מראה הפנים/קידושין/ב/ח

מראה הפנים קידושין ב ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ופטר חמור. כתב הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות בכורים הלכה ד' פטר חמור אסור בהנאה עד שיפדה ואם מכרו קודם פדיון דמיו אסורין והשיג עליו הראב"ד ז"ל וכי מאסורי הנאה שתופסין את דמיהן הוא זה וכתב הכ"מ ואיני יודע מה קשה לו על דברי רבינו שהרי דבריו דברי הגמרא הם כדאמר בפ"ק דבכורות דף יב דפליגי ר"י ור"ש במחיים בין בהנאת דמיו בין בהנאת גופו ואפשר שאינו תמה אלא על הגמרא עכ"ל ולפענ"ד דעיקר השגת הראב"ד דע"כ הך אוקמתא התם לדחויא בעלמא איתמר שהרי משנה ערוכה כאן מכרן וקדש בדמיהם מקודשת ואפשר ליישב לדעת הרמב"ם למאי דקאמר בפרקין וכן התם דמתני' לאחר עריפה מיירי ודברי הכל ובהא הוא דקתני שאין תופס דמיו וטעמא דלאחר עריפה לא למדנו אלא מג"ש דעגלה ערופה דלא תימא עריפתו תחת פדיונו הוא כמבואר בסוגיא וא"כ בכולא מילתא לעגלה ערופה מדמינן ליה שאינו תופס דמיו כעגלה ערופה שאינה תופסת דמיה אבל מחיים אפילו דמיו אסורין לר' יהודה כדמוקי התם פלוגתייהו:

זאת אומרת שמקדשין בגזילה. כך היא גי' הרשב"א והרא"ש ז"ל וכתבו דר' חנינא ס"ל כר' שמעון דאמר סתם גזילה יאוש בעלים היא ואנן דלא קי"ל כר' שמעון מוקמינן לה במוכר לעכו"ם וא"נ לישראל כיון דלהוצאה נתנו לו לאו גזל מיקרי שהרי בתורת מקח בא לידו ואע"ג דמקחו בטל כי אתי למיהדר משלם מביתו ע"כ וכמ"ד לעיל הלכה א' דמקדשין בגזילה ואפילו בגזל דעלמא ולולי גירסתם ודבריהם ז"ל היה אפשר לפרש לפי גי' הספר דאלכתחילה קאי מדקאמר מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ש"מ דלכתחילה אין מקדשין בגזילה:

הדרן עלך פרק האיש מקדש

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף