"י הערמה שרי וצ"ל דס"ל להה"מ דיש לחלק בין י"ט לשבת דבשבת אסור משום מתקן כלי כמה שכתב הרמב"ם ביה"ש אסור אפילו ע"י הערמה אבל בי"ט דאינו אסור אלא משום שמא ישהה כמ"ש הרמב"ם בהי"ט מותר על ידי הערמה וקשיא לי על הרב"י ושכתב בסי' שכ"ג כתב הה"מ בפ"ד מהי"ט בשם הרשב"א שכלי תשמיש הנקחין מן העכו"ם הצריכים טבילה אם הוא כלי העשוי לדלות בו או למלאות בו מים מן המעיין ממלא בו והוא טהור כעין שאמרו מדלין בדלי טמא והוא טהור מאיליו וכ"כ בהגהות פכ"ג מה"ש ונראה מדבריהם דהא דקתני דלי לאו דוקא אלא ה"ה לכל כלי כל שממלא אותו דלא מיחזי אלא כמאן דבעי למשקל מיא והכי איתא בהדי' בירושלמי פ"ב דביצה דגרסי' התם תני רבי הושעיא ממלא אדם כלי טמא מן הבור ומערים עליהן וטובלן עכ"ל וכ"כ הרמ"א בהג"ה בסי' הנ"ל ואם הוא כלי שראוי למלאות בו מים ימלאנו מים מן המקו' ועלתה לו טבילה והוא מדברי הה"מ הנ"ל ולפמ"ש סובר הה"מ דבשבת אסור הערמה ואיך כתבו בשמו להתיר ע"י הערמה בשבת וביותר יש לתמוה על הרב"י שהוא עצמו כתב בכ"מ שאין לסמוך על הירושלמי בזה וצ"ע:

מתיב מ"ד בולד הטומאה וכו'. בגליון כתב מוכח בתוספת דאין זאת הגירסא נכונה אלא איפכא צ"ל דמתיב מ"ד באב הטומאה למ"ד בולד הטומאה וכ"כ במסכת תרומות שטעות נפל בנוסחא דתרומות שכתוב שם דמתיב מ"ד בולד הטומאה למ"ד באב הטומאה ע"כ והמעיין בתוס' דחגיגה יראה לעין דנוסחא דתרומות היא הנוסח' הנכונה וכאשר הגהתי בקונט' ובתוספות שם בחגיגה צריכין להגיה כך ואותה גירסא שפיר מייתי לה בירושלמי גם בפ"ב דביצה ובפרק במה מדליקין כתוב בשיבוש בספרים וכו' כצ"ל:

הדרן עלך פרק במה מדליקין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף