פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/סד

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה סד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חלב כו' ושל שאר בהמות טהורות אסור ש"ך הנה הכה"ג בהגהות הטור תמה עליו בשתים דליכא יותר מג' מינין ואי משכחת להו לא מיתסר דאין קרבין ע"ג המזבח והתורה אלו ג' פרטה עכ"ל והנה יותר יש שור הבר מין בהמה הוא עיין סי' פ' ס"ג ובהל' כלאים אלא דנכלל בשם שור האמור בקרא ועיזי דבאלא עיין חולין פ' א' ובר"מ הל' מ"א פ"א ה"ח ובמ"מ כתב דלהר"מ עיזי דבאלא כשירות למזבח וחלבן אסור שלא כדעת הרשב"א דפסק כאמימר אלא כר"ה יע"ש וא"כ שפיר כתב הש"ך ושאר בהמות ולא כתב ושאר מינין דהנהו בכלל שור ועז הן ושלא תטעה דווקא שור ועז סתם לכן כ"כ:

ודע שמ"ש המחבר כוי חלבו אסור הוא ביומא ע"ד אמנם ראוי לבאר קצת. דע כי שלשה מיני כוי המה ודיניו ד' כמו שאבאר. כוי הבא מבהמה וחיה. וכוי הבא מעז וכבש. וכוי שהוא בריה בפ"ע. הנה כוי הבא מבהמה וחיה אם אמו בהמה הוה וודאי מקצת שה וודאי וחלבו יש בו כרת כמבואר ואם אמו חיה חלבו אסור ואין לוקין דלמא אין חוששין לזרע אב. וכוי מכבש ועז אין בו ספק ויש בו כרת. וכוי שהוא בריה בפ"ע חלבו אסור בוודאי מקרא דכל חלב לרבות כוי וה"ש והר"מ ז"ל שכתב במ"א פ"א הי"ג כוי הבא מבהמה וחיה הוא הנקרא כוי וחלבו אסור כבר כתב הב"י סי' ס"א דגירסא משובשת היא ובהי"ב צ"ל וכל שיסתפק לך אם בהמה או חיה הוא נקרא כוי וחלבו אסור. עיין יומא ע"ד וכריתות כ"א א' ובתוס' שם ד"ה כוי דהוי כוי בריה בפ"ע ולא מבהמה וחיה דלא צריך קרא לרבויי ספיקא. ועיין נזיר פ"ה מ"ז ומשמע דמן התורה הוא כל חלב לא אסמכתא כמ"ש התוס' איצטריך קרא לרבויי ספיקא. ויש לראות איך לא הזכיר הב"י סברת המ"מ בהל' מ"א הי"ג שכתב דגם כוי הבא מבהמה וחיה הוא הנקרא כוי כן משמע שם. ולפ"ז חלב כוי שהוא בריה לאיסורא רביה ולא למלקות כמו ה"ש וכוי מצבי ותיישה כרת ומתייש וצבי ספיקא הוה ואי ספק נפל לקדירה אי הוה ס"ס עמ"ש בסימן ק"י. ומ"מ קשיא קצת אמאי מרבינן מכל כוי שהוא בריה בפ"ע ולא שאר חיות טהורות כיון דאלו הג' לאו דווקא עכ"פ לאיסורא. אמנם דע אף שכתבו התוס' בכריתות דכוי איירי בבריה לא אי בהמה או היה וכנראה ממרוצת לשון הר"ן ז"ל הביאו הב"י סימן ס"א מ"מ הר"מ ז"ל סובר דכוי שהוא בריה בפ"ע היינו או חיה או בהמה ורחמנא רביה לאיסורא ולא לכרת ומלקות ואיסור וודאי הוה. דאל"כ איך כתב בפ"א מהשא"ה ה"ה כוי חלבו טמא מספק והוא משנה פ"ב דבכורים ואמאו מטמא מספק הא ודאי הוה כיון דאין בו לאו וכרת כ"א איסור כמו ח"ש א"כ בלאו דאכל לא תאכלוהו לא מרבינן חלב כוי כמו דלא מרבינן היה וח"ש כיון דלאו לית ביה אלא ע"כ ספק משום דשמא בהמה הוא. וכן הוא לדעתו שהרי בפ"א ממ"א הי"ב כתב כוי שהוא ספק אם חיה או בהמה וכגי' הכ"מ שם הרי כמ"ש וכן בפ"ט מהל' בכורים כתב הכוי אע"פ שהוא ספק משמע ספק חיה או בהמה ולדידיה תקשי קושית התוס' בכריתות צריך קרא לרבויי ספיקא וכ"ת דהר"מ לשיטתיה דסובר כל ספיקא מן התורה שריא ושפיר צריך קרא לרבויי ספיקא דא"כ קשיא בכ"מ דאמרינן צריך קרא לרבויי ספיקא. ועפר"ח סי' ק"י ובתוך דבריו כתב דלר"י דהלכתא כוותיה כוי בריה ולא ספק והוא כתוס' דכריתות וכתב מ"ד ספיקא הוה בורכא וא"י מה בורכא הא מדברי הב"י בסי' ס"א מוכח דכוי בריה בפ"ע ספק חיה או בהמה וכדמוכח ממשנה דפ"כ דבכורים דטומאתו בספק וכדמוכח מתני' פ"ה דנזיר והדברים ארוכים אין כאן מקומם עפר"ח סי' ס"א אות כ"ח:

ב

ושל. עש"ך עשה כלומר דשאר מיני בהמה או כוי שהוא בריה בפ"ע עכ"פ איסורא איכא כמ"ש באות הקדום. והקשה על הב"ח דא"נ היה נוהג בטמאה אסור לסחור ביה דקרא דחלב נבילה וטריפה לא איירי כ"א בטהורה שיש במינה טריפה או מי שחלבה אסור ובשרה מותר כדאיתא בזבחים ע"א לענין טומאה ה"ה לענין היתר סחורה. ע"כ תי' דנ"מ לחשוד על חלב טמא אין חשוד על חלב טהור דחמיר שהוא בכרת. והכה"ג בהגהות ב"י אות ה' הקשה לאיזה צורך כתב דנוהג בנבילה וטריפה ולא ידענא דה"א דאין נוהג אלא בחלב הראוי ע"ג המזבח קמ"ל דמין טהורה בעינן ותדע דלאשמעינן דנוהג בנבילה פשיטא אטו משום דנתנבלה פקע איסור חלב ועיין בר"מ המ"א פ"ז הא"ב כתב דנוהג בנבילה וטריפה ואח"כ כתב האוכל מנבילה וטריפה חייב ב'. תחלה אמר דל"ת דאין ראוי למזבח לא מיחייב קמ"ל ואח"כ אמר דחייב ב' דהוה כולל ומ"מ קשיא ל"ל בבא א' וי"ל דה"ק נוהג בנבילה וטריפה מבטן ומשכחת טריפה ביותרת ונבילה ב' וושטין או ניקב הוושט לדעתו ז"ל דפסק בה"ש דהוה נבילה מחיים עכ"פ ללקות משום אוכל נבילה עסי' ל"ג א"כ קמ"ל דחל חלב על נבילה וטריפה מטעם דכתבנו לעיל בט"ז אות א' דטריפה מיותר לומר דחל חלב עליה וכ"ש נבילה מחיים דבזבחים עביד צריכותא נבילה דלא הוה מחיים משא"כ נבילה מחיים והבן. ובכר"ו אות א' כתב דנ"מ למימר דאם יש לו מותר ליתן לו עוד דלא הוה כתרי עברי דנהרא א"כ יש לו חלב טמא אין רשאי ליתן לו מטהורה. ויש לעיין דלמא לא שרי באפשר לו ליקח משוק אלא ברוצה חתיכה א' משא"כ כאן דמה בכך שיש לו הא רוצה עוד. ועוד דמ"מ איסור דרבנן איכא דמסייע ידי עוברי עבירה עי' כה"ג בס"ב בהגהות הטור אות הוז"ח ובשו"ת מהר"ר בצלאל סי' ג' ולקמן סי' קנ"א ובש"ך אות ו"ז:

ודע דמה שיש להסתפק הוא בחלב נבילה שלחיה או חלב כוי אם מותר להסתחר ביה כיון דקרא דהיתר סחורה לא מיירי בחיה כמו דלא מיירי לענין טומאה כמבואר בזבחים ע' והר"מ פסק כן בשא"ה פ"א דחלב חיה וכוי מטמא א"כ ה"ה להיתר סחורה. ומיהו בטריפה מבטן אף אם נאמר דאין חלב חל עליה דלא הוה כולל ואנן חמור על קל לית לן מ"מ לא מסתבר לאסור סחורה בחלב שלהן דמין טהורה היא כי מיבעיא לי בחלב חיה נבילה או כוי וכדאמרן וכעת לא מצאתי גילוי לדין זה והדבר צריך אצלי תלמוד  :

ג

מותר. עש"ך ומרבינן אף חלב ונ"ה לדעה זו ועמ"ש בסי' ס"ה:

ד

וי"א. עש"ך דעתו להחמיר אף בחלב שליל והשיג על הב"ח לר' מאיר חלב שליל אין בו כרת דהא לא ניתר בשחיטת האם ובוודאי יש לתמוה מאין הרגלים לומר לר"מ בבן ט' שנשחטה אמו שאין בחלבו כרת ועיינתי בב"ח כתב דכן דעת המחבר שכתב דעת האוסרין באחרונה וא"י דדעה א' בסתם עיקר עמ"ש בכללי הפוסקים:

ה

וחלב. עש"ך דמשמע ממ"ש דאיסורא משום חלב איכא דהא איכא תרי לישנא בגמרא ולל"ק הפילה נפל מחייב כרת אלא שאין לענוש כרת כ"א בראיה וכ"כ הפר"ח אות ו' ואף שכתב על הש"ך דנ"מ טובא יע"ש דמ"מ הוה להשמיענו הר"ב כל הדינין המוזכר בטור טמאה כו' ובכה"ג בהגהות ב"י אות ב' הקשה על הש"ך דמהמ"מ משמע דכרת ליכא אלא איסורא משום נבילה לא משום חלב ולא הבינותי דהא הביא ל"ק וחייב כרת לר"י ומ"ש המ"מ לכ"ע אין בו כרת יש לעיין ביה ומ"מ פשוט כוונת הש"ך כמ"ש:

ו

והוציאו. עש"ך ולשיטתיה אזיל באות ד' דהלכה כי"א אלו ע"כ אמר דאף לי"א דווקא הוציאו קודם שחיטה הא הניח בתוכו ושחט האם אף להר"מ מותר:

ז

תותב. היא מלה ארמית הוא שמלתו מתרגמינן הוא תותביה. ש"ך:

ח

קרום. עש"ך ועיין גמרא חולין בהמקשה פלוגתא דר"י ור"ע להביא חלב שעל הדקין:

ט

חלב הכסלים. עש"ך וסדר הניקור עיין לבוש וא"א להעלות הכל על הכתב לכן לא אאריך בו:

י

דק. עש"ך ועיין מ"ב ס"ו דמנהג להניח צלע א' לאחוריים ואם נמצא צלע יתירה אין להחמיר להניח ב' מכל צד. ומ"ש שם להניח י"ב צלעות היינו עם ב' צלעות קטנות המונחים ע"ג חזה ועש"ך סימן נ"ד:

יא

מלבד. עש"ך. עוד אבאר קצת בדיני חלב איזו דאורייתא כו' דע כוי הבא מכבש ועז יראה דיש בו כרת וראיתי להכה"ג בהגהות ב"י אות ו' האריך ולא זכיתי להבין דבריו דהב"ח ברור מללו במ"ש דרבינו כתב כוי אסור ואין חייבין עליו הא הבא מבהמה ובהמה חייבין עליו דסובר ברייתא דיומא דמרבי כוי היינו תיש וצביה וספק אי חוששין לזרע אב ש"מ מבהמה ובהמה א"צ רבויא כלל וכרת נמי איכא ומיהו לתוס' ר"פ דם שחיטה משמע דכוי היינו בריה בפ"ע דלא צריך קרא לרבויי ספיקא א"כ אכתי היה לרבינו להזכיר דמבהמה ובהמה כרת נמי איכא והוא פשוט. גם מ"ש דכוי שהוא בריה בפ"ע אין בו איסור כלל זה דלא כסברת התוס' ר"פ דם שחיטה וכמ"ש הב"י בסי' ס"ח דהגי' בר"מ פ"א ממ"א כוי שהוא בריה בפ"ע חלבו אסור ועמ"ש בש"ך אות ב':

אמנם ראיתי במשנה למלך הל' שגגות פי"ג ה"ה שהמגיה האריך שם בריש מעיא אי יש בו כרת ומסוגיא דהוריות ג' א' מבואר דיש בו כרת והוא ז"ל נדחק בזה הרבה גם הב"י ס"ס ס"ה כתב חלב הקיבה והדקין אף שיש ספק יש בו חומר כרת הרי בהדיא דיש בו כרת אמנם מה שהאריך לומר דכל חלב מריש מעיא מן הקיבה אסור מן התורה לא כמ"ש רמ"א סט"ו דנהגו להסיר רק הקרום מריש אורך אמות אלו משמע אף מריש מעיא מן הקיבה א"צ לגרור כל השומן דק החלב וקרום וכבד ראיתי שערוריה בזה שהגיהו דברי הכל בו עיין כר"ו הביא דבריהם ומ"מ להלכה אין לנו אלא דברי רמ"א ואף מי שרוצה להחמיר ולאסור כל השומן מריש מעיא מן הקיבה מ"מ אם ניקבו הדקין שם ושומן סותם כשר ומ"ש השער אפרים בתשובה סימן ס"ב דמשום דיש ספק אינהו מיכל אכלי הביאו הפר"ח בקו"א סי' מ"ח מיירי שניקב גם השומן שתחת הקרום רק החלב והקרום שעליו שלימין הוצרך לטעם אינהו מיכל אכלי ובהא לא קי"ל כוותיה כמ"ש התב"ש שם משא"כ אם השומן שלם כ"ע מודים לרמ"א ומ"ש רמ"א שומן טבחיא לאו דווקא שהרי כתב שעל אורך אמות אלו ואף מי שרוצה לנהוג איסור עכ"פ סותם הוא הנקב וכדאמרן. עוד כתב המגיה שם על מ"ש הפר"ח בקו"א דה"ה בטבחייא שייך אינהו מיכל אכלי ותמהו עליו דהא חטי דכרכשא אין סותם והאריך ע"ש ואין צורך להאריכות דודאי הא דריש מעיא באמתא אם אורך אמה ממש בעינן א"כ וודאי חלב כרכשא שהוא המעי הישר לפעמים אין בו רק חצי אמה וא"כ אורך אמה דבעי גרירא יש בו חלק מדקין לא מכרכשא לחוד ושם סותם שפיר ונ"מ טובא. ודע דאורך אמה יש לעיין ביה אי בשור הגדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו  :

בשו"ת ב"ח סי' קנ"ב ובכה"ג בהגהות ב"י אות פ"ט וצ"ב ושו"ת רשד"ם סי' נ"ב במ"ש נפל חלחולת לשונרא יש לעיין ביה דנראה דלאו מכל צד בעי ניקור עיין פוסקים. ומ"מ הב"ח האריך שם דלישנא בעי גרירה משמע גרירה בעלמא אף שהגיה הב"ח בקו"א מ"מ יש לומר דא"צ רק גרירה בריש מעיא מקיבה כמו למטה בכרכשא וכמ"ש בתשובה קנ"ב:

יב

אבל. עש"ך ויראה לפרש דה"ק דיש חלב בכרס ואינו בטל בששים והיינו הכרס דלא אמרינן חנ"נ כה"ג וכמ"ש הט"ז אבל החלב צריך ס':

יג

שעל. הש"ך הביא ב' פירושים ועמ"ש בסימן מ"ח והב"י הביא כאן דברי רש"י והר"מ ומשמע דמחולקין הם:

יד

מפני. עש"ך וחלב גמור אסור לחתוך בסכין שחותכין בו בשר ויש להזהיר למנקרי בשר בזה:

טו

אבל. עש"ך ושם נאמר דיש לחלק בין אם מנקר לאחרים כו'. ודע דכזית שאמרו הוא חצי ביצה עיין כה"ג בהגהות הטור אות כ"ט הביא ד"ה דספג"ה ודפ' חלון ושאר מקומות והר"מ סובר בהל' עירובין שליש ביצה והמחבר בא"ח סי' תפ"ו סתם כתוס' ועמ"ש בסי' מ"א בכזית במקום מרה עיין שם:

עיין פר"ח כאן אות כ"ו השיג על מ"ש הריב"ש סי' שמ"ט מה שמשימין חלב בנסרים לא הוה מבטל איסור דא"כ היאך צוותה התורה להגעיל למ"ד אין מבטלין איסור ד"ת ואף שיש במים ס' נ"ג וחוזרין ונבלעין אלא כל שאין כוונתינו לבטל לא הוה מבטל איסור והקשה הפר"ח דלא שייך כאן לא תאכל כל תועבה ולא כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני דכל שמעצמו שרי לאו מתועב הוא אף על ידי מעשה במזיד ומאחרי רבים נפיק ביטול איסורין ואף הגעלה גופא צוותה התורה עכ"ל והנה י"ל דהריב"ש מקשה לר"א דדריש בספרי לא תאכל כל תועבה לצורם אוזן הבכור ואפ"ה כל ממילא שרי כמ"ש התוספות חולין קט"ו א' דרחמנא שריא להוממו אלמא דיש לחלק בין ממילא או לאו אם כן לר"א תקשה איך צוותה התורה להגעיל כ"מ לשיטת הראב"ד דאין מבטלין ד"ת אם כן המים אסורים מלתכ"ת וחוזרים ונבלעים בכלי או דסובר הריב"ש שיש חילוק בין ממילא לע"י מעשה. ועיין בר"מ הל' בכורות פ"ב ה"ז ופ"ד ה"א במ"ל שהקשה ממ"ש הר"מ ז"ל בהל' פה"מ פח"י ה"ה המטיל מום בקדשים ואכלו לוקה מלתכ"ת אלמא אף דממילא שרי אפ"ה ע"י מעשה אסור ועמ"ש בסימן צ"ח בזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.