ביאור הגר"א/יורה דעה/סד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) חלב כו'. מפורש בתורה:
(ב) ושל כו'. מתני' קי"ז א'.
(ג) כוי כו'. יומא ע"ד א' וכריתות כ"א א' ועבה"ג ומתני' דביכורים:
(ד) השוחט כו'. ע"ד ב' צ"ב ב' והא מפלג כו' ואר"א אר"א מחלוקת כו' ולענין שחיטה קי"ל כר"י דהוא חכמים דמתני':
(ה) בשלא כו'. ע"ה ב':
(ו) וי"א כו'. כר"מ דסתם מתני' כוותיה ברפ"ז ונוהג בשליל וה"ה לחלבו דחדא פלוגתא היא כמ"ש בברייתא הנ"ל נוהג בשליל וחלבו אסור כו' ואע"ג דא"ר אושעיא והלך ר"מ כו' אעפ"כ לאו הא בהא תליא ועמ"מ ועוד דר' יוחנן שם ע"ה א' סבר כר"מ דאמרינן שם כ"פ כו' חדשים גרמי. וסברא ראשונה ס"ל שאני שם דלא נשחטה אמו. מ"מ ורא"ש וכ"כ רש"י שם ד"ה דהושיט ותוס' ר"ה ר"י:
(ז) וחלב כו'. ערש"י שם ד"ה כחלב כו':
(ח) ובלבד כו'. דלא פריך שם ובכריתות ד' א' אלא על האליה עצמה הואיל וקריבה ע"ג המזבח אבל חלבה של צד פנים ה"ה כשאר חלב:
(ט) גם כו'. כן פי' מ"ש צ"ג א' חוטין שבעוקץ ר"ל שבזנב כמו ניטל עוקצו והטעם כמש"ו:
(י) חלב הכסלים. שם האי תרבא דקליבוסתא כו':
(יא) וקרום כו'. שם חמשה קרמי כו' דכפלי כו':
(יב) ויש נוהגין כו' ויש כו'. רש"י שם ד"ה חלב שהבשר כו':
(יג) חלב הדבוק כו'. שכן פי' מה הלב המכסה את הקרב תוחב כו' ר"ל שכל אלו הג' חלבים שם. תוחב הוא המכסה דהיינו הפריסה קדום הוא שתחת הפריסה ונקלף הוא הלב הדבוק שתחת הקרום אף כל שיש בהן ג' חלבים אלו וז"ש את החלב המכסה שהוא הפריסה ואת כל חלב אשר על הקרב הוא הדבוק לכרס ומואת כל דריש לקיבה ודקין וע' במרדכי פא"ט שהאריך שם בראיות:
(ליקוט) חלב הדבוק כו'. שפי' תוחב כו' תוחב היינו המכסה שהוא הפריסה. קרום היינו שתחת המכסה והוא על החלב הנקלף. ונקלף זהו הלב הדבוק לכרס שהוא תחת הקרום אף כל מקום שהוא תוחב וגם יש בו קרום וגם יש בו נקלף הוא אסור דלא כרש"י שפי' שהכל דבר אחד וראיה דאסור מדאימעיט בת"כ חלב דפנות ולא נקט חלב הקרב דמותר כ"ש חלב דפנות וזהו מ"ש ואת כל החלב אשר על הקרב ומאת כל מרבינן חלב הקיבה ודקין והאריך שם וע' מרדכי סי' תתקפ"ד מחלוקת ר"י הלוי ור' אפרים ודעת ר"י כפירש"י שקאי הכל אמכסה אבל הדבוק הוא תחת הקרום והקרום הוא חפוי בשר וכמ"ש רש"י צ"ג א' בד"ה חלב שהבשר כו' וראיה ממש"ש בגמ' דחלב שעל המסס ובה"כ הוא חלב שעל הקרב וערש"י שם ד"ה המסס כו' ובריש מ"ט א' ד"ה עובי כו' קרי לה רש"י שומן ע"ש וכ' המרדכי סי' תתקפ"ג והנ"א שדעת הרמב"ם כר' אפרים ועבה"ג (ע"כ):
(יד) שנוהגין כו'. שמפ' כפי' רש"י תוחב קרום ונקלף קאי הכל על המכסה וע"ש מ"ט ב':
(טו) ושעל כו'. שם:
(טז) והחוטין. שם חמשה חוטי כו':
(יז) ואין כו'. שם חוטין שבחלב כו':
(יח) וצריך כו'. כמש"ש בעי חטוטי בתרייהו:
(יט) והחוטין כו' ואין כו'. כנ"ל:
(כ) ולובן כו'. כגי' רבה ממרטט והלכה כאביי נגד רבה. ות"ה ע"ט ב' והר"ן כ' דרבה ור"י ממדות חסידות היו עושין כן דלדינא מודי לאביי כמ"ש חלב שעל כו' ופי' הריף גאים שלא היה מדקדק בנטילתו שלא היה מחטט אחריו:
(כא) ויש כו'. עבה"ג והלכה כרבא נגד אביי:
(כב) ואם לא כו'. כמ"ש הר"ן דאינו אלא חומרא כנ"ל כקושית אביי:
(כג) אבל מה כו'. מפורש שם ובתורה:
(כד) ויש מחמירין עוד כו'. מדאימעיט חלב דפנות בת"כ הואיל ואינו קרב ע"ג המזבח ושומן ההוא קרב אבל תוס' שם ד"ה אמר אביי חולקין עליו ומביאין ראיה מלובן כוליא שמותר אף שהוא קרב ע"ש:
(כה) וראשו כו'. רש"י:
(כו) ויש מקילין כו'. עתוס' שם ד"ה בעי. ול"ד לבשר כו' וכ"כ הר"ן בשם רשב"א וכ' עוד בשם אחרים דל"ק דבעי לחטוטי במקום שנבלעין בבשר אלא שצריך למצוא מניינם שלם לפי שהם דקין הרבה:
(כז) (ליקוט) ושעל היתר כו'. שהרי"ף והרמב"ם והר"ן והרשב"א פסקו דשרי לגמרי כיון דר"ע ור"י משום אבותיו מתירין וכהני נמי נהגו היתר וכמה רבנן אכלי לה ואע"ג דבבלאי נהגו בו איסור היכא דנהוג נהוג היכא דלא נהוג שרי וכתב המ"מ ואנו בגלילות הללו נוהגין כבני בבל לאסור וכ"כ מהרי"ג חביב וכבר נהגנו בו איסור כו' (ע"כ):
(כח) וי"א כו'. דאנן בתר בני בבל גרירן:
(כט) (ליקוט) משמתחילין כו'. וכן הכריע הרשב"א דכרכשא אינו נקרא מעי בסתם (ע"כ):
(ל) אין מולחין כו'. ע"ש צ"ז ב'. ב"י:
(לא) ולא מדיחין כו'. נלמד ממ"ש וכלי כו':
(לב) וכלי כו' וסכין כו'. ה' ב':
(לג) (ליקוט) נהגו כו'. אבל מדינא א"צ כמ"ש תוס' והרא"ש וש"פ וראיה מדפריך וניתקן חדא כו' ופירש"י שם ותוס' והרא"ש ובבהמה אחרת לא חיישינן ע"ש ומשום בהמה זו שמנקר וחותך כל פעם חלבים ובשר ל"ק משום דבהדחה סגי וע' סי' צ"א ס"ב ולכן פירש"י חלבים ממש למכור דשם צריך שפשוף וז"ש בסי"ט בהג"ה רק כו' (ע"כ):
(לד) (ליקוט) שישפשפו כו'. וכ"כ בסי"ט בהג"ה ולא סגי בהדחה וכ"כ בת"ה קי"ב א' דדבר השמן שנדבק לא סגי בהדחה אלא בשפשוף וראיה ממש"ש וניתקן ליה חדא שמא כו' ואם איתא הא כ"ד דאורחיה בהדחה כגון בשר חי אין חוששין כמ"ש בסי' צ"א ס"ב וכנ"ל וע' במה"ב שם (ע"כ):
(לה) כל אלה כו' ואם כו'. דצונן בצונן הוא וכמ"ש ק"ז ב' אלא דלכתחלה אסור שמא ישכח מלשפשף:
(לו) אין מולחין כו'. צ"ז ב' הנהו כו' ול"פ אלא בדיעבד וכנ"ל:
(לז) ואם מלחם כו'. שם אתו שיילוהו כו':
(לח) ויש כו'. כמ"ש הרא"ש שם דהא אמרו כרותח דצלי ומיהו לאו כצלי להצריך נטילה. שם:
(לט) וי"א כו'. כמ"ש איני והאמר ר"ה כו' שאני חלב כו' וה"ה למליחה שהוא כצלי כנ"ל ואע"ג שאמרו שם והארבב"ח כו' ההוא כחוש הוה כ' הרב לקמן סי' ק"ה ס"ט בהג"ה ולפי שא"א בקיאין כו':
(ליקוט) ואם מלחם כו'. צ"ז א' כוליא בחלבה כו'. ויש מי כו'. עתוס' שם ד"ה כוליא כו'. ויש אומרים כו'. כ"כ הסמ"ק דלא קי"ל כהאי תי' אלא כתי' בתראה כלבית באלפס כו' אבל דעת הרב משום דלא בקיאין ועמ"ש בסי' ק"ה ס"ח בהג"ה (ע"כ):
(מ) ויש להקל כו'. וכ"כ שם ע"ש:
(מא) טבח כו'. שם צ"ו א' בר פיולי כו'. מ"מ:
(מב) (ליקוט) ואפי' בהרבה כו'. אבל הרשב"א כתב מדקאמר הלכתא ש"מ דמ"ז לאפלוגי קאתי ופסק גמ' דלא כמ"ז אלא דוקא כזית במקום אחד (ע"כ):
(מג) ומנהג כשר כו'. דז"ש שם טבח שנמצא אחריו ול"ק סתמא מנקר כו' אלא דבטבח שעליו מוטל לנקר הבשר אפילו מכר סתם ולא מכר בחזקת מנוקרת מלקין ומעבירים אותו משא"כ באחר וז"ש רש"י שם ד"ה מכח דרך כו'. שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |