קרבן העדה/גיטין/ז/ג

קרבן העדה גיטין ז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זה גיטיך מחולי זה. משמע מחולי זה ואילך וכיון שמת מתוך החולי נמצא שאין הגט חל אלא לאחר מיתה:

מהיום ולאחר מיתתי אינו גט. ר"ל גט ואינו גט דמספקא לן אי תנאה הוי מהיום אם אמות וכיון שמת נתקיים התנאי ונמצא שהוא גט משעת נתינה או חזרה הוי שחזר ממאי דאמר מהיום ואמר לאחר מיתה יהא גט ואינו כלום כיון דלא אמר מהיום אם מתי:

חולצת. שמא אינו גט:

ולא מתייבמת. שמא גט הוא וה"ל גרושת אחיו וקיימא עליה באיסור כרת:

גמ' ורבותינו אמרו ה"ז גט. אהא דתנן לקמן סוף פירקין ה"ז גיטיך אם לא באתי מכאן ועד י"ב תדש ומת תוך י"ב חדש אינו גט אמרו רבותינו ה"ז גט דסברי כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו דלהכי איכתוב זמן בשטר לידע אימתי מסר לו וה"ל כאומר מעכשיו דמיא וה"נ האומר זה גיטיך אם מתי הוה גט דלר' יוסי אע"ג דלא כתב מהיום כמאן דכתב מהיום דמי ותנן מהיום אם מתי ה"ז גט:

בגיטין. הא דאמרן:

ובשמן. שהתיר שמנו של עכו"ם דמעיקרא אסרי ליה כדאמרינן פ"ק דשבת:

ובסנדל. פ"ג דנדה תנן המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקבה ורבותינו העידו סנדל צריך צורת פנים וכל שאין לו צורת פנים טהור:

בית דינו חלוק עליו בגיטין. וסוברים דאינו גט:

מהו שתהא מותרת לינשא. לרבותינו דאמרי ה"ז גט אם מת תוך י"ב חדש דודאי לא יבא עוד מי אמרינן כבר קיים התנאי ומותרת להנשא מיד או דלמא אסורה לינשא עד לאחר י"ב חדש דאז איקיים ליה תנאה:

אסורה לינשא עד לאחר י"ב חדש. דאמרי' שמא יעשה לו נס ויחיה ויבא ויקיים תנאו:

ה"ג רבי ורבותינו לרבנן. הקשו:

ה"ג מתיב ר' לרבנן למה אתון אמרין. אמתני' מקשה דתנן בסיפא באומר מהיום אם מתי ה"ז גט מ"ט הוה גט משום דאמר אם דה"ל מעכשיו:

ה"ג והא רישא ואם אתון אמרין אינו גט. דתנן ברישא זה גיטיך אם מתי לא אמר כלום:

אלא. בשביל דאמר מהיום אתם אומרים דהוה גט א"כ במהיום ולאחר מיתה נמי ליהוי גט:

ה"ג מתיבין רבותינו לרבנן וכו' והא סיפא מהיום ואתון אמרין אינו גט. דתנן בסיפא מהיום ולאחר מיתה אינו גט ש"מ דמהיום לא מהני:

אלא. בשביל דאמר אם לכך הוי גט א"כ אף באומר זה גיטיך אם מתי הוי גט:

תמן מחלפין. בבבל מחליפין הקושיות דר' לרבותינו ודרבותינו לר':

דברי ר' תמן. הא דפליגי ר' ורבנן התם כדתניא בבבלי בפרקין דף ע"ד כרבנן דהכא סתם מתני' דר' ולכך מהיום אם מתי מהני דה"ל כאומר ע"מ אבל באומר מהיום ולאחר מיתה מודה ר' דאינו גט:

ע"מ אם מתי וכו'. האומר ע"מ סתם לר' מי הוי כאומר ע"מ אם מתי או דלמא כאומר ע"מ לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה:

א"ל ע"מ אם מתי. משמע דהאומ' ע"מ כאומר מעכשיו דמי:

ה"ג דברי רבנן דהכא דהוא רבנן דתמן. דר' ורבנן במהיום ולאחר מיתה פליגי וקסבר ר' דתנאה הוי ורבנן מספקא להו אי תנאה הוי ומתני' דהכא רבנן:

תמן תנינן. פ' יש נוחלין:

הכותב נכסיו לבניו. במתנת בריא צריך שיכתוב מהיום ולאחר מותי דמשמע גוף הקרקע יהא קנוי לך מהיום ולא תאכל פירות עד לאחר מיתה ואם לא כתב מהיום אין המתנה כלום דאין מתנה לאחר מיתה:

אינו צריך. לכתוב מהיום:

זמנו של שטר מוכיח עליו. שמאותו היום התחילה המתנה דאלת"ה זמן שנכתב בשטר למה נכתב:

אינה אוסרתה. דוקא מתנה שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה הוי מתנה אבל אם נתן גט ואמר מהיום ולאחר מיתה לא מהני כדתנן במתני' מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט:

אינה בגיטין אינה במתנה. מהיום ולאחר מיתה לא מהני בין בגט בין במתנה:

א"ר אילא במתנה וכו'. ר' אילא פליג אר"ז וסובר דאיכא לחלק בין גט למתנה כדאמרי חברייא ול"ק מתנייתא אהדדי:

כגט כרות הוא. בתמיה וכי נאמר דגט כרות הוא דא"כ למה אמר ולאחר מיתה דליכא למימר לשייר לו גופה כל ימי חייו שהרי גופה הוא מגרש וכיון דלאו כרות הוא אלא חזרה הלכך אינו גט וגי' הרשב"א אין גיטו ברור:

לשייר לו מעשה ידיה. דלמא ה"ק מהיום יהיה גופה מגורש מיד ומעשה ידיה יהיו שלו עד לאחר מותו:

לא מצינו אשה נשואה לזה. דהא קאמרת ה"ז גט וא"כ מותרת לינשא לאחר איך יהיו מעשה ידיה של הראשון:

והוה ר"ז. משבח ליה לר' אילא וקרא עלוי בן התורה כלומר איש שהוא מגודל על ברכי התורה ויודע להסביר טעמיה וי"מ אומן בונה בניין של תורה והראשון נ"ל:

אף בגט שחרור כן. מיבעיא ליה האומר לעבדו ה"ז שחרורך מעכשיו ולאחר ל' יום מי פליגי ר' ורבנן כדמסיק או דלמא אף רבנן מודו דהוי גט ומעשה ידיו הוא דשיירי:

ע"ד דר' ה"ז גט. ואינו יכול לחזור בו בתוך שלשים דהא דקאמר ולאחר ל' יום תנאי הוי ולא חזרה:

ע"ד דרבנן אינו גט. דחזרה הוא דהוי ויכול לחזור בו:

אף בהפקר כן. בהפקר נמי מיבעיא לן האומר שדי זו מופקרת מעכשיו ולאחר ל' מי פליגי רבנן וכדמסיק או דלמא מודו הכא דהוי הפקר ופירות הוא דשייר לעצמו כל ל' יום:

אף בהקדש כן. מיבעיא ליה האומר שדי זו הקדש מעכשיו ולאחר ל' יום מי פליגי רבי ורבנן או דלמא מודו רבנן דפירות הוא דשייר:

ופשיט כל עמא מודיי. הכל מודים בהקדש דודאי באופן המועיל הקדיש דאמיר' לגבוה כמסירה להדיוט דמי ותנאי הוה ולא חזרה ואינו יכול לחזור:

אף בקידושין כן. מיבעי' לי' האומר הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום מי פליגי רבנן או לא:

אשכח תני. מצא ברייתא דתני בה ר' אומר מקודשת קידושין גמורין אבל רבנן פליגי עליו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף