קרבן העדה/גיטין/ז/ד

קרבן העדה גיטין ז ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא תתייחד עמו. זה שנתן גט ואמר לה מהיום אם מתי לא תתייחד עמו שמא יבא עליה ותהא צריכה גט שני דחיישינן שמא בעל לשם קידושין ואפילו מאן דלא חייש לקידושין מכל מקום פנויה היא ואסור להתייחד עם הפנויה:

מה היא באותן הימים. לאו ארישא קאי באומר מהיום אם מתי דההוא ודאי כי מיית איגלאי מילתא דהוי גט משעת נתינה והבא עליה פטור אלא באומר לה במסירת הגט ה"ז גיטיך והתגרשי בו מעת שאני בעולם אם מתי רבי יהודה סובר סמוך למיתה הוא דהוי גט ומקמי הכי אשת איש היא והבא עליה במזיד בחנק ובשוגג במיתה:

רבי יוסי. סבר מכי יהיב לה גיטא כל שעתא מספקא לן דלמא שעה זו סמוכה למיתה והוי גט מספק ואע"ג דחי טפי אין ברירה הלכך ספיקא היא והבא עליה באשם תלוי:

גמ' אכל. מאכל גריסין אכילה גסה ומת אע"פ שאכילה זו עלולה קצת להמית בן אדם אפ"ה הוי כמת מאותו חולי:

פונדקאות עצמן. והן מין פרי קטן שנותנין אותן במקפה של גריסין אם אכל מאותן פונדקאות לחוד אכילה גסה ולא עמד מחולי ומת ודאי חיישינן שמהן מת ולא מחולי הראשון:

אם מתי אמר ה"ז גיטיך אם מתי מחולי זה ינפל עליו גל בהיותו במטה או שנשכו נחש:

ה"ג. אינו גט שלא מת מאותו חולי:

שלא עמד מאותו חולי דאם לא עמדתי משמע בין מחולי זה בין מחולי אחר:

תני אף המסוכן. לא תתייחד עמו דחיישינן שמא יבעול:

ה"ג מעשה היה כיון שבעל מת. שבעל כשהיה מסוכן ומת ש"מ דיש לחוש גם במסוכן שמא יבעול:

שלא עמד מאותו חולי. ל"ג ליה הכא:

ופריך ועבד ושפחה נאמנין. להעיד שלא בעל בתמיה הואיל וראו עדים כשרים שנתייחדה איך נאמר שאלו נאמנין לומר שלא בעל וקס"ד דעדות כשרים מכחישין את אלו איירי:

ומשני יודעין הן. עדים הרואים הייחוד יודעים שעבד ושפחה שם א"כ אין זה ייחוד נמצא שאין אלו סותרים עדות הכשרים וקמ"ל מתני' דבכה"ג אין עדותן עדות:

כהדא. כהא דתניא דבעינן לענין ייחוד דוקא עדות ברורה משני עדים אבל עד אחד לא מהני:

באחד בשחרית. עד אחד ראה בשחרית שנתייחדה עמו ועד אחד בערבית:

נתייחדה עמו. זמן מה שיכול לבעול באותו זמן ומפורש פ"ק דסוטה:

ואין חוששין לה משום קידושין בבעילה. להצריך גט דלא בעל לשם קידושין:

אין חוששין לה משום כלום. וריב"י פליג אפי' לא נתיחדה כדי בעילה חוששין לה משום קידושין דאמרי' מסתמא נתן לה כסף לקידושין:

בו אין חוששין וכו'. לומר כיון דנתייחדה עמו מסתמא בזמן מועט כזה נתן לה כסף לקידושין ואתיא ככ"ע:

אף חוששין לה וכו'. דכיון שכבר היתה אשתו ונתייחדה עמו מסתמא קידשה בביאה:

אתיא דב"ש כרבנין. דתנן לקמן פ' הזורק המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי בש"א אינה צריכה גט שני צריכה גט שני ש"מ דסברי ב"ש אע"פ שנתייחד עמה לא אמרי' ודאי בעל וכרבנן דהכא וב"ה סברי כריב"י:

ה"ג ליידא מילה דתנינן תמן וכו' ואמתני' קאי דתנן רי"א כאשת איש לכל דבריה וקאמר לאיזה דבר היא כאשת איש וקאמר דתנינן תמן כתובות פ' נערה:

וזכאי וכו'. הכי תנן האב זכאי בבתו בקידושיה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה וכו' ניסת יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה מסר האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל:

ה"ג ובהפרת נדריה ליידא מילה ר' לעזר אומר ליורשה ריש לקיש אומר להפרת נדריה אר"ז זאת אומרת שהיא כאשת איש לכל דבר. וה"פ בכתובות אמרי' לאיזה דבר היא ברשות הבעל וא"ר לעזר ליורשה ור"ל אמר להפרת נדריה ואר"ז כי היכי דפליגי התם פליגי נמי הכא לדברי ר' יהודה לאיזה דבר היא כאשת איש:

ופריך מחלפא שיטתיה דר"י. קשיא דר"י אדר"י:

תמן. ריש יומא תנן רי"א אף אשה אחרת מתקנין לו לכה"ג קודם יה"כ שמא תמות אשתו ואינו יכול לעבוד ביה"כ דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו ודרשינן ביתו זו אשתו ש"מ דר"י חייש למיתה והכא תנן רי"א כאשת איש לכל דבריה והבא עליה חייב חטאת ולא אמרינן שמא עכשיו הוא שעה סמוך למיתתו:

ומשני תמן. התם עבודת יה"כ שהכה"ג עושה היא עבודת הציבור הלכך חייש ר"י אבל הכא ביחיד איירי לא חיישינן להחמיר:

ה"ג והא אשכחנא דר"י מחמיר ביחיד דתניא וכו' וכ"ה ביומא דף ג':

שופר. תיבה שנותנין בה מעות והיו במקדש י"ג שופרות כדתנן פ"ו דשקלים ואר"י לא היה שם שופר לקיני חובות שהיולדות מקריב שתי תורים או בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה לא היו זורקין מעות לאלו לשופר משום תערובות חטאת שמתו בעליה ש"מ דחייש ר"י אפי' ביחיד לשמא ימות:

בעילתה מהו. האומר לאשתו ה"ז גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה ובנתיים בא אחד עליה ואח"כ מת מהו הויא כודאי מגורשת ופטור או באשם תלוי קאי:

בעילתה ברורה. דמעת שאני בעולם קאמר וה"ק אם מתי יהא גט משעת נתינה וכשמת איגלאי מילתא דגרושה הואי בשעת ביאה ואם לא מת הבא עליה בחטאת:

בעילתה ספק. לכשימות דמספקא לן על שעת ביאה או גרושה הואי דשעה זו סמוכה למיתה שמא אינה זו ואינה גרושה:

ה"ג מ"ד בעילתה ספק מביא אשם תלוי ומ"ד בעילתה ברורה אם מת פטור לא מת מביא חטאת וכדפרישית וכ"מ בבבלי א"נ מ"ד בעילתה ברורה מביא חטאת ומ"ד בעילתה ספק מת באשם תלוי לא מת מביא חטאת והראשון נראה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף