פתחי תשובה/חושן משפט/טו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) להפך בזכותו עי' סמ"ע שכ' ונראה דאין לת"ח בזמנינו דין זה כו' אולם הב"ח כ' שדין זה נוהג אף בזמנינו שאין נוהגים בנו דין ת"ח מ"מ חבת התורה והמצות היא על כל דיין להשתדל בכל צורבא מרבנן לדונו יפה כו' ע"ש ולזה נוטה דעת הש"ך סק"א וכ"ד הכנה"נ אות ג' וכ"פ בתשובת שבות יעקב ח"א סי' קמ"ד משום דאף דאין בזה"ז דין ת"ח ממש עכ"פ צורבא מרבנן דהיינו בחור חריף ודאי איכא (וכ' שם דה"ה לענין אקדומי שייך נמי) בזה"ז שהרי הטור והש"ע מדמו אלו הדינים להדדי ע"ש וכ"פ התומים וכ' דאדרבה בדורות אלו חובה עלינו ביותר לסלסל ולרומם הוגי תורה כו' ע"ש וכ"כ בנה"מ שכן עיקר. גם בס' בר"י אות ג' הביא בשם הגאון מו"ה אורי אשכנזי בביאורו כ"י שחולק על הסמ"ע בזה וס"ל דגם לת"ח בזמנינו נוהג דין זה וכ' לחלק דדוקא בדברים שהם רק לכבודו ולהוציא מאחרי' ממון כגון קנס ליטרא דדהבא ולת"ח ליכא פסידא או בחשש איסור כגון נדרים או שלא ידון יחידי שמא יטעה וכן מ"ש משרבו בתי דינים שאינם הגונים כו' דשמא יוציא ממון מהבע"ד שלא כדין או בטעות וליכא פסידא בזה להת"ח באלי אמרינן דאין דין ת"ח בזה"ז משא"כ להפך בזכות ת"ח מצד הדין וכן בענין מסים ביו"ד סי' רמ"ג ובדין להחזיר אבידה בט"ע לקמן סי' רס"ב ובדין אחד מהאחין שעשה במעות האחין סחור' דבת"ח השכר לעצמו לקמן סי' רפ"ז באלו מוכח דגם בזה"ז יש אותו דין ת"ח שלא יפסיד הת"ח כו' והוא ז"ל האריך בענין זה ותמה שם על השבו"י הנ"ל במ"ש דה"ה לענין אקדומי שייך נמי בזה"ז שהרי הטור והש"ע מדמו כו' דלא היה צריך הרב לדרוש סמוכים שהרי לפי שיטתו דאף דאין ת"ח בזה"ז עכ"פ צורבא מרבנן איכא א"כ הרי בנדרים דף ס"ב ע"א לענין לאקדומי אתמר נמי לישנא דצורבא מרבנן ותו לא הוה צריך ללמוד מהקישא. אמנם זהו לפי שיטתו אבל באמת ז"א דודאי לדעת מהרי"ו גם דין צו"מ ליכא בזמנינו כדמוכח להדיא במהרי"ו סי' קס"ג ובתשובות שלו שאחר דיני הבדיקות סימן ס"ח כו' (עמ"ש בפ"ת לא"ה סי' ב' סק"ה) והאריך בזה ומסיק ומ"מ נראה דלענין לאקדומי כ"ע מודו דגם בזה"ז דינא הכי כיון שהטעם להקדים הוא שלא יתבטל מתלמודו כמ"ש הריטב"א א"כ כל ת"ח השוקד על תלמודו אף בזמנינו דין הוא להקדימו וכן משמע מהסמ"ע עצמו שהעמיד דבריו בדין להפך בזכותו ולא נקט בדין הקדימה שנכתב ברישא כו' וגם בדין להפך בזכותו אף דהסמ"ע פשיטא ליה דאין לת"ח בזמנינו דין זה נראה עיקר כסברת הב"ח ומהר"ר אורי הנזכר דס"ל דאף לדברי מהרי"ו הכא מודה וכן משמע מדברי הרב רמ"א ומתה"ד סי' שמ"א כו' עכ"ד ע"ש עוד וע' בתשובת כנסת יחזקאל סי' צ"ה הובא קצת בפ"ת ליו"ד סי' רמ"ג סק"ג ע"ש ועמ"ש לקמן סי' רס"ב סכ"א ס"ק ב' ובסי' רס"ז ס"ב ס"ק א':
(ב) אבל אם קרובו. עי' ב"ח וכנה"ג שהשיגו על רמ"א בזה וע' בתשובת שבו"י ח"א סי' קמ"ד שכ' וז"ל הגם שלע"ד עיקר השגתם אינו השגה כלל כו' הרמ"א נמשך אחר נוסחת ספרי הב"י דפוס קראקא כו' מ"מ לדינא נ"ל דבריהם עיקר כי לא מצינו בש"ס וכל הפוסקים שיהא חיוב בשום כבוד לקרובו של ת"ח וגם בדין קדימה לא הוזכר ברי"ף ורמב"ם ושאר פוסקים דין קדימה לקרוב של ת"ח ורב נחמן שהיה רוצה להקדימו (כתובות ק"ו) היינו לפי ששלח ליה רב ענן להודיע שקרובו הוא גילה בדעתו שחפץ להקדימו לכך משום יקרא דרב ענן לעשות רצונו וחפצו לכן הקדימו כו' אבל אם אין הת"ח עצמו חפך להקדים לקרובו ודאי אין להעלות על הדעת שיהא עשה בהקדמתו ואף אם חפץ הת"ח בזה אין לעשות כן שלא יסתתם טענתו שהרי נענש רב ענן על כך מכלל דלא שפיר עביד אך בבן ת"ח אפשר דיש לו דין קדימה כדמצינו לענין קריאת ס"ת ולענין סעודה כו' עכ"ל וע' בס' בר"י אות ב' שהאריך בדברי השבו"י הנ"ל וגם בדברי תשובת חו"י סי' כ"א וכ"ג בענין זה ומסיק לענין הלכה העיקר כהסכמת שבו"י הנ"ל דאין להקדים דין קרובו של ת"ח כלל ע"ש וע' בתומים ובנה"מ מזה:
(ג) מקדימין כו'. עיין בתשובת חו"י (סי' כ"א וכ"ג) שדעת השואל היה דכל הני קדימות היינו אם התובע יתום או אלמנה כו' אבל לא אם הם נתבעים שהקדימה אינה טובה להם והוא ז"ל השיב שזה הבל אף דלכאורה פשטיה דקרא שפטו יתום ריבו אלמנה מיירי כשהם תובעים מ"מ כל שבאו לדין ומבקשים משפט גם נתבע כתובע דמי דבכה"ג בעלמא ה"ל עינוי הדין גם לתובע ולנתבע כו' וע' בתשובת שבו"י ח"א סי' קמ"ד כתב בפשיטות לענין אקדומי לת"ח דוקא אם הת"ח תובע אבל אם הוא הנתבע אין להקדימו דאדרבה כל כמה דמאחרין להוציא מידו טפי עדיף ליה והביא ראיה מפרש"י פ' נשואין דף ק' ע"א בד"ה שרינא תוגרא כו' וגם פי' בזה הא דאמרי' בש"ס נזקקין לתובע תחלה כו' ע"ש אולם בספר בר"י השיג על השבו"י בזה והסכים לדברי החו"י הנזכר עש"ב וע' בתומים ובנה"מ מזה. וע' בתשובת הרב מהר"ר משה רוטנבורג (חח"מ סי' א') שנסתפק אם יש להקדים דין ששני הבע"ד ת"ח לדין שאחד מבע"ד ת"ח וכ' דזה תליא בחקירת תשובת חו"י (הנ"ל) דאם נאמר דגם לנתבע יש מעלה א"כ בודאי דטובים השנים מן האחד אבל אי נימא דאין מעלה לנתבע כלל א"כ מה לי ב' או אחד כיון דהעיקר הוא התובע והביא שם קצת ראיה דקדימות אלו שייכים ג"כ בנתבע ובפרט למ"ש האו"ת דס"ל להרמב"ם טעם הקדימה לת"ח משום ביטול תורה בודאי דאין חילוק בין תובע לנתבע ע"ש וע' בתומים ובנה"מ. וע' עוד בחו"י שם דהשואל רצה לחלק דוקא אם היתום בעצמו בב"ד אז יש לו קדימה אבל לא אם היתום משלח אפוטרופס והוא ז"ל השיב שגם חילוק זה ליתא דסתם דין יתום בכל מקום מיירי באפוטרופס שטוען עבורו כו' ע"ש:
(ד) דין היתום כו'. עיין ב"י שהביא תשובת הרשב"א במי ששוכר קטן ומעכב שכירתו אם מוציאין אותו בדיינים. תשו' דבר ברור הוא דמוציאין אותו בדיינים שלא אמרו מפני דרכי שלום אלא במציאה מפני שאין דעת אחרת מקנה אותו כו' ע"ש (ע"ל סי' ע"ר ס"א בהגה) וכ' בכנה"ג הגב"י אות ב' דהרב"י הביא תשו' זו בכאן להשמיענו דלא נימא שאם בא לפני הדיין דין קטן ודין אחד של גדול שמקדימין דין הגדול לדין הקטן התובע שכירות אע"ג דהקטן בא תחלה לפי שאין בגוזל מציאתו אלא מפני דרכי שלום ואינה יוצאה בדיינים שהרי הרשב"א כ' שיוצא בדיינים וא"כ דין המעכב שכירתו של קטן הוי כשאר דינים ולפ"ז בגוזל מציאת חש"ו דאינו אלא מפני ד"ש מקדימין כל הדינים לפניו עכ"ל וכיוצא בזה כ' הב"ח הובא קצת בחידושי הגהות וכת' בספר קצה"ח ומזה נראה להכריע במ"ש בתשובת שבו"י ח"א סי' קנ"א בשנים התובעים זא"ז ואחד נתחייב שבועת התורה והשני שבועת היסת מי נשבע תחלה (ופסק שם שיטילו גורל ע"ש וע' לקמן סי' צ"ג ס"ה סק"ח) ולפ"ד הב"ח וכנה"ג נראה כיון דשבועת התורה יורדין לנכסיו אם אינו רוצה לישבע ושבועת היסת אין יורדין לנכסיו אלא מנדין אותו עד שישבע הרי הוא דומה למציאת חש"ו ובש"ס פ' שבועת הדיינים מדמה להו אהדדי וא"כ נזקקין תחלה להשביע שבועת התורה ואח"כ שבועת היסת עכ"ל ועיין בס' בית יהודה סי' זה שחולק על הקצה"ח בזה וכ' דלפמ"ש באו"ת סי' פ"ז ס"ק כ"ד בשם הרדב"ז ח"א סי' רי"ו דאם תפס התובע אין מוציאין מידו עד שישבע הנתבע שבועת היסת וכן בספר שער משפט הביא בשם הראב"ן שכת' להדיא כן א"כ בדין הנ"ל יכול זה שנתחייב שבועת התורה לומר לא אשבע עד שישבע זה שבועת היסת דמה לי אם הוא מוחזק בחפץ או בשבועה רק דהקצה"ח לשיטתו בסי' פ"ז שם דס"ל דלא מהני תפיסת התובע אבל דעת הראב"ן ורדב"ז אינו כן ע"ש:
(ה) ודין האלמנה כו'. וכתב מהרש"ל בתשו' סי' כ"ד דגם לאלמנה מחוייבים להפך בזכותה כמו לת"ח ע"ש והביאו הכנה"ג והתומים. ושם בתשו' מבואר דה"ה ליתומים:
(ו) קודם לדין ת"ח. עיין באר הגולה אות ז' שכ' ומכ"ש שדין היתום קודם לו ובכ"מ הקשה כו' וע' בתשובת חו"י סי' כ"א ובס' בר"י אות ז' מ"ש בזה:
ודין האשה קודם כו'. בגש"ע דהגר"ע זצ"ל נ"ב ואשה ות"ח ת"ח קודם ב"ח וכ"כ באו"ת ונה"מ ועיין כנה"ג:
(ז) היה כותב. עבה"ט עד ומש"ה כתב וידונו מלכו של עולם כו' ועיין בס' בר"י אות ט' בשם גדול א' שכתב שמעתי פי' מ"ש הטור וידין אותו מלכו של עולם עפ"מ שאחז"ל כל המוסר דינו לשמים נענש תחלה וה"מ דאית ליה דיינא בארעא וכאן שאין לו דיינא בארעא יכול למסור דינו לשמים וידין אותו מלכו של עולם:
(ח) ויכול אפילו להשביע. עיין בתשובת עבוה"ג (סי' צ"א) שכתב דיש לפקפק על דין זה כי במהרי"ק שם משמע דדוקא משום שהדיין ההוא נבחר לפסוק הן דין הן פשרה אפילו כנגד הדין כו' עיין שם:
(ט) ומשרבו בתי דינים. עיין בתשובת שבו"י (ח"ג סי' קמ"ב) שכתב על נדון דידיה וז"ל אע"ג דמבואר בש"ע סימן ט"ו והוא מרמב"ם פכ"ד מה"ס ומשרבו בתי דינים כו' הסכימו כו' מ"מ האריך בתשו' מהר"ם אלשיך סי' מ' והוציא כן מתשובת הרא"ש ומהרי"ק ושאר פוסקים דהיכא דאיכ' אומדנות טובא ולבו של הדיין שלם בדבר והוא מומחה בדורו ומוחזק איש ישר שאינו נושא פנים מותר לדון ע"פ האומד אף בזה"ז וכ"כ בתשובת עבוה"ג סי' צ"א (יובא לקמן סי' צ"ב סי"א ס"ק י"א) ונ"ל דגם רמ"א אף שסותם בסי' ט"ו כדעת הרמב"ם מ"מ בס"ס ל"ט כתב בהגה מי שבא להפקיע תק"ח בערמה ותחבולות וכ"ש לגזול של חבירו חייבים חכמי הדור לבטל כוונתו אע"פ שאין כאן ראיה רק אומדנות מוכיחות היטב ע"כ ואדרבה נ"ל דעכשיו יותר יש לדון על פי האומד והיושר דהרי הסכמת האחרונים דהאידנא לית דמידע דין תורה כו' רק שצריך כל דיין להיות מתון בדין בכל מאמצי כח ולדון דין אמת ואם רואה שהדין מרומה יכול לדון ע"פ האומד לראות לפשר הדבר או להפך השבועה על שכנגדו כו' רק שיהא כוונתו לשם שמים עכ"ל:
(י) וכן אין מוציאין מ"ש באה"ג כאן אות ק' אם א' מבעלי דינים מגזם לחבירו כו' כ"כ בהדיא בש"ע לקמן סי' י"ז סי"ב וע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |