קובץ על יד החזקה/אישות/טו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אחר הנשואין. כ' הפרישה דמ"ש רבינו אחר הנשואין רבותא קאמר והמל"מ תמה הא רבינו מהסוברים דתנאי לא מהני בעונה. ואין זה תימה דוודאי הוא א"י להתנות אבל אם היא מוחלת לו קודם הנשואין והרשה לו למנוע עונתה בעת שירצה לא שייך בזה מתנה ע"מ שכב"ת. ובעיקר הדין אם יכול להתנות על עונה כבר כתבתי בפ"ו הל' י' דלשיט' הירושלמי גם עונה הוי דבר שבממון ע"ש ובגוף הדין דתלמודא דידן מחולק בזה עם הירושלמי י"ל עפ"י מה שבארתי בפי"ב הל' ב' דלראב"י עונה ילפי' מק"ו והיינו מה דברים שלא נשאת עליהם חייב דברים שנשאת עליהם לכ"ש ודברים שלא נשאת עליהם מתחילה היינו מלבושים ודברים שבממון הוא א"כ לראב"י אף דילפי' לעונה מק"ו מ"מ די לבמה"ד להיות כנדון כמו דיכול להתנות על המלבושים א"כ הירושלמי מצי סובר כראב"י ושפיר קאמר דגם בעונה יכול להתנות ורבינו פסק כרבנן דילפי' עונה מקרא ומסברא דעל צערי' דגופא אינו בכלל ממון והוי מתנה ע"מ שב"ת ומזה ראי' לשיט' רבינו דעונה מה"ת.
ה"ז מותר וכו'. עי' הה"מ דמשמע כן בגמ' ברשות כמה דבעי והב"ש בריש סי' א' הק' ע"ז מנ"ל לרבינו לחלק דלמא גם בלא קיים פ"ו ג"כ מהני רשות ע"ש ונראה דהוכיח רבינו דבלא קיים לי' מהני רשות מהא דמק' התלמודא שבת דף קי"ח ע"ב בהא דאמר ר"י ה' בעילות בעלתי וכו' למימרא דר"י מצות עונה לא קיים אלא וכו' ומאי קוש' דלמא עביד ברשות א"ו דכיון דעדיין לא הי' מקיים פ"ו דקימ"ל כב"ה דבעי' זכר ונקיבה לא מהני מחילה שלה והא דקאמר בכתובות ברשות כמה דבעי הוא כדברי רבינו דמיירי שכבר קיים פ"ו והא דנקט עונה משום דעיקר עונה הוא לקיים פ"ו היכא דנתנה לו רשות לבטל עונתה אעפ"כ מחויב לקיים העונה עד שקיים פ"ו כמ"ש רבינו כנ"ל.
ד[עריכה]
זכר ונקבה. כ' הה"מ פי' דוקא זכר ונקבה וכו'. ודלא כמ"ש ר' בון בירושלמי יבמות פ"ו אפי' זכר ונקבה ועי' בחיד' רשב"א דמשמע דתלמודא דידן חולק בזה ועמ"ש הל' א' ודוק.
ו[עריכה]
הי' לו בנים וכו'. בהגהת רמ"א סי' א' סעי' ז' הביא הא דגרסי' בירושלמי פ"ב דיבמות מי שיש לו בן מכל מקום אפי' ממזר ורבינו והרי"ף והרא"ש שהשמטוהו ס"ל כיון דלא פי' כן בתלמודא דידן משמע דחולק בזה ועי' ברכי יוסף שם שהאריך בזה וכ' שיש גורסי' בירושלמי דבדרך אבעי' קאמר ולא אפשיטא ומשום דבגמ' דידן לא קאמר שבנו הוא לפ"ז ג"כ משמע דחולק בבלי עם הירושלמי ע"כ. ואפשר לומר דגם הבבלי סובר כן ומילתא דפשיטא הוא כיון דקימ"ל כר"ט ס"פ האומר דיכולין ממזרים לטהר ויכול לישא שפחה ולשחרר את בניו שנולדו לו מהם א"כ פשיטא דמקיים פ"ו הגם דדין הולד כמותה מ"מ קיימת פ"ו ולא דמי לסריס וגם ל"ד להיו לו בנים בהיותו עבד ונשתחרר הוא ובניו דשם הבן בעצמו שהוליד אין לו יחוס אחר אביו והא דבירושלמי בעי לה ולפי אית דגורסי' פשיטא לי' ומאי צריך לאשמועי' י"ל משום דהתלמודא ס"פ האומר אי ר"ט לכתחילה או דיעבד קאמר ואי דיעבד קאמר יש מקום לספיקו משא"כ לדידן דקימ"ל דר"ט אפי' לכתחילה קאמר כמבואר בדברי רבינו פט"ו מה' א"ב ה"ד א"כ פשיטא דקיים פ"ו ולא צריך להביא ולפי"ז י"ל דוקא בן ממזר אבל בת ממזרת לא מהני וגם הירושלמי מודה וע"ש בתי"ט וצ"ע.
ח[עריכה]
שהתה וכו'. עי' ברא"ש ס"פ הבא על יבמתו.
יד[עריכה]
אם נשאת לג' תצא שלא בכתובה. עי' הה"מ ואי' תו שם נשאת לרביעי והי' לה בנים אמרי' השתא הוא דברית ולא הביאו רבינו ועי' מ"ש בס"ד בפ"י מה' גירושין הל' י"ג.
יח[עריכה]
ולא תמנע וכו'. עי' הגה"מ מה שהק' מפ' תולין ועי' לח"מ ובס' ברכי יוסף אה"ע סי' כ"ה סתר דבריו והקו' בנקל יכול לחלק ע"ש ואין להאריך.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |