אבן האזל/ברכות/ו

אבן האזל ‏ ברכות ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כ

צריך אדם לנגב את ידיו ואחר כך יאכל וכל האוכל בלא ניגוב ידים כאוכל לחם טמא, וכל הנוטל ידיו באחרונה מנגב ואח"כ מברך ותכף לנטילת ידים ברכת המזון לא יפסיק ביניהם בדבר אחר אפילו לשתות מים אחר שנוטל ידיו באחרונה אסור עד שיברך ברכת המזון.

הנה בגמ' נ"ב ע"ב אמרי ב"ה לב"ש ד"א תכף לנט"י סעודה, ולכן עדיפא למזוג הכוס תחלה ואח"כ נט"י, והרמב"ם השמיט הלכה זו וכן השמיטו הרי"ף, והטור בסי' קס"ו כתב בשם רבינו יואל שאין לחוש על הפסק בין נטילה להמוציא כיון שהשולחן לפניו ודעתו לאכול לא חשיב היסח הדעת וההיא דתכף לנטילה ברכה מפרש לה על מים אחרונים וכן פירש הרי"ף והרמב"ם ז"ל עכ"ל, וכתב הב"ח בטעמא דדחו הראשונים ברייתא זו מהלכה משום דבדף מ"ב ע"א אמר רב דשלש תכיפות הן וחשיב תכף לנט"י ברכה דמפרשי לה לענין מים אחרונים וברהמ"ז וכיון דלא חשיב רב נמי הא דתכף לנט"י סעודה מוכח דלית לן הך תכף לנט"י סעודה, ואף דבתוס' תי' דמשום דשנוי במשנה לא חש למתני לא ניחא להו בהאי תירוצא.

והט"ז שם חילק בין דין תיכף לנט"י ברכה ובין תיכף לנט"י סעודה דלענין הפסק ולישב בטל אמרי' דיש איסור לעשות כן במים אחרונים דומיא דשאר תכיפות דחשיב שם תכף לסמיכה שחיטה ותכף לגאולה תפלה דבאלו יש איסור אפילו בלא עשה שום מעשה ויושב בטל משא"כ בתכיפות דנט"י לסעודה אין איסור ביושב בטל אלא בעושה מעשה בינתיים וכמש"ה התוס' בפ' ע"פ, דדוקא מעשה רבה כגון מזיגת הכוס דצריך דקדוק הוי הפסק, ורבינו יואל דמתיר בהפסק בין נטילה להמוציא לא התיר אלא ליישב בטל אבל פשיטא דלא התיר לעשות איזה מעשה בינתיים, והנה לפי ד' הט"ז לא יתיישבו ד' הרי"ף והרמב"ם שהשמיטו הא דתיכף לנט"י סעודה, ואף דהביא הרי"ף הא דמוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים הא בודאי ליכא למילף מינה דהא לב"ה איכא טעמא אחרינא משום דמותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין ואיכא למיחש שיטמא הכוס את הידים, איברא דאפשר לומר דעכשיו שאין אנו נוהגין דיני טומאה וטהרה א"כ לאו טעמא הוא משום טומאה, וכיון דהרי"ף מפרש למתני' דהאי מוזגין את הכוס הוא כוס של קידוש ודלא כפיר"ת בפסחים ק"ו ע"ב דבחול מיירי א"כ ממילא שמעינן דתכף לנט"י סעודה, בכ"ז קשה דלא היה לו להשמיט הטעם דמפורש בברייתא דהא אנן לא נדע מעצמנו טעמא ונ"מ לשאר עסקים דאסור להפסיק בהם בין נט"י לסעודה, ועוד דהרמב"ם העמיד רק סדר הדברים בסעודה ולא הודיענו שום מחלוקת בזה ומסדר הדברים אנו למדין דמוזגין את הכוס ואח"כ נט"י אבל מנ"ל למילף מזה דתכף לנט"י סעודה ולכן דעת הרמב"ם בודאי לא יתיישב לפי דרכו של הט"ז.

ולכן נראה דהנכון כדברי הב"ח דבכונה השמיטו הרי"ף והרמב"ם האי דינא וס"ל כד' רבינו יואל שכתב שאין צריך ליזהר להפסיק בין נטילה להמוציא, ובאמת דעיקר חידושו של הט"ז דבדין תכף לנטילה ברכה הוי הפסק אף היכי דיושב בטל לא נזכר כלל מזה ברמב"ם דאסור לישב בטל אחר מים אחרונים דהרמב"ם כתב ותכף לנט"י ברהמ"ז לא יפסיק ביניהם בדבר אחר אפילו לשתות מים מוכח מדבריו דלא כד' הט"ז דאסור להפסיק דוקא בדבר אחר כאכילה ושתיה עד שיברך ברהמ"ז ועיקר טעמא דהתם מפני שנתחייב לברך אסור לעשות מעשה אחר עד שיברך, וכן כתב הכ"מ דדוקא באכילה ושתיה אסור להפסיק ע"ש, (ובטעמא דגבי סילק פסק הרמב"ם בפ"ד הל' ז' דאסור רק לשתות בלא ברכה והכא אסור לגמרי אפי' בברכה נראה משום דשם לא הסיח אלא מסעודה ולא קבל עליו לברך ברהמ"ז ואם היו מביאין פירות היה אוכל אבל כיון שנטל ידיו כבר הפסיק לגמרי ונתחייב לברך) אמנם צריך ליישב לפי"ז למה דחו מהלכה סתם ברייתא דתכף לנט"י סעודה.

והנראה ליישב דהרמב"ם מפרש דהא דאמרי ב"ה תיכף לנט"י סעודה אין פירושו דזהו עיקר דינא והיינו דדינא הכי דתיכף לנט"י סעודה ולכן אסור למזוג הכוס בין נטילה לברכה, אלא דפירושו תיכף לנט"י סעודה היינו דלדידן נמצא דתיכף לנט"י סעודה, והוא דמעיקר הדין תלוי בהיסח דעתו ואם יהיה בזה היסח הדעת אסור ובלא היסח הדעת לא חשיב הפסק ומותר, ואמרו ב"ה לב"ש דההנהגה דידן דמוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים עדיפא טפי דהוי תכף לנטילה סעודה וליכא למיחש משום היסח הדעת וזהו מה דאמרי אפ"ה הא עדיפא טפי והיינו דלאו דינא קאמרי אלא דלדבריהם עדיפי טפי.

וביותר מוכח כן לשיטת הרמב"ם בפ"ז מה' אבות הטומאות ה"ב דכתב דמשקין טמאין אינן מטמאין את הכלים אלא שיהיו אותן משקין טמאין מחמת אב הטומאה דאורייתא או דרבנן, אבל משקין הבאין מחמת טומאת ידים אין מטמאין כלים, והראב"ד שם השיג ע"ז מסוגיא דידן דאמרי' גזירה שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מחמת ידים ויחזרו ויטמאו את הכוס, עכ"פ לשיטת הרמב"ם דלב"ה משקין הבאים מחמת ידים אין מטמאין כלי נמצא דלדעת ב"ה ליכא חששת ב"ש כלל וא"כ מאי אמרי להו לדידכו דאמריתו אסור מ"מ הא עדיפא טפי דמה שייך לומר הא עדיפא כיון דסברי דמדין אסור להפסיק בין נט"י לסעודה, דבשלמא אי מודו לב"ש בהא דמשקין מטמאין כלי א"כ בדרך ב"ה נמי איכא חששא שיטמאו הידים את הכלי ושייך לומר בזה דהא עדיפא אבל אי לצד ב"ה אין טענה כלל ובהא איכא איסורא מה שייך לומר הא עדיפא, ואין לומר דגם בזה אמרו ב"ה לטעמייהו דב"ש וכמש"כ הכ"מ [בשם] מהר"י קורקוס דא"כ כי היכי דאמרי ב"ה לדידכו דאמריתו אסור להשתמש כו' הו"ל למימר נמי ודאמריתו משקין הבאין מחמת ידים מטמאין כלי, וע"כ דבאמת ב"ה לית להו כלל דינא דב"ש לענין זה רק בהא דאסור אמרי להו אפי' אי חיישינן דבזה שייך להחמיר ולחוש משום נצוצות אף דב"ה לא חיישי מ"מ הא עדיפא, וא"כ לשון הא עדיפא לא שייך אלא אם נימא דפירושו דהנהגה שלנו נכונה יותר דבהא דמוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים עדיפא טפי דיהיה בזה תכף לנטילה סעודה ולא נצטרך לשמור מהיסח הדעת, אבל רק עדיפות איכא בזה ואין איסור בזה דבאמת לא אמרינן תכף לנט"י סעודה מן הדין מדלא חשיב לה בהדי ג' תכיפות.

ולמש"כ נראה דבאמת מוכח מהסוגיא כשיטת הרמב"ם בהל' אבות הטומאות דמשקין הבאין מחמת ידים אין מטמאין כלי דאי כשיטת הראב"ד והראשונים דסברי דמשקין מחמת ידים מטמאין כלי אליבא דכו"ע א"כ יקשה טובא אמאי אמרי ב"ה הכי עדיפא טפי דמאי עדיפותא דהא משום דין תיכף לנט"י סעודה באמת לא אמרינן דאם סח והפסיק נתבטל הנטילת ידים אלא דאמרינן דאסור להפסיק בינתיים שמא יסיח דעתו וא"כ גם לב"ה איכא חששא דשמא יטמאו הידים את הכוס, ואם ניישב משום דלענין אכילת חולין בטהרה אין עליו איסור אבל לאכול בלא נט"י איכא איסורא א"כ הדר יקשה דלמה אמרו הא עדיפא יאמרו דאסור למזוג הכוס אחר הנטילה, וע"כ מוכח דאין הכונה תיכף לנט"י סעודה דהוא דין וחיוב אלא דקאמרי טעמא דהנהגה דידן עדיפא טפי דהוי תיכף לנט"י סעודה וכמש"כ ולהכי לא אמרו אלא דעדיפא, וכיון דמוכח דהאי תכף אינו עיקר דינא א"כ באמת יקשה במאי עדיפא דברי ב"ה דמוזגין הכוס ואח"כ נט"י הא בזה איכא נמי חששא דיטמאו משקין את הכוס וע"כ צריך לומר דב"ה לית להו דמשקין הבאים מחמת ידים מטמאין כלי, ונמצא דב' פסקי הרמב"ם מוכרחים אהדדי ואזדו לשיטתייהו.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.