קרבן העדה/סוטה/ח/ה

קרבן העדה סוטה ח ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל. דבהכי הוי כרם ב' כנגד ב' וא' יוצאה זנב:

ואפי' מחמשת מינין. מצטרפין:

גמ' ת"ל האיש מי האיש. דהמ"ל והאיש וכתיב מי האיש ללמד שיהיה האיש אשר נטע מי שיהיה כשהוא שלו חוזר א"נ דהמ"ל מי אשר נטע וכתיב מי האיש שיהיה הנוטע מי שיהיה והראשון נראה:

ת"ל אשר נטע מ"מ. מדלא כתיב אשר כרם נטע דרוש ביה נמי אשר נטע מ"מ ואפי' שאר אילנות שהרי לא הזכיר כרם עדיין וה"ה אפי' מחמשת מינין:

מה כרם מיוחד. שאינו פחות מחמשה גפנים וראוי לשתיי' ואפי' הרע כדמסיק:

שהיין מגיתו. תירוש:

שהיין קוסס. כלומר והיין קוסס והוא יין רע כמו כל פריו יקוסס ויבש דיחזקאל:

מערבין בו. עירובי תחומין וחצירו' דפירי מיקרי לכך נקט קרא כרם שכל פרי ישוה לו והוה ראוי וילפינן מיני' כל אילן מאכל:

משתתפין בו. שתופי מבואות:

ומברכין עליו. בפה"ג:

ומזמנין עליו. דברכת המזון טעונה כוס:

ומקדשין בו את הכלה. דברכת אירוסין טעונה כוס:

ומנחמין בו את האבל. דעשרה כוסות תקנו בבית האבל:

ונמכר בחנות לשם יין. ולא אמרינן דהוי אונאה כדתנן בפ' הזהב מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנו' דיין קוסס דרכו למכור בחנות:

ה"ג והמוכר לחבירו יין סתם ונמצא קוסס הגיעו וכ"ה בתוספתא פ"ו דב"ב:

ואסור בהוראה ובהיתר נדרים. אם שתה רביעית יין קוסס:

ועל ביאת המקדש. אם שתה רביעית יין קוסס ונכנס למקדש לוקה דכתיב יין ושכר אל תשת בבואכם אל הקדש:

לית לך. שחלוק יין קוסס מיין טוב אלא לענין זה שאין מנסכין ממנו ע"ג המזבח וכן יין מגיתו אין מנסכין ממנו ע"ג מזבח:

וההן בן סורר ומורה צריכה. והאי בן סורר ומורה דתנן בסנהדרין שאינו חייב עד שישתה חצי לוג יין מיבעיא לן אם היין קוסס קרוי יין לענין זה או דלמא כיון דעיקר טעמא דלא למשוך וקוסס כיון דרע הוא לא חיישינן דאתי לאמשוכי ובבבלי בסנהדרין פרק בן סורר ומורה פשיטא ליה דביין מגיתו אינו נעשה בן סורר ומורה:

אין משמע אלא כרם. לאפוקי שאר אילנות:

ודכוותה אין משמע אלא נטע. סתמא דש"ס קאמר דלראב"י נטע נמי דוקא לאפוקי הבריך והרכיב דלא:

ה"ג תני ולא חיללו וכו'. דהמ"ל ולא חילל וכתיב ולא חיללו משמע מיעוטא לזה ולא לאחר:

למבריך. שכופף הזמורה או היחור בארץ:

ולמרכיב. שנוקב האילן ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב ונושא פירות ממין אותו האילן שנוטל ממנו:

דראב"י היא. דסובר פרט למבריך ומרכיב ומתניתין דתנן אחד המבריך וכו' אתיא כרבנן:

ד"ה היא. הא דתניא פרט למבריך ומרכיב אתיא ככ"ע ואיירי במרכיב בעבירה דהיינו מין בשאינו מינו דה"ל כלאים ומתניתין במרכיב בהיתר:

ופריך מה אנן קיימין. במאי איירי מתניתין:

אם בשהרכיב אילן ע"ג אילן מאכל. שהן שני מינים א"כ עבירה איכא בהרכבה זו וקאמרת דאינו חוזר:

מין במינו. דה"ל כמין במינו דמותר:

נוטע כבתחלה הן. אין זה הרכבה שהרי מתחלה לא היה נושא שום פירות ועכשיו כנטיעה היא ופשיטא דחוזר:

אלא. הכא במאי עסקינן בשהרכיב תאנה שחורה ע"ג תאנה לבנה דמין במינו הוא ומותר דאע"פ שאינן שוין במראיהן מין אחד הן ומותרין להרכיב זה עם זה:

אימתי הוא מחללו. אימתי נקרא חילול בשנה רביעית שהוא פודה אותו וחולין הוא ומותר בהנאה דשלשה שנים הראשונים אסור בהנאה או בחמישית שאז הוא חולין לגמרי ואינו צריך פדיון:

ומשני מסתברא בחמישית אבל ברביעית דמים הוא חייב לו. לפדותו ואינו חולין ואין בו שמחה כל כך:

יהיה כל פריו קודש הילולים לה'. ודרשינן חילולים א"כ ולא חיללו נמי בשנה הרביעית איירי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף