מהר"ם חלאווה/פסחים/קב/ב

מהר"ם חלאווה פסחים קב ב

דף ק"ב ע"ב

דהא יום טוב אחר השבת דאית ליה. כלומר ביו"ט ראשון של פסח ואית ליה כדתנן לא יפחתו לו מד' כוסות. אלא קדושא ואבדלתא חדא מלתא היא ברכת המזון וקדושא תרתי מילי נינהו. פי' קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא דאי אפשר זה בלא זה דאי אפוקי שבתא עיולי יומא טבא הוא ואי עיולי יומא טבא אפוקי שבתא הוא משא"כ בקדושא וברכת המזון דלאו הא בהא תליין כלל והלכך צריכי תרי כסי. וכתבו מקצת חכמי הצרפתים ומינה שמעינן לברכת המזון ושבע ברכות של חתנים שצריכין שתי כוסות שזה לאכילה וזה לחתונה. ותרי מילי נינהו. ולא נהגו כן. וי"א דטעמ' דקדושא ואבדלתא דחדא מילתא נינהו היינו משום דשניהן באין קודם סעודה וה"ה היכא דשניהן באין לאח' סעוד' כי הכא ובכל כי הא פוק חזי מאי עמא דבר. ומ"מ בין כך ובין כך אין צריך ברכת היין אכוס ראשון ולא דמי לקדוש שאוסר עליו שתיה ואכילה כדאמרן לעיל אבל ברכות שבע אינן מפסיקין ונמלך נמי לא הוי דהא דעתיה עליה. ואעפ"י שהם ז"ל כתבו דבכל כוס צריך בורא פרי הגפן. רב אמר יקנ"ה משום דיין גורם לקדוש והגורם תחיל' לעולם וכדאמרי' לקמן וקדוש קודם להבדל' דעיולי יומא עדיף ברישא:

ושמואל אמר ינה"ק דאי לאו אפוקי שבתא לא הוי עיולי יומא טבא הלכך אפוקי עדיף בריש' ומינה אתה למד טעם דברי האחרים.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף