פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/עד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרי מגדים - שפתי דעתTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png עד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

דינו. עש"ך וז"ל ת"ה כלל ל"א ד"א דלא כהגהות מרדכי דאוסר לבשל טחול עם שאר בשר ואפשר הטעם דלבדו פולט ואין בולע ואנן קיי"ל דמותר אחר המליחה לבשל עם שאר בשר ובלא מליחה אסור כמ"ש התוס' חולין קי"ב וכריתות:

ב[עריכה]

שלא. עש"ך ויש להסתפק בדבריו במה שסיים ובמדינות אלו אין נוהגין כן אי קאי אב"י והסכים להר"ב או אהר"ב קאי דנוהגין דבמדינות אלו אין נוהגין כן אלא מבשלין אחר המליחה ובכה"ג בהגהות ב"י אות ג' נסתפק ג"כ בדבריו ובלבוש כתב דאין טעם למנהג הזה שלא לבשלו ומ"מ הדבר ספק ובל"י אות ב' כתב ואנו נוהגין היתר לבשלו ב"י וש"ך וחזי מה עמא דבר:

ג[עריכה]

או. עש"ך הראה מקום לסימן ס"ה ס"ד ושם נאמר דבעברו ל' יום אפילו דיעבר אסור בלא ניקור ובפחות מל' יום שרי דיעבד בלי ניקור וכ"ז לקדירה אבל לצלי מותרין אף בל' יום דמופשטין ע"פ האש ומ"מ קשה דלעיל כתב ונוהגין לנקר אף בפחות מל' יום וע"כ לקדירה וכאן כתב דנוהגין שלא לבשלו כלל אף לאחר הניקור אם לא שנחלק בל' יום המנהג כן וקודם ל' יום מסירין הקרום ומבשלין לכתחלה ודו"ק:

ד[עריכה]

ומותר. עש"ך דל"ת דמרובה בדמים הן והוה כמו כבדא לז"א דאין בהם רבוי דם אלא הרי הן כשאר בשר:

ה[עריכה]

ובלבד. עש"ך ולעיל סי' ס"ד נתבאר דטחול יש בו הלב איסור תורה ויש בו חלב מדרבנן והכוליא יש לו ב' קרומים העליון מ"ה אסור. והתחתון מדרבנן ועסי' ק"ה בש"ך אות כ"ה ועיקר התי' שם דלא קאי במסקנא דקרום מפסיק וה"ה לענין איסור דבוק לא אמרינן דקרום מפסיק שאין ממהר יותר לבלוע ומיהו לטעם שמא פ"א חוץ לרוטב בלא"ה אסור בחלב הכוליא דהוה איסור תורה ועמ"ש בט"ז סימן צ"ב אות י"ב:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.