קרבן העדה/קידושין/ב/ח

קרבן העדה קידושין ב ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המקדש בערלה וכו'. דכולהו איסורי הנאה נינהו:

מקודשת. שאין הדמי' נתפסין באיסור:

גמ' שאינו יוצא מידי איסורו בחייו. ע"י פדיון דלעולם בקדושתי' קאי עד שיומם:

זה. פטר חמור שיוצא לחולין ע"י פדיון שה כדכתיב ופטר חמור תפדה בשה:

לא כ"ש. שמקדשין בו את האשה:

מה נפיק מן ביניהון. כלומר ותו מאי איכא בין ר"ל לר"י:

ר"ל אומר אינו פדוי. שהרי ממון בעלים לקדש בו את האשה הלכך צריכין דעת בעלים לפדותו:

רי"א פדוי. דלאו ממון בעלים הוא:

מתני' וכו'. כלומר רישא דברייתא סייעתא לר' לעזר וסיפא תיובתיה:

משלם תשלומי כפל. ש"מ דממון בעלים:

ה"ג שאע"פ שאין לו בו עכשיו יש לו בו לאחר זמן. וה"פ אע"פ שעכשיו קודם הפדיון אסר לו בהנאה מ"מ כיון שהוא יכול לפדותו וליהנות בו לאחר זמן הלכך משלם תשלומי כפל והיינו דלא כר"ל דלדידיה גם עכשיו ממונו הוא:

מתני'. משנתינו קשיא לר"ל דתנן בפטר חמור אינה מקודשת:

ומשני פתר לה. ר"ל מפרש למתני' דאיירי המקדש בפטר חמור לאחר עריפה דמודה ר"ש דאינה מקודשת:

בתרתיי. כלומר ממה נפשך:

אין בחיי. אם נאמר דפלוגתייהו דרבי שמעון ורבנן בפטר חמור חי קשיא מרבנן דאמרי אין מקדשין בו את האשה:

אין לאחר עריפה. פליגי קשיא מר' שמעון דמתיר ואיהו דאמר דלאחר עריפה הכל מודים שאינו פדוי ואסור בהנאה:

תיפתר. דפליגי כשמת הפטר חמור ולא נתערף:

עריפה עריפה. מעגלה ערופה:

עורפו וקוברו ואסור בהנאה. דכתיב וערפו שם שם תהא קבורתה:

על דעתיה דר"ל ניחא. דאיצטרך גזרה שוה לאסרו בהנאה לאחר עריפה:

לא כ"ש לאחר עריפה. וגז"ש למה לי:

על דרבנן צריכה. לרבנן איצטרך גז"ש:

אף עריפתו. מוציאו לחולין לכך איצטרך גז"ש לאסרו אחר עריפה:

מצינו דבר וכו'. כך השיב ר"ש לחכמים והיכן מצינו דבר שהוא ופדיונו יוצאין לחולין שהרי אף השה שפודין בו הפטר חמור יוצא לחולין ויהא אסור בהנאה קודם הפדיון:

התיבון. השיבו הרי טבל תבואה שלא הופרש ממנה מעשר עני שלאחר שהופרש ממנה מעשר עני שניהן יוצאין לחולין ואפ"ה האוכל ממנה קודם שהפריש מעשר עני חייב מיתה וכדא"ר בא וכו':

ומותר בהנאה. קודם שנפדה:

התיבון. השיב רבי שמעון הרי בכור אדם וכו':

בשאין דמיהן. הא דתנן מכרן וקידש בדמיהן לא איירי בדמים ראשונים שמכרם אלא איירי שהחליפן וה"ל חליפי חליפין ושרי דדמיהן עצמן אסורים וה"ל כמקדש באיסורי הנאה:

זאת אומרת שאין מקדשין בגזלה. דאל"כ ה"ל למוקמי מתני' בדמיהן ממש והא דמקודשת לפי שהדמים הם גזל בידו דהא לית להו דמי ולא הוה כמקדש באיסורי הנאה אלא ודאי דס"ל לר' זעירא שאין מקדשין בגזלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף