קרבן העדה/קידושין/ג/ד

קרבן העדה קידושין ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מפני שלא הטעתו. אלא הוא הטעה את עצמו וכיון דלא פירש לאו כל כמיני' דה"ל דברים שבלב:

גמ' אפי' בעדי'. אע"פ שיש עדי' שיודעין שכך הית' דעתו כגון שאמ' להם קודם הקידושין אני רוצה לקדש אשה זו להיותה כהנת מ"מ כיון שקדשה סתם ה"ל דברים שבלב ומקודשת אע"פ שהיא לויה:

מקודשת לחומרין. אם יש עדי' אינן אלא קידושי ספק ואם בא אחר וקידשה צריכה גט משניהם ל"א אמתני' קאי הא דתנן ה"ז מקודשת היינו מחומר' והראשון נראה עיקר:

סמכי' גבי לוי. העמידו אצל לוי שהוא ישלם לו עבורו:

איפרסין לוי. העני א"נ נשתגע כ"פ בעה"ה בהמחה. ול"נ שפירשו בריחה שברח לוי ומצינו לשון זה בב"ר ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית ופירושו יצאנית:

לית ראובן חייב לשמעון. כלום דכיון שקיבל שמעון מלוי שיהא בעל חוב פטור ראובן אע"ג דקסבר שמעון שלוי איש אמיד מ"מ פטור ראובן דדברים שבלב הוא וסייעתא הוא לרבי לעזר דה"נ אנן סהדי דסבר שמעון שלוי איש אמיד הוא ואפ"ה פטו' ראובן:

אבל עשו בהרמה. שהיה יודע שלוי עני או שיברח והמחוהו אצלו חייב ראובן לשלם לשמעון. כהדא חזרייא. כהא סוחרים החוזרים בעיירות לסחור שהיו חייבין מעות לבעלי מקרא:

סמכון. העמידו לבעלי משנה ומקרא א"נ למלמדי מקרא אצל מוכר אחד:

קרן זבונה וייזל לי'. נקל המוכר והלך לו קרן כמו קרונת של צפורי כל דבר הנד והולך לו נקרא על שם הקרון א"נ קרץ גרסי' ופירושו השכים וכ"ה גירס' בעה"ת:

אמר אין פריטין אינון. אם תשלומי החוב הי' בפרוטו' הם פשעו שלא לקחו מיד התשלומי' מן זבונה שמצויין לו פרוטו':

אין דינרין אינון. אם היו התשלומין בדינרין:

ה"ג כיני אורח' דזבונה מדדיי'. כן היא סדר הזבונה להיות מדדד למצוא דינרין ועלי' דמחזריי' רמיא להשגיח על הזבונה שלא ילך לו א"נ להערמה דמיא:

חד בר נש. אדם אחד עמד עם חבירו בשוק א"ל תן לי הקיתון שיש לי אצלך א"ל אידך תן לי הדינר שיש לי אצלך א"ל תן לי הקיתון וקח לך הדינר והלה אומר שאין לו קיתון ממנו בידו:

א"ל את. הודית לי' שיש לו דינרין אצלך והוא לא הודה לך שיש לך קיתון אצלו לכך חייב אתה ליתן לו דינרין שהודית לו:

מודה רבי אימי. דהוא אמר כן בפני סהדי שהוא חייב לו דינר והשני אמר אתם עדי אז הוי הודא' אבל לא אמר כן בפני עדים:

לא כן. אין הדין כן אלא פטור מליתן לו דינר דמצי למימר משטה אני בך ולא אמרתי כן אלא שלא תכחש בקיתון שלי לפיכך אינו חייב בדינר:

בקרטיס. בשטר בחתימת ידו והוא לשון לע"ז קרט"א:

שלח חמשין. דינרין ע"י שליח וצוה עליו שלא יתן לבעל חובו אותן חמשים דינרין עד שיתן לו את הקרטיס:

אמר. לשליח זיל והב ליה המעות דכיון שהב"ד יודעין שנתת לו פטור אתה משליחותך דאלו הוה קמן לא הוה צריך להחזיר לו שטרו דה"ל כפורע מקצת חובו דתנן בפ' גט פשוט דיכתוב שובר ואם יש לו לטעון על החמשים הנותרים יכול לטעון אח"כ:

עושין לו. מעשה ב"ד שכבר זכה השליח בעד המשלח אותן חמשים דינרים ואינו יכול להחזירם:

דזכה זכה. כלומר כיון שלא זכה בהם אלא על מנת שימסור לו הקרטיס הלכך כל זמן שלא מסר לו הקרטיס אין השליח חייב ליתן לו שע"מ כן נמסר לידו:

דלמא. מעשה בר' דוסתאי בר' ינאי ור"י בן כיפר שירדו מא"י לנהרדעא לגבות חובות שהיה לחכמים שם:

איתאמר. לאחר שגבו המעות נאמר עלייהו לשון הרע שרוצים ר' דוסתאי ור"י שלא יהיה להם עליהם שום תביעה אם יאבד מהם:

אתון. באו הנותנים ורצו להוציא מידם מה שנתנו להם:

אמרין. ר"ד ור"י להם כבר זכינו בממון לבעלים ואין אנו יכולים להחזיר לכם:

אמרין לון ומנן ל"ג וכ"ה בגיטין א"נ ה"פ ר"ד ור"י אמרו להם ולמה אתם רוצים לחזור ולהוציא המעות מידינו:

אמרין לון מנן א"ל אנחנו רוצים שתשמרם כראוי בלומר שיתחייבו בשמירתם אם יאבדו:

שומרי חנם אנחנו. ואין אנו חייבים בגניבה ואבדה:

אהן הוא כולא. הראה על ר"י שהכל בידו:

נסבון. לקחו לר"י בן כיפר וכפתו והוציאו ממנו בע"כ:

כד סלקון. כשעלו לא"י בא ר' יוסי לר' ינאי וא"ל ראה מה עבד לי בנך:

א"ל מה עבד לך. כשם שכפו אותך כך היו כופין אותו:

א"ל אלו. השוה עמי לדעת אחת לא היו מוציאין מאתנו כלום:

א"ל. לבנו למה עשית כן:

א"ל. ר' דוסתאי ראיתי אותן ב"ד שוה כלומר הדיינים אשר היו שם אין מוחה בידם כל אשר יזמו לעשות ובני אדם שנתנו להן המעות בעלי אימה:

וכובעיהן אמה. מלבושיהן מאוימים ומשונים משאר בני אדם:

ומדברין מחציין. כלומר קולן עבה ונראה כאלו הדבור יוצא מטבורן:

ויוסי אחי היה. כפות על העמוד ורצועה עולה ויורדת עליו שהיו מלקין אותו ואמרתי שמא דוסתאי אחר יש לאבי אם ימות בידן כלומר שאינו מחוייב למסור נפשו על ממון זה:

הדא דאת אמר. לא אמרן שאם החזר זה שזכה בו שאינו חייב לשלם למשלחו אלא במי שאין בכחו לעמוד נגד הנותן כמעשה דר' דוסתאי א"נ שאינו יכול לקבל עליו אחריות הדרך כגון שהדרך בחזקת סכנה אבל מי שיכול לעמוד נגד המשלח או שאין הדרך בחזקת סכנה מוציאין מן השליח ונותנין למי שזכה בשבילו:

ה"ג דין דמחל שטר לחבריה וכ"ה בגיטין. וה"פ האי מאן דמחל חובו לחבירו כגון שא"ל חובי מחול לך ויש בידו מחבירו שטר על חובו ולא אמר שהשטר מחול לו:

עד דחזר ליה שטרא. עד שיחזור לו השטר שעדיין שעבודו קם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף