תוספות הרי"ד/קידושין/ג/ד

תוספות הרי"ד קידושין ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"א אמר מקודשת אפילו בעדים ר"ש בשם ר"ז מקודשת לחומרין פי' דגרסינן במס' קידושין ההוא גברא דזבין לנכסי אדעתא למיסק לא"י ובעידנא דזבין לא פירש ולא מידי דאמר רבא הוי דברים שבלב ולא הוי דברים ובעי בגמ' מנלן לרבא הא כו' אלא אמר רב יוסף מהכא המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לוי' כו' מקודשת מפני שלא הטעתו ואמאי הא אמר כסבור הייתי אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים א"ל אביי דילמא שאני התם דלחומרא כו' עי"ש ולכאורה קשה האיך מדמה רב יוסף המתניתין דהמקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת לההיא דדבריו שבלב דז"א דילמא לעולם דברים שבלב הוי דברים כגון אדעתא למיסק לא"י דכו"ע ידעו שכל מכירתו היתה אדעתא למיסק לא"י רק דלא פירש בשעת זבינא ולעולם הגיד כמה פעמים לפני המכירה שרצונו למכור לארעא דידי' כדי למיסק לא"י ואע"פ שנראין הדברים שלא מכר אלא אדעתא דהכי מ"מ כיון דבעידנא דזבין לא אמר ולא מידי ע"ז ס"ל לרבא דהוי דברים שבלב [וכההיא דאיתא בשו"ע חו"מ סי' ר"ז אע"פ שהי' בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר ואע"פ שנראין הדברים שלא מכר אלא לעשות כך וכך ולא נעשה אינו חוזר שהרי לא פירש ודברים שבלב אינם דברים ואע"פ שקודם מכירה אמר שהוא מוכר ע"ד לעשות כך וכך כיון דבשעת מכירה לא אמר אינו חוזר עכ"ל] א"כ מנ"ל להביא ראי' מהך מתניתין דהא במתניתין דידן לא שייך לדברים שבלב דהאיך הי' מראין הדברים שקידשה ע"ד דהכא שהיא כהנת א"ו ברור ופשוט דרב יוסף דייק כן ממתניתין דע"כ מיירי שהגיד כן לפני הקידושין שרוצה לקדש אשה פלונית משום שהיא כהנת או עשירה ואעפ"כ כיון שלא פירש בשעת הקידושין מ"מ מקודשת ואע"פ שנראין הדברים שקסבר כן דאי לא תימא הכי מאי קמ"ל מתניתין והוא פשוט מאד ע"ז אמר לו אביי ממתניתין הזה אין ראי' דילמא לחומרא ולעולם בעלמא דברים שבלב הוי דברים רק גבי קידושין מקודשת לחומרא ועי"ז מבואר הירושלמי בפשיטות דבמתניתין תנן ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת כו' קשה פשיטא דמאי קמ"ל מהכ"ח נימא דיטעון כסבור הייתי א"ו כדרב יוסף דקמ"ל דדברים שבלב אינן דברים והי' הגיד קודם הקידושין שרוצה לקדש אשה פלונית מפני שהיא כהנת ונראים הדברים שלא קידשה אלא בשביל זה אעפ"כ כיון שלא פירש אין יכול לטעון ומקודשת וע"ז מפרש ר"א להמתניתין דמקודשת אפילו בעדים פי' אפילו שיש עדים שיודעין שסבור הי' שהיא כהנת מ"מ כיון דלא פירש הוי דברים שבלב וע"ז אמר ר' שמואל בשם ר' זעירא מקודשת לחומרין כדאביי דלעולם דברים שבלב הוי דברים ומ"מ מקודשת לחומרין ומעתה מתורץ קושית הש"ק ז"ל ד"ה אפילו דהק' על הפוסקים ז"ל דלמה לא הביאו להלכה כדברי מי אם כר"א או כר"ש בשם ר"ז ולפי דברינו פשוט מאד דלא פליגי ר"א ור"ש בשם ר"ז דר"א רק מפרש להמתניתין ור"ש בשם ר"ז קאמר כדאביי בש"ס דילן והילכך כיון דלמסקנא קי"ל כרבא דדברים שבלב אינן דברים והילכך מקודשת מן הדין ומש"כ הש"ק ז"ל בענין אומדנא דמוכח בקידושין דלדעתו ז"ל בעל הקידושין כמו בכ"מ וכן ראיתי בהגאון ח"ס ז"ל סי' פ"ב שכתב ג"כ כן ומביא ראיה ממתניתין דידן מפני שלא הטעתו ומשמע אבל הטעתו אינה מקודשת והק' ממתניתין דדף נ"ט ע"ב ע"מ שאני כהן ונמצא לוי כו' כו' אינה מקודשת דמשמע דווקא משום דאמר ע"מ ע"כ יש לדייק מהך מתניתין איפכא וקשה דיוקא דמתניתין אהדדי ורצה מתחלה לחלק בין איש המקדש לאשה המתקדשת משום דאיתתא בכל דהו ניחא לה ומשיג זאת מהרמב"ם ז"ל ע"כ מסיק דאם הטעו זא"ז אע"ג דלא אמרו דבר בשעת קידושין אזלינן בתר אומדנא וצ"ל לפירוש זה מתניתין דקתני ע"מ שאני כהן ה"ה באינו אומר ע"מ כל שגילה דעתו קודם לכן ונמצא בהיפוך אינה מקודשת אלא דנקט ע"מ משום סיפא דמתניתין אע"פ שאמרה בלבי הי' להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת וזה דווקא באומר ע"מ בשעת קידושין אבל אי ליכא רק ג"ד אתי דברים שבלב דידה ומבטל אינך דברים שבלב כו' וא"כ דיוקא דאידך מתניתן דווקא דאי הטעתו בג"ד בעלמא אינה מקודשת וה"ה אם הוא הטעה אותה כו' ומסיים בהתשב"ץ ז"ל ח"א ר"ס ק"ל כתב לנגד זה עיי"ש. ולפי ענ"ד נראה ברור דהדין עם התשב"ץ ז"ל דלא מהני אומדנא דמוכח לבטל קידושין שתהא מותרת להנשא ומה שמוכיח הח"ס ממשנה מפורשת דידן לענ"ד לא מצאתי שום ראי' לזה דהנה במתניתין דף מ"ח ע"ב גרסינן ע"מ שאני עשיר ונמצא עני אינה מקודשת כו' ר"ש אומר אם הטעה לשבח הרי זה מקודשת ובמשנה דף מ"ט ע"ב ע"מ שאני כהן ונמצא לוי כו' ובכולם אע"פ שאמרה בלבי הי' להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת וכן היא שהטעתו ע"כ וע"כ הפירוש וכן היא שהטעתו מתפרש ע"כ הרישא [מדקתני וכן] דאם התנה עמו שהיא כהנת ונמצאת לוי' ואע"פ שאמר הוא בלבו הי' לקדשה אעפ"כ וכן פריך הגמ' בדף מ"ט ע"א על ההיא מתניתין ע"מ שאני כהן כו' למה לא פליג ריש ג"כ אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת וע"כ האי אם הטעה פירושו באם התנה שהוא לוי ונמצא כהן וכן הפי' בהסיפא וכן היא שהטעתו היא ג"כ כך הפי' שהתנית עמו שהיא כהנת ונמצאת לוי' ונופל לשון הטעתו על תנאי שהטעה בתנאו או לשבח או להיפך ע"מ שיש לו בת או שפחה מגודלת כו' א"כ ממילא הפי' דמתניתין דידן נמי כן באמר קסבר הייתי שהיא כהנת כו' מקודשת מפני שלא הטעתו פי' שלא התנית עמו שהיא כהנת וקאי המתניתין דידן על אידך מתניתא דלעיל אם היא הטעתו שהתנית עמו שהיא כהנת ואינה כהנת אינה מקודשת אבל אם הוא אומר קסבר הייתי שהיא כהנת כו' מקודשת מפני שלא הטעתו כההיא דמשנה דלעיל וע"כ אין מהמתניתין דידן שום ראי' לזה ולפ"ז יש ראי' גמורה להתשב"ץ ז"ל מהך מתניתין דידן עפ"מ שרצה רב יוסף בדף נ' ע"א להוכיח מהך מתניתין דדברים שבלב אינן דברים ומדחה אביי דז"א דילמא שאני התם דלחומרא פי' דלעולם דברים שבלב הוי דברים ומ"מ במתניתין דידן דמיירי בקידושין הא דמקודשת הוא לחומרא אבל בזבין אדעתא למיסק לא"י הוי דברים שבלב דברים וא"כ אפילו דבעלמא בד"מ הוי דברים שבלב חשוב דברים לבטל המקח ומ"מ בקידושין מקודשת לחומרא עד דמסיק ראי' אחריתי לרבא וא"כ לפ"ז אפילו דבד"מ באומדנא דמוכח הוי דברים שבלב דברים לבטל המקח מ"מ בקידושין מקודשת לחומרא ואין לומר דאביי רק בתורת דיחוי קאמר לה לרב יוסף כלומר דמהך מתניתין אין ראי' לדברים שבלב דאינן דברים והוא רק דיחוי א"כ אף אנו נאמר דהאיך נלמוד מד"מ לקידושין דאומדנא דמוכח מבטל המקח כמו כן מבטל הקידושין כמו שכ' הש"ק ז"ל ז"א דאף אנו יש לנו לדחות שאני קידושין דלחומרא הוי קידושין ועוד דבירושלמי ס"ל לר"ש בשם ר"ז אליבא דהאמת דמתניתין הוא רק לחומרא בקידושין ודברים שבלב הוי דברים רק לפי אנן דקי"ל דדברים שבלב אינן דברים א"כ אליבא דדינא בדברים שבלב לבד בלא אומדנא דמוכח הוי קידושין גמורין א"כ לפענ"ד ברור דהדין עם הרשב"ץ ז"ל ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף