פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/עה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרי מגדים - שפתי דעתTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png עה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כגון הש"ך הסכים לט"ז דקורקבן יש בו דם דאל"כ סתרי דברי הטור דבסי' נ' (ט"ס מ"ט וצ"ל נ') כתב דאין מדמין בקורקבן דלא הוה בכלל בני מעיים ובסי' ק"י כתב כהר"ר יהודה דקורקבן הוה בכלל בני מעיים אלא דעיקר ראיה מביצה ועוד דבנדרים הוא רשב"ג ובלשון תנאים בכלל בני מעיים ובאמת תימא על הדרישה שהקשה דברי הטור מסימן נ' לק"י דהא בלשון תנאים הוה הכל בכלל בני מעיים ולא בלשון אמוראים כמבואר. ועי' כר"ו שהיקל בקורקבן שספק אי נמלח או לאו ועמ"ש בט"ז דאין להקל ולדבריו הוא הדין ודאי לא נמלח כיון דנתבשל הוה ספק דרבנן מאחר שחושב זה לספק פלוגתא דרבוותא ואין נראה דספק פלוגתא כשהן שקולים לא יחיד נגד רבים:

ב[עריכה]

ובדקין. אבל כנתא גופא יש בה דם ש"ך בשם ראשונים ועי' ס"ג בזה:

ג[עריכה]

אא"כ. עש"ך ועיין בר"ן שכתב מעט דם יש בהם אלא דאין יוצא או דבטל במיעוטו וכן מורה קצת לשון המחבר אין מחזיקין בהם דם לענין דיעבד:

ד[עריכה]

דמותרים. והיינו אי לא אסמיק ובאסמיק בעי מלוחה כשאר בשר עש"ך:

ה[עריכה]

מיהו. הש"ך כתב הטעם דא"א שלא ישאר קצת שומן ומש"ה סגי מצ"א כיון דהטעם משום שומן ולטעם הר"ן דמעט דם יש בהן ואין מחזיקין לאסור דיעבד כפירש"י חולין קי"ג היה ראוי לכתחלה למולחן לדקין גופא מב' צדדין. ומ"מ לא הבינותי דבאות ז' כתב דשומן א"צ ליטול מהדקין כיון שאין מוחזק כ"כ בדם א"כ ה"ה לטעם הר"ן א"ש דמעט דם יש בהן מש"ה סגי לכתחלה למולחן מצ"א עמ"ש בט"ז:

ו[עריכה]

ואפילו. עש"ך ומיהו למלוח כרס עם שאר בשר מולחין לכתחלה מכ"ש דדקין שכתב הט"ז אות ז' שהמנהג כן אפילו בלא שומן ועכה"ג בהגהות ב"י אות ט' דאף מאן דאוסר בדקין בכרס מותר למולחן עם שאר בשר ויראה לי דהולכין לחומרא בכרס ואם מלחו אותו והודח תוך שיעור מליחה והונח אצל מלוחה אסור אף בה"מ שמא אין בו דם כסברת המחבר ורוב הפוסקים ונסתמין נקבי הפליטה ולא אמרינן ככ"פ וצ"ע Finger-pointing-icon-right-to-left.png :

ז[עריכה]

אין. עש"ך והעיקר דשומן אין מוחזק כ"כ בדם א"צ לטרוח ליטול השומן מן הכרכשא. אבל שומן בשר לכתחלה וודאי ראוי למלוח מב' צדדין עמ"ש באות ט':

ח[עריכה]

ואם. עש"ך דכמח קולות בשומן כיון דאין כ"כ מוחזק בדם אי איכא ס' אותה החתיכה מותרת ומה"ט לא אמרינן איסור דבוק ולא מצריכין ס' נגד כל הכרכשא:

ט[עריכה]

אם. עש"ך ובאורח מישור אות ג' הרבה להשיב על הש"ך דמיירי באין ידוע יע"ש והמעיין בת"ח כלל ט"ו די"ב מבואר אפילו ביש שומן אפ"ה יחזור וימלחנו וכל הקולות האלו בה ועיין או"ה כלל ד' ד"י:

דע דשומן יש בו ב' קולות. א' דאף לא נמלח אלא מצ"א אף באין ה"מ ואף לאחר כמה ימים והודח יש היתר ואם נתבשל כך נמי יש היתר באין ה"מ דאין מוחזק כ"כ בדם. הב' דאף דקין שעמו ונמלחו יחד לא אמרינן דבולעין ממנו כיון שאין מוחזק כ"כ בדם ומיהו יש לעיין דאפשר בשאר בשר לא דבולע ושאני דקין דאיכא טעמא נמי דקשי קרמייהו וחלקים הם כמ"ש הש"ך ועיין ברא"ש פכ"ה ושייך בהו שריק. ואם נתבשל שומן בלא הדחה אחרונה עס"י ס"ט בכה"ג דיש ס' בשומן גופא וצ"ע לדינא ובנתבשל בלי מליחה כשיש ס' אף אותה חתיכה מותרת ועס"י ס"ט עוד מדיני שומן אווז בלא הדחה ושהה ג"י:

י[עריכה]

יחזור. עש"ך וכוונתו בת"ח כלל ט"ו די"ב יחזור וידיחנו וימליחנו ובסימנים כתוב יחזור וימלחנו בחוץ והדחה שנית א"י למה ואולי לרכך כשנתייבש:

יא[עריכה]

ומותרת. עש"ך ואפילו הודח ולאחר כמה ימים אפ"ה מותרת במליחה מצד השני ועב"ח:

יב[עריכה]

ומותר. הש"ך הביא דברי יש"ש דאפילו דיעבד אסור כל שנגמר החלמון והעולם אין נזהרין ויש לגעור בהם ועמ"ש בט"ז:

יג[עריכה]

מותר. עש"ך דכפי הנראה השווה הרשב"א לשאר פוסקים דהכל הטעם דטרוד לפלוט ציר לא בלע וי"ל דתפילים נמי דמישרק וככ"פ בציר דבר מועט:

שמעתי אומרים שרב אחד הורה בחלחולת שנהפך לעבר המאכל ומלאו בקמח ושאר דברים בלי מליחה ומלגו במים רותחין ע"י עירוי והתיר הרב המורה באומרו שעירוי כ"ק מבשל ואין מחזיקין דם בבני מעיים והם כ"ק וימלח מצד השומן וטב הורה דאפילו לפי מה דפסק הט"ז בסי' ק"ה אות ד' דכ"ש אוסר כולו באין ה"מ אם כן כ"ש עירוי באין ה"מ אפ"ה כ"ש רק מפליט ומבליע והא קיי"ל בסי' ס"ה סי"א בהג"ה דכ"ש מותר למלוג לצורך אורחים אפילו לכתחלה כיון דאין מבשל. ומיהו עדיין חסר תנאי א' כפי מה שסיפרו לי שהורה למלוח צד הב' בלי נטילת השומן מעל הכרכשא ובזה לא יפה הורה דטעם דמותר דשריק או טרוד לפלוט ציר ובמבושל ל"ש הני טעמים וע"כ צריך ליטול השומן מעל הכרכשא כיון שהכרכשא נתבשלה ע"י עירוי וכדאמרן ואולי השומע טעה וכמ"ש Finger-pointing-icon-right-to-left.png :

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.