קרית ספר/אישות/טו

קרית ספר ‏ אישות טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצוה מח לפרות ולרבות שנאמר פרו ורבו האיש מצוה על פריה ורביה אבל לא האשה דכתיב פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה איש דרכו לכבש ואין אשה דרכה לכבש ולא תימא וכבשוה תרתי משמע דכבשה כתיב ומבן שלש עשרה שנה שחייב בכל המצות נראה שחייב מדאוריתא גם כן במצוה זו. ומי שהיה עוסק בתורה וטרוד בה והיה מתירא מלישא אשה כדי שלא יטרח במזונות שחייב לזון אשתו ויבטל מן התורה מותר להתאחר שהעוסק במצוה פטור מן המצוה כדילפינן במצות ק"ש וכל שכן תלמוד תורה.

ד

כמה בנים יהיו לו ותתקיים מצוה זו בידו זכר ונקבה שנאמר זכר ונקבה בראם. היה הבן סריס או הבת אילונית לא קיים מצוה דכיון דאין מולידים כשימותו נשאר הזקן בלא בנים מה שאין כן במולידים. נולדו לו ומתו והניחו בנים הרי זה קיים מצות פריה ורביה דבני בנים הרי הם כבנים דכתיב מני מכיר ירדו מחוקקים וגו' ולא מצינו למימר מבני בניו אלא מבני בתו דהא כתיב קרא אחרינא יהודה מחוקקי ונפקו מחוקקים מחצרון שהוא מיהודה מבתו של מכיר דכתיב ואחר בא חצרון אלא בת מכיר וגו' אלמא בני בת כבניו במה דברים אמורים בשהיו בני הבנים זכר ונקבה מזכר ונקבה שהם שנים משנים הוא דאיכא לשבת יצרה אבל היו לו בן ובת ומתו אפי' הניח אחד מהן זכר ונקבה לא קיים מצות פריה ורביה דלשבת יצרה בעינן ופרו ורבו ומלאו את הארץ כתיב דהיינו כשהם חיים אבל מתו ואין לאחד מהם בן או בת הרי כאלו לא היה לו אלא אחד דלשבת יצרה בעינן והא ליכא. היו לו בנים בגיותו ונתגייר הוא והם הרי זה קיים מצוה דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו בני נח דכתיב ויאמר להם פרו ורבו ויש להם יחס דכתיב בלאדן בן בלאדן דאלמא בנים מיקרו אבל עבד שהוליד ונשתחרר לא קיים עד שיוליד דעבד אין לו יחוס דכתיב באליעזר עבד אברהם שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור.

ז

לא ישא אדם אשה שאינה ראויה לילד אלא אם כן קיים מצות פריה ורביה או היתה לו אשה אחרת לפרות ולרבות ממנה נשא אשה ושהתה עשר שנים ולא ילדה כופין אותו להוציא או ישא אחרת הראויה לילד ואף על פי שאין ראייה לדבר זכר לדבר דכתיב מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ומה שלא עלה לו לאברהם אבינו זמן חוצה לארץ מן המנין לפי שנאמר לו לך לך וגו' ואעשך לגוי גדול בארץ ישראל משמע דלאחרים. שהה עשר שנים אפילו בחוצה לארץ ישא אחרת מפשט הכתובים נראה שאחר שבא אברהם אבינו לארץ ישראל חזר למקומו ובשביל זה נענש שלא עלתה לו ישיבה חוצה לארץ ומזה אנו למדים שאם היה הוא חולה או היא ומיהו משמשים מטותיהם וראויה להתעבר אלא שאינם בריאים כשאר כל אדם וכן חבושים בבית האסורים ושמשו בבית האסורים אנו תולים העון שגרם להם להיותם חולים או חבושים גם מנעם מלהוליד כמו אברהם שמנען העון מלהוליד דאם תמצא לומר שהחולי מונעם מלשמש ומלהוליד אין צריך לומר שלא יעלו מן המנין כן כתב הרא"ש ז"ל פרק הבא על יבמתו וכן הולך לסחורה אין עולה לו מן המנין דלשבת אברם בארץ כנען הוא דכתיב. הפילה מונה ליום שהפילה דהא נתעברה ואם הפילה שלשה פעמים הוחזקה לנפלים ויוציא.

טז

ומצות חכמים אף על פי שקיים מצות פריה ורביה שלא ישב בלא אשה שנאמר לא טוב היות האדם לבדו.

יז

וחובה על כל אדם לקנא את אשתו שנאמר וקנא את אשתו חובה ולא יותר מדאי אמרו חכמים אין אדם מקנא לאשתו אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה שנאמר ועבר עליו רוח קנאה וגו' ודרך בני ישראל הקדושים ובנות ישראל הטהורות שיהיה ישובן נאה ומשובח בזיווגם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.