פני משה/סוטה/ה/ג

פני משה סוטה ה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנ' מגרשי. רחבה פנויה מזריעה ומאילנות לנוי העיר להיות לה לאויר:

ואלפים אמה. לא הוזכרו לתתם ללויה ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת:

שדות וכרמים. ואלפים סביב נתנו ללוים מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש והשאר שדות וכרמים ואין הלכה כר"ע:

גמ' צא מהן אלף אמה. סביב לעיר למגרש:

נמצא רביע מגרש. כדמפרש לקמיה ופליגי הני אמוראי דלקמן בפירושא להא דקאמר רביע והרי פלגא הוי וכן פליגי בהא בבבלי עירובין דף נ"ו:

רביע מאלף. כלומר דמגרש העיר עולה לחשבון רביע מכל חלקי אלף על אלף שיש בכל חלק הלוים שנותנין להן והיינו כדרבא שם דאמר משכחת לה במתא עגולתא דהוי תרי אלפי אתרי אלפי. והוא דהרי אתה רואה בעיר מרובעת אלפים על אלפים אם תחלוק אותה שתי וערב הרי יש בה ד' רבעין של אלף על אלף וכשאתה נותן לה תחומין של אלפים על אלפים לכל צד הרי יש בתחומין ט"ז רבעין של אלף על אלף וכן יש בתחומי הקרנות ט"ז רבעין של אלף על אלף שהרי כשמדדת התחומין מן העיר אלפים לאורך ולרוחב יש כאן פגימה בכל קרן וקרן וצריך אתה למלאות לכל פגימת הקרן ג"כ בטבלא של אלפים על אלפים נמצא עולה חשבון חלק הלוים העיר ותחומיה וקרנותיה לשלשים וששה רבעין של אלף על אלף צא מהן למגרש אלף על אלף סביב לכל העיר תמצא במגרש שנים עשר רבעים של אלף על אלף והן שמנה מהתחומין וארבעה מהקרנות שהרי הוצאת מגרש לכל תחום אלפים באורך על פני העיר ורוחב אלף להלן מן העיר ותמצא בכל צדדי התחומין שני רבעין של אלף על אלף למגרש וכיון שנתת אלף בליטת מגרש לד' רוחות צריך אתה ליתן טבלא של אלף על אלף לכל קרן הרי ארבעה מהקרנות נמצא עולה חשבון המגרש שהוא שנים עשר רבעין שליש מכל חלק הלוים שהם שלשים וששה רבעין וכל החשבון הזה אשר חשבנו הוא בעיר מרובעת והיה המגרש נמי בסביב בריבוע ולפיכך עלה חשבון העיר ומגרשיה ד' אלפים על ד' אלפים מרובעין שהן י"ו רבעין של אלף על אלף והיה מהן שלשה חלקים למגרש והן שנים עשר רבעין וחלק הרביעי להעיר והן ארבע רבעין ולפיכך היה חשבון המגרש חלק שלישי מכל סך חלק הלוים כמו שאמרנו אבל אנן במתא עגולתא עסקינן וכן מגרשיה סביב עגולין ואע"פ שתשוב העיר עגולה ומגרשיה עגולין מכל מקום לענין חלק הלוים ולענין תחומי שבת אנו מוסיפין עליה ריבועא עמה ותחומיה וקרנותיה אלפים לכל רוח הרי חלק הלוים סך הכל ששה אלפים על ששה אלפים שהן ל"ו רבעין של אלף על אלף והעיר באמצעיתן עגולה אלפים ומגרשי' סביב לה אלף עגולין נמצאת עיר ומגרשיה ד' אלפים על ד' אלפים עגולין ואם היו מרובעין היו בה י"ו רבעין השת' דעגולין נכה מהן ריבעא דהמרובע יתר על העיגול רביע והוו להו שנים עשר ומהן שלשה חלקים למגרש וחלק הרביעי לעיר דהוי במגרש תשעה חלקים של אלף על אלף ותשעה מכל חלק הלוים שנותנין להן דהן שלשים וששה רביע הוו. וכן אתה מוצא כזה במתא עגולתא דהוי אלפא על אלפא דהוו להו חשבון התחומין והקרנות עשרים וארבעה רבעין לפי החשבון הזה ובלא חשבון העיר עמהן דמגרש רביע אתחומין ואקרנות מפרשינן וכדאביי שם ונמצא כשתחשוב לפי חשבון זה העיר עגולה ומגרשיה סביב עגולין הרי הן ג' אלפים על ג' אלפים עגולין ואם היו מרובעין היו בהן תשעה רבעין של אלף על אלף שמנה למגרש והתשיעי לעיר ועכשיו שהן עגולין נתמעט רביע המגרש ורביע העיר והוו להו ששה חלקים של אלף על אלף למגרש וששה מכ"ד רביע הוו ובין לרבא ובין לאביי דהתם אנן מפרשינן הכא שפיר הא דרב אמר רביע מאלף לומר רביע מכל חלקי האלף סביב:

ואפי' תימר רביע מכל צד רביע הוא. כלומר דר' יצחק מפרש כרבינא דהתם דלא תימא במתא עגולתא עסקינן דאפי' תימא במתא מרבעתא דהוי תרי אלפי על תרי אלפי ולא דקאמר מגרש רביע מכל חלקי האלף סביב אלא מכל צד רביע הוא דקאמר והיינו אם נחשב בעיר מרובעת שהיא אלפים על אלפים הוי להו תחומין ט"ז רבעין וכן לקרנות ט"ז רבעין של אלף על אלף כמו שאמרנו נמצאו מגרשי התחומין הן שמנה רבעין והוו להו רביע מהתחומין ומהקרנות שהן שלשים ושתי' דקסבר אין מגרש לקרנות והיינו דקאמר מכל צד רביע הוא כלומר המגרש שאנו חושבין הוא מכל צדדי העיר לבד ולא סביב בקרנות והן הן רביע מהכל בלא חשבון העיר עמהן:

מאן דמרבע כו'. גרבין כמו מדות וצדדין כלומר דפרושי קא מפרש למילתיה ועל חשבון הרצועות שהן בתוך המרובע קאי דהרי מי שמרבע רבוע השוה בכל צדדיו שהוא ד' על ד' צריך שיהא בתוכה ששה עשר רצועות של א' על א' וכן חשבון העיר ומגרשיה אם היו סביב ד' אלפים על ד' אלפים והיו בה ט"ז רבעים של אלף על אלף אבל אין אנחנו מחשבין למגרש סביב מטעמא דאמרנו ולפיכך היו בכל צדדי המגרש רביע כמו שביארנו:

כהדא לבנה. כלומר דר' מנא ור' אבין פליגי נמי בפלוגתא דר' ירמיה בשם רב ור' יצחק ור' מנא משער בעיר עגולה ונתן סי' כהדא לבנה שעגולה היא וכדפרישית:

ור' אבין. מפרש כר' יצחק בעיר מרובעת ומשער כהדא רצועה כמו שחולקין ברצועות השוות במרובע השיווי:

ר' אושעיה. נמי כר' אבין ס"ל ונתן מאה על מאה סימן דמשער כהדא דסיקרין כמדות המרובעות של הסוחרים ומוכרי התבוא':

חמשין על חמשין בית סאה. איידי דאיירי במדת שטח המרובע קאמר לה ומביא ראיה להא דלעיל דהרי מקום שזורעין בו בית סאה מחזיק חמשים על חמשי' ואם יש כאן מאה על מאה מרובעין תמצא בו בית ד' סאין דבמאה על מאה יש ד' פעמים חמשים על חמשים כזה ומייתי עלה עובדא כהדא דריש גלות' השליכו עליו מס ליתן להמלך חדר א' של ארבעים על ארבעים וימלאהו חטין:

אמר ליה פייסין. נתן לו עצה שיפייסן ויקחו ממנו חדר אחד של עשרים על עשרים עכשיו יעוד חדר אחד כ' על כ' לאחר זמן ומתוך כך לא יבינו ויסברו שממלא להם שאלתם:

ואת מיתגר פלגא. יבין כך אתה נשכר החצי שהרי במרובע מ' על מ' יש ד' פעמים כ' על כ':

אין מקדרין. כמו מקדרין בהרי' דאמרי' בעירובין פ"ה ולשון נוקבין הוא דכשמודד תחומי שבת והגיע להר ואינו יכול להבליע מדרונו שהוא יותר מחמשים אמה לפי מדת החבל אשר מודד בו ואז צריך למדוד גם המדרון רואין כאלו נוקבין אותי ומודדין דרך הנקב למעט מדת מדרונו כדאמרינן שם שהתחתון נותן את החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו ונמצא מתמעט המדרון חצי קומתו של אדם:

לא בערי הלוים. כשמודדין תחום ערי מקלט לקלוט כדתנן בפ"ב דמכות כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט:

ולא במקום עריפה בנחל. בעגלה ערופה כשמודדין לידע איזו העיר הקרובה אל החלל אין מקדרין בהן אלא מודדין הרים וגאיות כקרקע חלקה כדמפרש בבבלי עירובין טעמא דמדידתן של תורה הן:

ניחא. כהאי מ"ד דאמר במתני' דדרשינן אלף אמה מגרש ואלפיים אמה דקאמר תחום שבת ואין אנו למדין כלום מערי מקלט ניחא דאע"פ דשם אין מקדרין בתחום שבת מקדרין דלהקל אמרי' בהן:

ברם. אבל למ"ד דלא קאי אתחום שבת ולא מצינן לה רמז במקרא אלא מתחום דערי מקלט ילפינן כמו דכתיב בהו אלפים כן נמי לתחום שבת קשיא דלעיקר לערי מקלט אין מקדרין ולטפילה שלמדו ממנה מקדרין בתמיה ולא משני מידי ובמכות שם קאמר בפשיטות דלא אתייא אלא כהך מ"ד שיש רמז במקרא לתחום שבת:

ומנין שלא היו קוברון כו'. איידי דאיירי בערי הלוים הכא מסיק לה למילתייהו:

ולא ניתנו לקבורה. להלוים שיהיו קוברין בהן אבל הרוצח אם מת שם תהא קבורתו וכן אמרי' בבלי מכות דף י"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף