קרבן העדה/סוטה/ה/ג

קרבן העדה סוטה ה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני מגרש. רחבה פנוי' מזריעה ומבתים ומאילנו' לנוי העיר כדמתרגמינן רווחי לקרוויי'. ואלפים אמה לא הוזכר לתתם ללוי' ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת:

ואלפי' אמה שדות וכרמי'. בגמרא מפרש:

גמ' צא מהן אלף אמה מגרש. סביב העיר:

והשאר שדות. ושאר התחום שדות וכרמים וחוץ לתחום לא היה ללוים כלום:

נמצא רביע מגרש. בסמוך מפרש ליה:

רביע מאלף. אלף דמגרש היינו בהצטרפות כל צדדי העיר דבכל צד לא היה אלא שני מאות וחמשי' אמה מגרש:

ה"ג ואפי' תימר אלף מכל צד רביע הוא. וה"פ משכחת לה בנזיר שהיא אלפים על אלפי' כשנותנין לה אלפי' לכל צד חלקו' באמצע הרי שתי רצועות של אלפי' על אלפים לכל צד הרי שמנה רצועו' של אלפי' על אלף שהן ט"ז אלף ולמגרש נותנין לכל צד אלפיי' על אלף שהן שמנת אלפי' וקרנות נמי ששה עשר אלפי הויין וקסבר דאין מגרש לקרנות נמצא מגרש לכל צד אלף אמה הרי ח' אלפי' אמה והתחום ל"ב אלף אמה:

מאן דמרבע ארבע גרבין בעי אשיתסיר. הבא לרבעות ארבע אוצרות שיהא מכל צד ארבע צריך ששה עשר וה"נ צריכין ל"ב אלף אמה וכדפרישי':

משער בהדה לבנה. הניח ארבע לבנות זו בצד זו ובא לרבעותן והיה צריך ששה עשר לבנות כן הראה לתלמידיו להבינם ור' אבין הראה ברצועה שהיא ד' והי' מרבעה ברצועה שהיא בת ט"ז אמות ור' אושעיה הראה בהנך שקי' של תבואה א"נ בסיקרא צייר להם:

חמשין בית סאה. מקום שהוא נ' על נ' אמה הוא בית סאה:

מאה על מאה. ומקום שהוא מאה על מאה אמה הוא ד' סאין שכשתחלקהו שתי וערב הוא ארבע מקומות שכל אחד חמשים על חמשים:

איטלק עלוי. נזרק עליו מהמלכות למס שימלא לו חדר אחד שהוא ארבעים על ארבעים אמה בחיטי':

א"ל פייסון. לך ופייס אותן ואמור שאי אפשר לך ליתן הכל בפעם אחת יקחו ממך מלא חדר שהוא עשרים על עשרים אמה כעת ומלא חדר אחד מעשרים על עשרים אמה בפעם אחר והן יסברו שזהו ארבעים על ארבעי' ובאמת את מרויח המחצה שכשתחלק מקום שהוא ארבעים על ארבעים אמה שתי וערב הרי הן ארבע מקומו' שכל אחד עשרים על עשרים:

ואת מיתגר פלגאי. ואתה מרויח המחצה כדפרישית:

אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה. אהא דתנן בעירובי' פ"ה. בזו א"ר דוסתאי ברבי ינא משום ר"מ שמעתי שמקדרין בהרים קאי והיינו שרואין כאלו נוקבין את ההרים ומודדין דרך הנקב למעט מדת מדרנו ומודדין בחב לה והתחתון מניח החבל כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו ומתמעט מדרונו של כל חבל כמדת חצי קומת אדם:

לא בערי הלוים באותן אלפיים אמה שניתנו ללוים לעריהם למגרש ולשדות וכרמים לא היו מקדרין אלא מדקדקין במדתן:

ולא במקום עריפה בנחל. ולא מקדרין במדה שמודדין בעגלה ערופה לידע איזהו העיר הקרובה אל החלל שתביא עגלה הערופה:

ופריך הניחא כמ"ד אלף אמה מגרש וכו'. והיינו ר"ע דמתני' איכא למימר תחום שבת כיון דאינו מפורש בקרא דאשבת קאי מקדרין ובערי הלוים אין מקדרין:

ברם כמ"ד וכו'. אלא לר"א בנו של ר"י הגלילי דמתני' קשי' כלום למדו תחום שבת שיהא אלפיי' אלא מערי הלוים בגז"ש דמקום מקום א"כ איך נאמר שלעיקר והוא תחום ערי הלוים אין מקדרין ולתחום שבא שהוא טפל ונלמד ממנו מקדרין ומוסיפין במדתן:

ומנין שלא היו קוברי' בערי הלוי'. אגב שיטפ' דמסכת מכות מייתי לי' כאן:

ה"ג ולא ניתנו לקבורה. אלא נותנין להם חוץ למגרשיהם מקום לקבורה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף