פתחי תשובה/חושן משפט/קכה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לחזור וליטלו עש"ך שכתב משמע דאע"פ שהשליח מקבל עליו כל האחריות כו' ואני אומר שמא לא נאנס כו'. ובס' דגמ"ר כתב בזה וז"ל ואף שהשליח חייב לשלם מ"מ שמא עיניו נתן בו כן נלע"ד כוונת הש"ך עכ"ל:
(ב) נכסים אחרים. עבה"ט בשם סמ"ע וע' בפנים בסמ"ע שכתב ועד"ר מ"ש עוד מזה די"ל דבכה"ג הוה פטור גם המשלח כו' ועיין בת' נו"ב סימן י"ט שהשיג על זה ע"ש. וע' באו"ת ובנה"מ ובת' הרב מו"ה משה רוטנבורג (חח"מ סימן ז') מ"ש בזה:
(ג) המקבל עני. עיין בכנה"ג סעיף כ"ב שכתב בשם המבי"ט ח"א סימן קצ"ה דהוא הדין אם המקבל בעל תורה ומשום מצוה דעץ חיים היא למחזיקים בה שלחו אינו יכול לחזור בו ע"ש וע' בת' שבות יעקב ח"ב סימן קנ"ט שהשיג עליו דבגוף התשובה שם לא פסק כן אלא דוקא בת"ח עני ולרווחא דמלתא כתב שהוא מחזיק בעץ חיים אבל באמת אם אינו עני דהיינו שיש לו פרנסתו בריוח ביתו אפי' הוא ת"ח יכול לחזור בו והביא ראיות לזה ע"ש וכבר הזכרתי מזה בפ"ת ליו"ד סימן רנ"ח סקי"ג:
(ד) נעשה נדר עבה"ט עד מ"מ הי' יכול לישאל עליו ולהתיר כו' וע' בש"ך לעיל סי' פ"ז סקנ"א ומ"ש שה סכ"ה סקכ"ט. ומ"ש עוד דבכה"ג דהכא א"י לישאל עליו להתיר ע' בתומים סק"ח שהוא מסופק בזה מאחר דביו"ד סי' רנ"ח נקט הט"ו שבא ליד גזבר אולי דוקא בגזבר שחשוב כיד עניים אבל בנותן לאדם אחר אפשר דמצי למיתשל הואיל ואמר תן ולא אמר זכי הוה זה רק כשלוחו של נותן ע"ש וע' בת' נו"ב תניינא סי' נו"ן מ"ש בזה והובא קצת בפ"ת לי"ד סימן רנ"ח שם סק"ח ע"ש. וע' בת' בית אפרים (חח"מ סי' ע') אודות ראובן שנתן לשמעון מנה שילוה אותם על עיסקא למי שיוכשר בעיניו והקרן והריוח יהא תחת ידו עד יגיע תור נישואי קטנה אחת מקרובותיו ואז ינתן הקרן והריוח לה או לב"כ שתנשא לאיש והתנה בפי' שקודם הזמן הזה לא יהי' להקטנ' שום זכות בעולם הן בקרן והן בפירות ולא יהא נקרא שמה על המעות הנ"ל ועתה אירע איזה קלקול במעות ובא אבי היתומ' לתבוע את שמעון וערך טענותיו בכתב ושמעון השיבו לאו בעל דברים דידי את שאף אם ימנו אותך אפוטרופס לבתך לטעון עבורה הלא עדיין אין לה זכות במעות כלל ולכשיבא ראובן הנותן ולתבעני אדע מה להשיב לו ועל דבר זה נתעצמו לדין והשיב דבר ברור הוא שהדין עם שמעון דכל כה"ג הך ממונא אכתי ברשותא דנותן קיימא ואם כן אבי הבת לאו בע"ד דידי' הוא ודבר זה מתברר ממ"ש המרדכי פרק מי שמת בשם מהר"ם כו' ומדברי הרא"ש בפרק מציאת האשה שהובא בטור וש"ע סי' נ"ג ס"ג כו'. וגדולה מזו אני אומר דאפי' אם אמר הנותן בפי' להשליש שיהא הזוכ' עבורה שתזכה לכשתגדיל לא קנתה היתומה כמבואר בנדרים דף מ"ח כו' ואין לומר דהוי כמתנה לעני דהוי כמו נדר וא"י לחזור כמבואר בח"מ סימן קכ"ה זה אינו דשם מיירי דאמר הילך ולא הגביל זמן אבל במגביל זמן יכול לחזוד בתוך הזמן כמ"ש הרשב"א בנדרים דף ל' דהאומר סלע זו לצדקה לאחר ל' יום יכול לחזור בו כו' (עמ"ש לקמן סי' רנ"ז ס"א סק"א) ובנ"ד נראה ברור דאפי' אם נעשה באופן דלא מצי הדר ביה והקנין חל ע"כ בהגעת הזמן מ"מ כיון דהשתא מיהא לא זכתה ולא מידי לא בקרן ולא בפירות אין לה כח לדון עם השליש כלל וכו' ונרא' לע"ד דכל כה"ג שאין לה שום זכות בהמעות אלא לאחר שתגדיל אם פשע השליש בהמעות ונגנבו או נאבדו הוא פטור מחמת זכות היתומ' לאחר שתגדיל דאין זה ממון גמור רק גורם לממון וק"ל דלאו כממון דמי ולא דמי למזיק שעבודו של חבירו דמחייבינן ליה מדינא דגרמי דהתם השתא איכא שעבודא עליה וזה הזיקו משא"כ אם עכשיו אין לו כלום לא בגוף ולא בפירות וכמו בנכסיי לך ואחריך לפ' (לקמן סי' רמ"ט ס"ג) כו' ומכ"ש לפמ"ש דהנותן מצי הדר ביה א"כ אין כאן ודאי גורם לממון נרא' ברור לפטרו אף אם הי' פושע ומכ"ש שאין חיוב מוטל עליו לעמוד לדין עם ב"כ של היתומה עכ"ד ע"ש. ועיין מה שכתבתי לקמן סימן רנ"ג סעיף ט' סעיף קטן י"ד:
(ה) ויש אומרים דתן הוי כזכי במתנה ע' בת' שבו"י (ח"ב סימן קנ"ט) שכתב דאפילו לדעה זו מ"מ אם אמר הולך ותן מודה דלא הוי כזכי עד שיתן והוכיח כן מסוגיא דש"ס ר"פ התקבל ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |