צל"ח/פסחים/קב/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף |
אמרי מדלא אמר זמן מכלל דבשביעי של פסח עסקינן. ואין להקשות לפי מה שכתבו התוס' לעיל דף נ"ח ע"ב דגם כשהיו מקדשין עפ"י הראיה היה נזהרים שלא יבוא פסח בבד"ו ואם כן היכי משכחת לה שביעי של פסח במוצאי שבת נראה לי דאף שהיו נזהרים היינו שהב"ד מאיימי' העדים כדי שיתקלקל עדותן אבל אם בכל אלה העדים קבלו כל האיומים ועמדו בדבריהם לא היו ב"ד יכולים לשנות עדותן והיו מוכרחין לקדש החודש על אותו יום שהעידו העדים שראו הלבנה ומ"ש התוס' לעיל שהיו נזהרין היינו שלא היה שכיח לפי שהב"ד היו עושין כל מה דאפשר אבל אם כל זה בגולה היו צריכין תמיד לעשות שני ימים ולא היו יכולים לסמוך א בד"ו פסח ומה שאמרו כאן מכלל דבשביעי עסקינן היינו ספק שביעי בגולה.
שוב פקחתי עיני וראיתי במרדכי ומבואר בהדיא דשביעי היינו ספק שביעי מטעם דלא בד"ו פסת אלא שלא אסברה לן כיון דלא בד"ו פסח לא הי' להם בגולה להסתפק על בד"ו וכפי מ"ש הוא נכון:
תוס' ד"ה דאית ליה וכו' ועוד דבסמוך דפריך מיקנה"ז לימא דבשמיני של חג מיירי. ובמרדכי הוסיף להקשות על פי' הרשב"ם דמה פריך מיקנה"ז דלמא מיירי בר"ה או בסוכות או בשבועות ואני אומר דאביי ורבא לא פליגי בשבועות ומודה אביי דבשבועות אומר יקנה"ז וע"כ לא קאמר אביי יקנה"ז אלא בפסח ובסוכות שהזמן חוזר גם על מצות אכילת מצה ובסוכות הזמן חוזר גם על מצות ישיבת הסוכה ועיקר בשעת אכילה ולכן פסק בש"ע סוף סימן תרל"ט שאין מברכין על הסוכה אלא בשעת אכילה והקידוש הוא במקום סעודה ולכן סובר אביי שהזמן יש לו שייכות עם הקידוש אף שהזמן אמרו אפי' בשוק היינו זמן דרגל אבל הזמן החוזר על אכילת מצה וישיבת הסוכה הוא שייך להאכילה ולהקידוש אבל בעצרת או בר"ה שאין הזמן חוזר על שום מצוה כי אם על הרגל מודה אביי שהוא מאוחר לכלם ולעיל דף נ"ח ע"ב ביארתי שגם רש"י מודה שאפילו בשעה שהי' מקדשין עפ"י הראי' היו מדקדקים שלא יהי' אד"ו ר"ה אלא שעל לא בד"ו פסח לא דקדקו אז ומעתה אומר אני שהרשב"ם סובר שעל לא אד"ו ר"ה לא היו משגיחין על העדים כל עיקר ונזהרו שלא יהי' אד"ו ר"ה ואפילו בגולה לא צריכין למיחש על ספיקא של אד"ו ומעתה לא משכחת לה שיחול ר"ה או יו"ט ראשון של סוכות או שמיני עצרת במוצאי שבת כלל ולא משכחת לה פלוגתא דאביי ורבא כי אם ביו"ט ראשון של פסח ועוד יותר מזה נ"ל דע"כ לא פליג אביי וסובר יקזנ"ה אלא בליל פסח דוקא משום דודאי גם מצות ארבע כוסות מצוה הבאה לזמן היא וצריך לברך עלי' שהחיינו אלא שיוצא בזמן דרגל ועכ"פ שייך הזמן לכוס של קידוש שהוא אחד מארבע כוסות ולכן סבר אביי יקנז"ה וא"כ סרו כל הקושיית מעל הרשב"ם דפלוגתייהו דאביי ורבא לא שייך אלא בליל ראשון של פסח: