רידב"ז/קידושין/ג/ד

רידב"ז קידושין ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' יעקב בר אחא בשם ר"א ראובן חייב לשמעון סמכי' גבי לוי אפירסן לוי לית ראובן חייב לשמעון הדא דאת אמר בשלא עשאו בהערמה כו' הירושלמי הזה מובא בראשונים ז"ל רב האי גאון ז"ל מפרש דמיירי דאפרסן לוי פי' שנעשה עני אח"כ לית ראובן חייב לשמעון הדא דאת אמר בשלא עשאו בהערמה פי' שהי' עשיר ונתרשל ובשביל התרשלותו הפסיד אבל אם לא עשו בהערמה דלא נתרשל והעני אח"כ חוזר שמעון על ראובן כהדא חזריי' סמכין לתנאי קריי' גבי זבינה קרן זבינא ואזל ליה אתא עובדא קומי ר' מנא אמר אין פרוטין אינון אינון פושעין מדוע נתרשל אין דינרין אינון כיני אורחא דזבינה מדדיי' וע"כ לא חשוב נתרשל כן הוא שיטת רב האי גאון זצ"ל ושיטת הרב אלפס ז"ל ס"ל דלעולם אינו יכול לחזור שמעון על ראובן ואפילו בלא נתרשל לתובעו ג"כ פטור ומפרש להירושלמי דפי' אפירסן לוי פי' שהי' עני בעת מעשה ועכ"ז בשלא הי' הערמה בדבר דלא ידעו שניהם מזה שהוא עני פטור אבל אם עשו בהערמה דראובן ידע ושמעון לא ידע ומסיק גביה סמכיה תנאי קריי' גבי זבינה אין פרוטין אינון אינון פושעין פי' דהם פשעו בעצמם דלא ידעו מזה הא זה דבר שאפשר לברר ולמה לא ביררו וע"כ דידע פשעו בנפשי' ואבל אין דינרין אינון אורחא דזבינה מדדיי' ולא אפשר לו לדעת וחד שיטה הוא שיטה ג' שיטת בעה"ע ז"ל והרא"ש ז"ל דמיירי הירושלמי שפטרו בפירוש את שמעון ואם עשה הערמה דהטעוהו שהיה עני ואמר לו שהוא עשיר כ"ז מבואר בסי' קכ"ו בס' ט' בחו"מ עיי"ש ובביאור הגר"א ז"ל ודוק:

איפרסן לוי דנעשה עני הדא דאת אמר שלא עשו הערמה שייכות הסוגיא הזאת הכא משום דבמתניתי' מיירי בדין שסבור שהיא עשירה והרי היא עניי' ר"ה רבה ור"י נשיאה הוין יתבין אמרין נימא חד מילה בקידושין האומר לאשה הא לך פרוטה זו שתקדשו בו לכשאגרשיך מהו גחכין וקמון להון א"ר יוסי ולמה גחכין לא אמר ר' בא בר ממל לכשנשתחרר נתלית בדעת אחרת והכא לכשתתגרש נתלית בדעת אחרת אין את בעי מקשייא הכין קשי חד ברנש הוי אזיל מקדשא חדא איתא קדמי' חברי' ואמר לה הוי ידעה דההין גברא דהוא אזיל מקדשתיך דעתא בישא עתיד הוא משבק לך אלא הא לך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לכשיגרשך מהו תמן תנינן הרי הנטיעות האלו קרבן כו' וכל הסוגיא הזאת עד גמירא וה"פ דר' יוסי קאמר דשפיר גחכין לאו מי אמר ר"ב ב"מ לכשנשתחרר כו' והכא לכשתתגרש נתלית בדעת אחרת פי' דהוי כפדאן אחרים וכן הא דאמר ר"ב ב"מ לכשנשתחררה נתלית בדעת אחרת ה"נ פי' דהוי דעת אחרת שמא לא תרצה להתקדש לו ושמא לאחר הגירושין תהי' בדעת אחרת כן פי' הרשב"א ז"ל בחידושיו במס' קידושין דף ס"ב עיי"ש דכתב וז"ל ז"ל שמא תהי' אחר הגירושין בדעת אחרת וכיון שעכשיו אינה ראוי' לקבל קידושין ולאחר גירושין תהי' בדעת אחרת אין בדבריהם כלום והרשב"א ז"ל פי' כן על הא דאיתא בגמ' האומר לאשתו הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשיך דאינה מקודשת דנהי דבידו לגרשה בידה לקדשה בתמי' עיי"ש ומסיק דכן בשפחה נמי דכוותיה עיי"ש וקס"ד דמיירי דמקדש לאשה פנוי' לאחר שאקדשיך ואגרשיך דהא לא נקט האומר לאשתו אלא האומר לאשה הא לך פרוטה זו שתתקדש בו לכשאגרשיך ואפילו דהכא כיון שהיא פנוי' הרי היא ראוי לקבל קידושין מעכשיו ומה איכפית לן שתהיה בדעת אחרת עכ"ז ס"ל כיון דאשה כפדאוה אחרים דמי אינה חוזרת וקודשת ע"כ גחכין וקמון להן דזה אינו שאלה חמורה ופשוט דאינה מקודשת אין את בעי מקשייא פי' אם תרצה למשאל שאלה בקושי הכין קשה חד בר נש אזיל לקדשו וכו' אלא הא לך פרוטה זו שתתקדשי בה לאחר שיגרשך מהו פנ' בזה יש מקום לשאול דבזה י"ל דתפסי קידושין ומביא כל הסוגיא דנטיעות דע"ז אמר ר' יוסי לא מ"ד חזקי' בשפדאן הוא אבל אם פדאן אחר פקעה מהן קדושתן והוא שיטת ר"י דאמר דלפיכך גחכין דכשנתגרשה נתלית בדעת אחרת והוי כפדאן אחרים ואינה חוזרת וקודשת ומביא הסוגיא דנטיעות ומימרא דר' יוסי דהוא שיטת ר' יוסי הכא דגחכין דאשה כפדאוה אחרים דמי וע"כ פריך מחלפי' שיטתו דר' יוסי תמן הוא אומר פדיין אחר פקעה מהן קדושתן לפיכך באומר לאשה הא לך פרוטה זו שתתקדשי לי בו לכשאגרשיך אינה מקודשת משום דלכשתתגרש נתלית בדעת אחרת והכא אמרי נישאת לאחר לא פקעה ממנה קידושין פי' א"כ קשה מאי דקאמר אין את בעי מקשייא הכי קשי חד בר נש אזיל לקדושי איתתא קדמי' חברי' כו' הא לך פרוטה זו שתתקדשי בה לכשיגרשך מהו דבזה יש מקום למימר דבנשאת לאחר וגירשה דלא נפקע הקידושין שלו וקשה מר' יוסי על ר' יוסי הא הכא נמי כפדאוהו אחרים דמי ואמאי לא נפקע הקידושין ומשני לא צורכה דלא בשנתן לה ב' פרוטות אחד מכבר ואחד כשיגרשנה פי' לזה דהנה כתב הר"ן ז"ל בדף ל' ובמס' קידושין דף כ"ב בשם הרשב"א ז"ל דנפשוט איבעיא דר"ה מהא דגרסינן במס' כתובות דף נ"ט שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תיקדש דקדשה וה"נ גבי נטיעות אם הי' מתנה שיחזור ויקדש לאחר שיקנה מן האחר הפודה הרי הוא קדוש חל ההקדש וכתב הר"נ ז"ל ז"א דל"ד להתם בידו להקדיש זה ההקדש גופי' עכשיו קודם המכירה אבל הכא כיון שנתקדשה לו בב"א מהשתא ועל לאחר הגירושין זה הקידושין שלאחר הגירושין לא מצי לקדש עכשיו דהא עכשיו כבר נתקדשה לו בפרוטה הראשונה והרי כבר מקודשת לו עכשיו דהא בב"א מקדש עיי"ש וע"כ לפי' הר"נ ז"ל באם לא הי' מקדש בב"א אלא הי' מקדש לאשה שתתקדשי לי לאחר שתתקדש ותתגרש והיא השתא פנוי' פשיטא דמקודשת דהוי כשדה זו שאני מוכר לך דבידו לקדשה זאת הקידושין עכשיו וכן כתב הא"מ ז"ל בסי' מ' עיי"ש ומסיק דה"ה באומר לפנוי' התקדשי לי לאחר שאקדשיך ואגרשך דמקודשת דדמי לשדה זו שאני מוכר לך עיי"ש:

וע"כ לפ"ז מבואר הסוגיא בע"ה על נכין דמעיקרא קס"ד דאומר לאשה הא לך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לכשאגרשיך הוא דאומר לאשה פנוי' שתתקדש לי לאחר שיקדשה ויגרשנה ע"ז אומר ר' יוסי דהוי כפדאן אחרים ואינה מקודשת ואמאי אמר גבי חד בר נש דנתקדשה כלאחר שנשאת לאחר ותתגרש דתפסי הקידושין הא זה נמי כפדאו אחרים דמי ומשני לא צריכה דלא בנותן לה ב' פרוטות אחד מכבר ואחד לכשיגרשנה פי' לא כדקס"ד דקידשה בחד פרוטה שתתקדש לו לאחר שיקדשנה ויגרשנה ז"א דבזה תפסי קידושין ולא הי' מגחכין דהא בידו לקדשה מעכשיו אלא בנתן לה בב"א ב' פרוטות אחד שיחול עכשיו ואחד לאחר שיגרשנה [ותיבת מכבר הוא בירושלמי מתחלה כדאיתא פ"ג במס' מע"ש באומר מכבר לכשאשתה ופי' השנו"א ז"ל דהוא בתחלה עיי"ש] ע"כ אינו חל משום דאין בידו לקדשה עכשיו זה הקידושין שלאחר הגירושין דהא כבר מקודשת לו בפרוטה הראשונה כיון דקידשה בב"א ואם לא היה נתלית בדעת אחרת ולא היה כפדאן אחרים מקודשת אפילו בב' פרוטות ונתקדשה בב"א דהא קיימא לן דפדאן הוא חוזרת וקודשת גבי נטיעות כמו כן גבי קידושין אבל מכיון דנתלית בדעת אחרת ודמי לפדאן אחרים אינו חוזרת וקודשת על כן אינה מקודשת אבל בנתקדשה כשתנשא לאחר ונתגרשה תהא מקודשת לו א"נ כשתנשא לו ותתגרש תהא מקודשת ואינו מקדשה עכשיו פשיטא דמקודשת דבזה לא איכפת לן מה דאשה כפדאוה אחרים דמי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף