כף החיים/יורה דעה/עד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
א) [סעיף א'] הטחול אעפ"י שיש בו מראה אדמומית וכו' דינו כשאר בשר. ומותר לבשלו אפי' עם בשר שאינו דם אלא בשר הדומה לדם. הרמב"ם פ"ו מהמ"א ה"ט. תו"ח כלל ל"א דין א' ש"ך סק"א. כנה"ג בהגה"ט או' ב' בשם כמה פו' ודלא כהג"מ שנסתפק בזה. פר"ח או' א' לה"פ או' א' בל"י או' א' הל"פ בסעי' א שו"ג או' א' שפ"ד או' א' חו"ד או' א' ביאור הגר"א או' א' מק"מ או' א' זבחי צדק או' א'.
ב[עריכה]
ב) שם. דינו כשאר בשר. היינו למלוח ולצלות ולבשל כריתי או' א' וא"צ חתיכה בתוכו מפני שאין בו סמפונות ככבד ורק צריך ניקור החלב והקרומים כמ"ש בסי' ס"ד ועל דד הטחול יש בו חלב שחייבים עליו כרת. ערוך השלחן או' א' ועיין לעיל סי' ס"ד סעי' יו"ד ועסי' י"א ובדברינו לשם בס"ד.
ג[עריכה]
ג) טחול שנצלה בלי ניקור אין להקל ולומר דסתם טחול וחלב כשר שבו יש בו ס' נגד חלב האסור שלא כל הטחולים שוים ואין להתיר אלא א"כ נראה לעין שיש ס' בהיתר נגדו. תו"ח שם דין ג' ב"ח. ט"ז סק"א. פר"ח או' ה' בל"י או' ג' הל"פ בביאור או' א' מש"ז או' א' מחב"ר או' א' ער"ה או' ב' חו"ד או' א' זבחי צדק או' ב' ואפי' איכא ס' צריך נמי קליפה סביב לחלב הטחול האסור. ב"ח. מנ"י על התו"ח שם או' ג' הל"פ שם. בל"י שם.
ד[עריכה]
ד) מיהו אם נמלח עם בשר ויש הפ"מ בדבר המקיל לא הפסיד. שבו"י ח"ב סי' ס"ט. בל"י שם. הל"פ שם. מחב"ר או' ב' ער"ה שם. חו"ד שם. חכ"א כלל ל"ד או' כ"ה. זבחי צדק או' ג' ודוקא הבשר שנמלח עם הטחול מותר אבל הטחול עצמו יש לאסור. בל"י שם. הל"פ שם. חו"ד שם. חכ"א שם. זבחי צדק שם וכ"כ הב"ח דאם הוא ספק אי אית ביה ס' אם לאו אזי הטחול כולו אסור אבל הבשר שנמלח עמו סגי בקליפה במקום שמונח אצל הטחול דלא אמרינן בשאר איסורים חנ"נ (לפסק מור"ם ז"ל) אלא היכא דאיכא ודאי איסור ולא בספק איסור ועוד דמה שאנו נוהגין לומר חנ"נ במליחה הוא ג"כ חומרא ולא נוהגו חומרא זו אלא בודאי איסור עכ"ל. ומיהו המנ"י על התו"ח כלל ל"א או' ג' הביא דברי הב"ח הנ"ז' והניח בצ"ע ומ"מ כיון דחנ"נ במליחה אינה אלא חומרא בעלמא כמ"ש בהגה סי' ק"ה סעי' ע' י"ל בכה"ג סגי בקליפה.
ה[עריכה]
ה) חתיכה א' של טחול מצד הדק שבו שנמלחה בלא ניקור עם חתיכות בשר הואיל וקרום צד הדק שבטחול והחוטים שבו הם אסורים מדרבנן ולדעת מרן אם נמלח הבשר קודם הסרת הקרומים והחוטים האסורים מסירם אח"כ ומבשל הבשר אף שהרמ"א בסי' ק"ה חילק בין שמן לכחוש נראה להתיר שאר החתיכות. וכן הסכים מהר"י בריאל. שמש צדקה חי"ד סי' ל"ד ועי"ש שצידד להתיר גם חתיכת הטחול. מחב"ר או' ג' שו"ג מחו' או' א' ועיין לעיל סי' ס"ד סעי' ך' ובדברינו לשם בס"ד.
ו[עריכה]
ו) שם הגה. י"א שנהגו שלא לבשל הכליות וכו' בקדרה. כ"כ האגור בשם הרוקח. ואנו נהגנו היתר לבשלם ולא שמענו פוצה פה. ב"י. והב"ד הש"ך סק"ב. פר"ח או' ב' וכתב וכן פשע המנהג בינינו. וכ"כ המחב"ר או' ד' דבגלילותינו המנהג לבשלם וכמ"ש מרן ב"י והפר"ח. וכ"כ זבחי צדק או' ד' דמנהג בגדאד יע"א לבשל הכליות וביצי זכר. ומיהו הש"ך שם כתב על דברי הב"י הנז' ובמדינות אלו (ר"ל במדינות אשכנז) אין נוהגין כן. אבל הלבוש כתב על הנוהגין שלא לבשל הכליות בקדרה דאין לו דין ולא טעם למנהג זה כי היתר גמור הוא בין לבשלם בין לצלותם כמו שאר בשר עכ"ל וכ"כ ערוך השלחן או' ד' וכמדומה שגם בזמנינו מבשלים הכליות לאחר מליחה. וכ"כ החו"ד או' ב' ואנו נוהגין היתר לבשל. וכ"כ הבי"צ בעמ"ז או' ב' נמצא דגם במדינות אשכנז יש נוהגים היתר לבשלם.
ז[עריכה]
ז) והנוהגים שלא לבשל הכליות טוב שיזהרו גם בטחול. מחב"ר שם. זכ"ל על סי' זה.
ח[עריכה]
ח) שם בהגה. ומותר למלוח כל אלו עם בשר וכו' כלומר אע"ג דכבדא עלוי בשרא לכתחלה אסור וכמ"ש בסי' הקודם סעי' ה' באלו מותר אפי' לכתחלה ע"ג שאר בשר. ש"ך סק"ד. וה"ה לצלותם ע"ג בשר מותר לכתחלה. פר"ח או' ד'.
ט[עריכה]
ט) שם בהגה. ובלבד שיסירו הקרומים והחלב מהם. דין קרום הטחול נת' לעיל סי' ס"ד סעי' יו"ד ודין קרום הכוליא נת' שם סעי' י"ב ודין קרום הביצים נת' סי' ס"ס סעי' א' וסעי' ד' ועי"ש ובדברינו לשם בס"ד.
י[עריכה]
י) ואם לא הסירו קרומי הביצים אלא חתכם בסכין ומלחם מותר לקדרה כדלעיל רסי' ס"ה ואם לא חתכם ומלחם ובשלם כך נראה דמותר דכיון שחותכין הביצה מגוף הבהמה דרך אותו חתך זב הדם מידי דהוי אחוטין שביד שאין נועלין אותן מפני שהדם זב דרך החתך כמ"ש רסי' ס"ה יעו"ש וכ"כ הרב המפה לעיל סי' כ"ב לעניין הורידין דאם הסירו הראש לא מיקרי שלם יעו"ש וס"ה הכי נמי. שו"ג או' ג' ומיהו מ"ש מידי דהוי אחוטין וכו' זהו לפי מ"ש הוא שם רסי' ס"ה אבל הש"ע שם פסק דצריך להסיר החוטין יעו"ש ובדברינו לשם או' א' וע"כ אין לסמוך ע"ז ואפשר דבהפ"מ ושעת הדחק יש להקל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |