קובץ על יד החזקה/ברכות/ו

קובץ על יד החזקה ‏ ברכות ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

הנ"י לפירות ה"ז מגסי הרוח. וכתב הלבוש א"ח סימן קנ"ח דה"ט משום דתרומת פירות אינו כ"א מדרבנן ואף בזיתים וענבים עיקר חיובם מה"ת אינו אלא ביין ושמן היוצאין מהם. ה"ז דבר חדש ועיין מ"ש בשלום ירושלים פ"ב דחגיגה דף ז':

ה

כל כו'. עיין השגת הראב"ד ועיין מ"ש לעיל בפ"ד הלכה ח' מהלכות ק"ש:

ז

מים שנשתנו מראיתן. כתב הב"י בסי' ק"ס בשם הרא"ה דטעמא דומיא דקידוש ידים ורגלים מן הכיור והתם מסתברא משום דכתיב מים יתירא ומהכא דייקינן דמים בהוייתן בעינן שלא נשתנו ועיין ברכי יוסף שהקשה ע"ז מהא דאמרינן בזבחים כ"ב אמר ר"י אמר ר"ל מי מקוה כשירין למי כיור וכ"פ רבינו בפ"ח מביאת מקדש כל המימות כשירים לקידוש ובלבד שלא ישתנו מראיהן אלא יהיו כמים הכשירים לטבילה אלמא מי כיור ומי מקוה כהדדי נינהו ותנן פ"ז דמקואות הדיח בו סלי זיתים וענבים ושינו מראיו כשר ותו תנן התם דאין מי צבע פוסלין את המקוה ושינוי מראה דפוסל במקוה היינו אם נפל בו יין וכיוצא דנשתנו מחמת משקה אחר שנפל לתוכו כמ"ש רבינו ספ"ו דמקואות וכיון דמי כיור כמי מקוה הרי משכחת במי כיור שינוי מראה ולא פסיל כנפלו בו מי צבע וכיוצא דוגמתו דכשר בטבילה ואיך פסק הרא"ה ותני במי כיור דכתיב מים יתירא דבעיא מים כהוייתן שלא ישתנו צורתן דהרי זמנין דמשכחת במי כיור דנשתנו צורתן ולא הוייתן וע"ש שכתב דהרא"ה חולק בזה עם הרמב"ם וסובר דמי כיור חמורים ממקוה ובכל שינוי מפסלי וחיליה דידיה מהא דאמרינן בסוטה דף ט"ו אמר רבא כלי שנתאכמו פניו פסול מה מים שלא נשתנו כו' ע"ש. ולפ"ז יש כאן מחלוקת לשיטת הרא"ה פוסל בנט"י שינוי מראה הכשירה במקוה ולשיטת רבינו אינו פוסל כ"א מה שפוסל במקוה וקשה ע"ז הא רבינו פסק שינוי מחמת מקומן פסול ואמאי הא במקוה לא פסל שינוי מחמת מקומן אלא צ"ל דגם דעת רבינו מסכמת עם דעת הרא"ה ושם לא כתב אלא דין דאורייתא ורבנן החמירו במי כיור כמו שכתב התוספות במסכת סוטה שם ובס"ד אכתוב בזה בפ"ה מהלכות ביאת מקדש:

ח

או ששרה בהם פתו. אם ראובן שרה פתו במים של שמעון אתינן לפלוגתא אם אדם אוסר דבר שאינו שלו מפני שהוא ע"י כוונה כ"כ ברכי יוסף בשם מהר"א נחום בתשובה ואפשר דבדבר דרבנן יש לסמוך להקל:

חדשים לא פסלן. ואם יש בכלים עפרורית וקסמין אף שהן חדשים פסולין וה"ה אם בדק הכלים במים לראות אם שלמים הם או שבורין פסולים וגם מים שנתנום בכלים חדשים שרוצה להכניס בהם יין או שמן לקיום כדי שישאבו מים שאז לא ישאבו יין ושמן פסולים. שו"ת בית דוד סי' תק"ל הביאו ברכי יוסף שם:

י

כדי רביעית לכ"א ואחד. עיין כ"מ דהא דתנן מי רביעית נותני לידיה לאחד אף לשנים מיירי דוקא במים שניים אבל מים ראשונים לכ"ע בעינן רביעית לכ"א ואחד וקשה לפי שיטת רבינו הא דאמרינן במסכת נזיר דף ל"ח והאיכא הא דתנן מי רביעית ומשני בפלוגתא לא קא מיירי ופירש"י שם דהא פליג ר"י בלבד שלא יפחות לאחרון דלשנים בעינן רביעית לכ"א ואחד וכוונתו דאי הוי תני נט"י הוי צריך להאריך אם לאחד או לשנים. ולפ"ד רבינו עדיין קשה אמאי לא תני נטילה ראשונה לכ"ע בעינן רביעית לכ"א ואחד ויש ליישב דרבינו מפרש הא דאמרינן שם בפלוגתא לא קמיירי קאי אפלוגתא דר"מ ור"י אם ידים טהורות לחצאין וכדאמרינן במסכת גיטין אלא דקמשי פלגא פלגא דידיה והוי צריך להאריך דלא בעי רביעית בפעם אחת ומש"ה לא תני לה ודו"ק היטב:

יג

והקוף נוטל לידים. עיין השגת הראב"ד וכ"מ. ונראה דמודה רבינו גבי שחיטה דפסול שחיטת קוף כמ"ש הרא"ש בפ"ב דחולין אבל נפלה סכין מידו בלא כוונה הוי כאילו מונחת על הקורה ולא קרינן ביה וזבחת כו' ובלא כוונת שום דבר א"א מדכתיב וזבחת דהוי כמו ועשית וצריך לכוין לשום דבר מעשה ובע"א לא מקרי כח גברא עכ"ל. וכ"מ בלשון רבינו פ"ב מהלכות שחיטה הלכה י"ב שכתב וזבחת עד שיהיה זובח אדם אע"פ שאין מתכוין לשחיטה ובל"מ נתקשה בדבריו שם. ולפ"ד כוונתו עד שיהיה זובח אדם דהיינו שהיה כוונת אדם בדבר הגורם זביחה מיהת וכמ"ש הרא"ש ובא למעט שחיטת קוף ובמ"א סימן קנ"ט כתב לחלק בין דאורייתא לדרבנן ליישב דברי רמ"א ביו"ד סימן ב' וא"צ לזה וק"ל:

טו

מים כו'. עיין כ"מ שכתב ואע"ג דאמרינן בפרק אין מעמידין דף ל"ז ע"ב כי אתא לקמיה דרבי ינאי אמר להו הא מיא בשיקעתא דבנהרא זילו טבולו כצ"ל:

טז

בין בחמי האור. עיין כ"מ שכתב דהר"מ פסק כל"ב ונראה דלטעמיה אזיל כמ"ש בהלכה ז' דס"ל דמי כיור דומין למי מקוה מה"ת משא"כ לשיטת הרא"ה דמי כיור בעינן מים שלא נשתנו כלל ובהוייתן יהיו מדכתיב מים יתירא ונט"י דמי למי כיור וא"כ מי כיור ודאי דפסולין אם הם חמי האור דנשתנו מהוייתן וא"כ גם לנט"י פסולים ול"ק ול"ב מחולקים בזה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.